שלישית, מסקנה אפשרית בדבר היעדר נוקשות נקשרת למסורת החוקתית שלנו עד צאת חוקי היסוד ב- .1992תפיסתנו החוקתית לא קיבלה עד כה, לצערי, את התיזה שעל פיה עצם כינויו של אקט כ"חוק יסוד" מקנה לו, מניה וביה, עליונות נורמאטיבית. שיטתנו גרסה כי חוק יסד אשר איננו משוריין מבחינה פורמאלית, כמעט איננו נבדל – מבחינת מעמדו הנורמאטיבי הפורמאלי – מחוק רגיל. נקטתי לשון "כמעט" כי
--- סוף עמוד 303 ---
הכנסת מיעטה בשינוי חוק יסוד על-ידי חוק רגיל. אולם הבאנו לעיל דוגמאות לכך שהיא חוקקה הוראות סותרות חוק יסוד בחקיקה רגילה. מעבר לכך, מבחינת המבט העדכני ומבחינת הפרספקטיבה החוקתית המתפתחת, אין לומר כי חוק יסוד בלתי משוריין דינו, לכל דבר ועניין, כחוק רגיל. נהפוך הוא: חוקי היסוד שלנו הם התשתית לחוקתה של מדינת ישראל. חוקי היסוד עוסקים במבנה השלטון במדינה ובסמכויותיו. חוקי היסוד עוסקים, לאחר קבלת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק, גם בזכויות היסוד של האדם בישראל. על-כן מקובלת עליי הגישה כי "עלינו להתייחס, בגישתנו הפרשנית, אל חוקי היסוד כאל 'חוקים חוקתיים'" (ברק, בספרו הנ"ל, שיקול-דעת שיפוטי, בעמ' 520). ה"תכנית החוקתית" של מדינת ישראל, כפי שכיניתי את הגשמת רעיון החוקתיות, היא איגוד חוקי היסוד לכלל מסכת כללית ואחדותית – "כל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה" (החלטת הררי, בעמ' 1743). בדרכו אל איגוד זה יחוקק חוק-יסוד: החקיקה, ומהלך זה יעניק ל"כל ההוראות החוקתיות שבחוק היסו, על אתר, מעמד מועדף ביחס לכל חקיקה אחרת ומעמד מוגן או משוריין מבחינת האפשרות החקיקתית לשנותן או לקצץ, בדרך עקיפה, בהיקף תחולתן" (מ' שמגר, "חקיקה, שפיטה וזכויות האזרח" הפרקליט לז (תשמ"ז) 5, 6).
אולם במצב הנתון אין לחוק היסוד, כשלעצמו, facto ipsoוללא הוראה חקוקה, מעמד משוריין. אין לו נוקשות או עליונות פורמאליות ואינהרנטיות. הרי בהיעדר שריון חקוק רווחה אצלנו התפיסה כי אין מעמד מיוחד ומיוחס להוראת חוק רק בשל עצם הכללתה בחוק יסוד. הוראות אשר נהנו מעליונות, התאפיינו בנוקשות. הדוגמה המובהקת אשר עיצבה את החשיבה החוקתית שלנו הייתה סעיף 4לחוק-יסוד: הכנסת.
.43סיכומו של דבר, מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו נעדר המאפיין הטיפוסי והוא קביעת הוראה חקוקה מפורשת המעניקה עליונות, בין הוראה בחוק היסוד עצמו ובין הוראה כללית בחוק יסוד החובק את חוקי היסוד, כגון חוק-יסוד: החקיקה שבהכנה. חוקה משקפת עקרונות יסוד. עקרונות יסוד הם קווי מדיניות ערכית מנחה.