ההגנה לפני חקיקת חירום
.53ההוראה בדבר יציבות החוק (סעיף 12לחוק היסוד) קובעת כי -
"אין בכוחן של תקנות שעת-חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, מותר להתקין תקנות שעת-חירום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק-יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש".
הוראת השריון מפני תקנות לשעת חירום חיונית לאקט החוקתי. האקט החוקתי עוסק בעקרונות יסוד של כל שיטה. חקיקת החירום ("תקנות לשעת חירום") יכולה להתגבר על הזכויות המוגנות אם היא מוגבלת במישור הזמן, התכלית והמידתיות (היחסיות). ההגנה מפני חקיקת החירום זורה בהוראות אחרות במשפטנו (דוגמת סעיף 42לחוק-יסוד: הממשלה מתשכ"ח, סעיף 44לחוק-יסוד: הכנסת, סעיף 25לחוק-יסוד: נשיא המדינה). הוראה חוקתית מתאפיינת בכך שהיא נושאת בחובה הגנה מיוחדת גם מפני חקיקת חירום.
יש לקרוא את סעיף 12הנ"ל יחד עם סעיף 50(ד) לחוק-יסוד: הממשלה מתשנ"ב, המסדיר את סוגיית חקיקת החירום תוך ביטול סעיף 9לפקודת סדרי השלטון והמשפט (סעיף 59לחוק-יסוד: הממשלה מתשנ"ב). סעיף 50(ד) קובע כי "אין בכוחן של תקנות שעת-חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע, או להתיר פגיעה בכבוד האדם" (ההדגשה שלי – מ' ש'). במילים אחרות, עם כניסתו לתוקף של חוק-יסוד: הממשלה החדש אין כל אפשרות לפגוע ב"כבוד האדם" בחקיקת חירום. סעיף 50(ד) הנ"ל משתלב מבחינה מהותית בסעיף 12שלפנינו. מובן שסעיף 50(ד) הנ"ל בא להוסיף על סעיף 8לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ולא לגרוע ממנו.
--- סוף עמוד 312 ---
שליחותו של חוק היסוד
.54חוקה מתאפיינת בהוראות מופשטות, קצרות ולאקוניות. חוקה איננה דנה בפרטים טכניים. היא איננה חקיקת מס.
המבנה המשפטי הנורמאלי של כל שיטה מתאפיין בכך שככל שעולים בסולם הנורמאטיבי, כך נושאות ההוראות אופי כללי ומופשט יותר. ככל שיורים בסולם הנורמאטיבי, כך נושאות ההוראות אופי פרטני וקונקרטי (אנגלרד, בספרו הנ"ל, בעמ' 13ואילך). החוק הרגיל הוא בעל אופי פחות מופשט מאשר חוקה. חקיקת המשנה (תקנות) היא בעלת אופי פחות מופשט מאשר חוק.
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הוא דגם של אקט חוקתי טיפוסי: הלשון ההצהרתית של חוק היסוד; נוסחן התמציתי של הוראותיו; רמת ההפשטה בחוק-היסוד. חוק-יסוד: אמנם חסר אחדים מן המאפיינים המזהים שנכללו בחוק-היסוד התאום, הוא חוק-יסוד: חופש העיסוק, אך בכך אין לגרוע מעובדת היות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בעל תוכן ומעמד חוקתיים מובהקים: הוא נוגע לזכויות יסוד מוגנות הוא דן בהגנה על הערכים הבסיסיים ביותר של חברתנו. ערכים אלו הם ערכי כבוד האדם.