.51לצדה של ההוראה הדנה בעקרונות היסוד (סעיף 1לחוק היסוד) מצויה, כמוזכר לעיל, ההוראה אשר בסעיף 1א הדנה במטרתו של החוק. יש בסעיף 1א משום מעבר מן הכלל אל הפרט. מטרתו של חוק היסוד היא עיגון "כבוד האדם וחירותו". "עיגון" פירושו ביסוס, חיזוק וביצור. המושג "כבוד האדם וחירותו" מתפרש כאחד עם שמו של חוק-היסוד ("חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו"). לשון אחר: ההגנה היא על עקרון היסוד של כבוד האדם וחירותו. עיקרון זה מתפצל למרכיביו, היינו לזכויות היסוד עצמן. אין לפרש את הוראת המטרה – שהיא הוראה כללית – כאילו היא חלה רק על חלק מהוראות חוק היסוד, היינו – סעיף 2סיפה ("שמירה על החיים, הגוף, הכבוד") וסעיף 5("חירות אישית"). ההגנה על "כבוד האדם וחירותו" מתבארת לאור כותרתו ומהותו של החוק – כהגנה על מכלול הזכויות הקבועות בו. העיגון איננו בחוק רגיל. העיגון הוא באמצעות המכשיר של חוק-הסוד ("כדי לעגן בחוק-יסוד"). הוראת המטרה – אף היא כאחותה הבכורה (הוראת עקרונות היסוד) יורדת לשורשה של שיטתנו המשפטית: "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". עקרונות המשטר שלנו מבוססים על הסינתזה בין היותה של מדינת ישראל "מדינה יהודית" ובין היות מדינת ישראל "מדינה דמוקרטית" (ראה אלון, במאמרו הנ"ל). מדינת ישראל היא מדינה יהודית. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. אשוב ואזכיר כאן את אשר אמרתי בנושא דומה בע"ב 1/88ניימן ואח' נ' יו"ש ועדת הבחירות לכנסת השתים-עשרה [26], בעמ' 189, בקשר לשילוב של שני ערכים אלה זה בזה:
"אין ממש בטענה בדבר סתירה, כביכול, בין פיסקאותיו השונות של סעיף 7א: קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי אינו שולל את אופייה הדמוקרטי, כפי שצרפתיותה של צרפת איננה שוללת את אופייה הדמוקרטי. העיקר הגדול המבוטא בפיסקה (1) אינו שולל את זה שבפיסקה (2), ושנייהם יכולים להתקיים זה לצד זה בהרמוניה מלאה.
העדרה של כל סתירה כנטען הודגש כבר בדבריו של הנשיא אגרנט בע"ב 1/65הנ"ל, בעמ' 385: 'והנה, לא יכול להיות ספק בדבר – וכך מלמדים ברורות הדברים שהוצהרו בשעתו בהכרזה על הקמת המדינה – כי לא זו בלבד
--- סוף עמוד 310 ---
שישראל הינה מדינה ריבונית, עצמאית, השוחרת חופש ומאופיינת על-ידי משטר של שלטון העם, אלא גם שהיא הוקמה 'כמדינה יהודית בארץ ישראל', כי האקט של הקמתה נעשה, בראש ובראשונה, בתוקף 'זכותו הטבעית וההיסטורית של העם היהודי לחיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית, וכי היה בו, באקט זה, משום הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל'.