זו פתיחה האופיינית לאקט חוקתי, אשר לו מניה וביה השלכה לא רק על קביעת מקומו של החוק במידרג הנורמאטיב, אלא גם על כוחו הפנימי ועל הרוח שבה ייבחנו לאורו חוקים אחרים. אקט חקיקתי רגיל אינו פותח בהצהרה חגיגית וכללית. סעיף 1מורה לנו לכבד את זכויות היסוד "ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". לפנינו אקט חוקתי, הן בשל נוסחו החגיגי וההיסטורי של סעיף 1והן עקב ההפניה להכרזה על הקמת מדינת ישראל. הכרזה זו – היא "מגילת העצמאות" שלנו, שהיא הן תעודת הלידה והן תעודת הזהות של המדינה כיחידה מדינית, ריבונית ועצמאית.
בהקשר זה מן הנכון לשוב ולהזכיר כי ההכרזה על הקמת מדינת ישראל כללה גם התייחסות לכוונה לחוקק חוקה. הווי אומר, עקרון החוקתיות נולד עם קום המדינה, ואיזכור המכלול – קרי ההכרזה – בסיפה לסעיף 1לחוק היסוד גם נושא עמו את הקשר ההיסטורי-חוקתי אל הפרטים שבהכרזה, ואל הכוונה לחוקק חוקה בכלל זה.
.50סיכומו של דבר: סעיף 1לחוק היסוד מציג – באופן מהותי – את הפן החוקתי, העל-חוקי של חוק היסוד בשני היבטים. ראשית, סעיף 1לחוק היסוד הוא, על-פי כותרתו ותוכנו, סעיף "עקרונות היסוד". הוא משמש מורה דרך לפרטי האקט החוקתי. אך מובן שחוק רגיל, בעל מעמד נורמאטיבי רגיל, איננו פותח בהכרזה חגיגית על עקרונות היסוד של מדינת ישראל. אין חוק או חוק-יסוד אשר נקט לשון זו, להוציא חוק-יסוד: חופש העיסוק. אכן, גם חוק-יסוד: חופש העיסוק הינו בעל עליונות נורמאטיבית אליבא דכולי עלמא, וחקיקתה של הכנסת בתשנ"ד הבליטה זאת: הזיקה הפרשנית בין שני חוקי היסוד הללו מתחזקת לאור הכללתם של תיקונים לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בתוך חקיקה של הנוסח המחודש של חוק-יסוד: חופש העיסוק. אגב, ייתכן שאף תעלה הטענה כי ההוראות שהוספו לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בסעיף 11לחוק-יסוד: חופש העיסוק (סעיף 1החדש והסיפה לסעיף 8) כפופות לסעיף 7לחוק-יסוד: חופש העיסוק, הקובע נוקשות בנושא שינויו של חוק היסוד. אולם ניתן להשאיר גם שאלה זו בצריך עיון.
מכל מקום, אקט בעל הוראה הדנה בעקרונות היסוד של השיטה המשפטית הוא בעל השלכה חוקתית חד-משמעית. שנית, יש בו סממן מובהק של כל חוקה כמקובל בעולם היינו, השם, הפתיחה החגיגית תוך הצגת הערכים הבסיסיים של מדינת ישראל; שלישית, ההפניה אל מגילת העצמאות נושאת בחובה גם את ההצבעה על המשימה
--- סוף עמוד 309 ---
החוקתית המוטלת על הכנסת. כפי שראינו, אין אנו זקוקים לזיהוי נוסף של חוק היסוד בתור שכזה, שהרי שמו מעיד עליו. אולם אנו תרים אחר הוראות שמהן עולה כוחו עדיף על חקיקה ראשית אחרת, ובהוראות ההצהרתיות שבראשיתו יש כדי לחזק את ה- ratio legisשל הוראות אלה, שאותן אנו מוצאים בסעיפים 8, 10ו- 11לחוק היסוד האמור. כדי להסיר כל אי-הבנה: אין אנו מבקשים אישרור לזהות החוקתית של חוק היסוד, אלא לכוחו העדיף.