הערכים שעליהם חוק-היסוד מגן הם ערכים בסיסיים של מדינת ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית".
.55יש להבחין בין עליונות הירארכית לבין קביעת הכלים למימוש העליונות.
העליונות של חוק היסוד על חקיקה רגילה נובעת ממעמדו של חוק זה במידרג הנורמאטיבי; אולם הכוח שלו לבטל תוקפו של דין אחר מתממש בעקבות ההוראות שבו: הוראת ההגבלה (סעיף 8), הוראת שמירת הדינים (סעיף 10) והוראת הכיבוד (סעיף 11). שלושה או הם הנדבכים העיקריים שמכוחם עובר עקרון העליונות מן התאוריה להגשמה. כל אלו, יש בכוחם להשמיע – במישור הפרשנות האובייקטיבית – כי למרות היעדר הנוקשות הפורמאלית, אין לפנינו הפעם מעשה יצירה חקיקתי הדומה לרוב הוראותיהם של חוקי היסוד האחרים. לפנינו תופעה משפטית חדשה: מסמך משפטי שהוא לא רק בעל עדיפות ועליונות הירארכית במידרג החקיקתי, אלא גם נושא בתוכו כלים אשר על יסודם עוצבו אמות המידה למימוש העליונות.
כוונת המחוקק
.56כוונת המחוקק נלמדת מנוסחו של החוק, ובו הביטוי לתכלית שהציבו לעצמם המחוקקים. מרגע צאתו לעולם, בקבלו תוקף של דין, משמש החוק – בתוכנו, במבנהו, בזיקתו לשיטה, בהקשרו וביחסו לחקיקה אחרת – בבואה נאמנה לכוונת המחוקק. התכלית עולה מן החוק ולא ממקור חיצוני. "החשוב הוא" – כלשונו של השופט זילברג
--- סוף עמוד 313 ---
המנוח – "לא מה המחוקק רצה לומר אלא מה שאמר" (ע"פ 282/61, 297ואח' יחיא נ' היועץ המשפטי לממשלה [27], בעמ' 658). עם זאת, יש וניתן להאיר מגמות והתלבטויות על-ידי פנייה לעבודות הכנה או לדיוני הכנסת. אמרתי בהקשר לסוגיה זו בבג"צ 4031/94 ארגון "בצדק" ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח' [28], בעמ' 11-12, כדברים האלה:
".5(א) תוכן דיוני הכנסת נותן תמונת רקע על המגמות וההתלבטויות של חברי הבית. כפי שעוד יוזכר, יש לפרש את החוק על-פי נוסחו שנתקבל בכנסת, אולם עבודות ההכנה (travaux preparatoires) או הדיונים במוסד המחוקק שקדמו למעשה החקיקה, משמשים לא אחת חומר עזר להבנת-יתר של התהליכים והמגמות שהניעו את גלגלי החקיקה (ע"א 486/85 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים חיפה נ' החברה החבשית למסחר בע"מ ואח’, בעמ' 407; בג"צ 151/82; בר אילן ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין נתניה, בעמ' 659).
חקיקה אינה נעשית בחלל ריק (בג"צ 58/68 שליט בשמו ובשם ילדיו נ' שר הפנים ואח’, בעמ' 513; א' ברק, פרשנות במשפט, כרך ב, פרשנות החקיקה (נבו, תשנ"ג) עמ' 351). היא צומחת ועולה מתוך המציאות המדינית, החברתית או המשפטית או באה לשרת את צורכיהם. 'הכרח המציאות אשר במסגרתה נעשית החקיקה, חשובה היא לפירושה של החקיקה' (א' ברק, שם; ראה גם בג"צ 547/84 עוף העמק, אגודה חקלאית שיתופית רשומה נ' המועצה המקומית רמת-ישי ואח’, בעמ' 143). ודוק, בפנותנו להיסטוריה החקיקתית, לרבות לדיונים בשלבי הכנת החוקים, איננו ניזונים מפרשנותו האישית של חבר-כנסת זה או אחר לביטוי פלוני המופיע בחוק; התבטויותיו הפומביות של חבר-הכנסת אינן באות במקום פעולת הפרשנות של בית המשפט, הנשענת על נוסח החוק ומטרתו. העיון בדבריו של חבר-כנסת יכול להאיר את התכלית הכללית של החקיקה, אך פחות מכך את המובן של החוק כפי שנתקבל עם תום הליכי החקיקה (ראה גם בג"צ 142/89, 172תנועת לאו"ר – לב אחד ורוח חדשה ואח' נ' יושב-ראש הכנסת ואח' בעמ' בעמ' 544).