- הנתבעת 2 היא בעלת מניות או בעלת שליטה עקיפה בנתבעות 1, 3 ו-4 באופן הבא – הנתבעת 3 היא חברה-בת של הנתבעת 2; הנתבעת 1 היא חברה נכדה של הנתבעת 2 (וחברה בת של הנתבעת 3); והנתבעת 4 הינה חברה-נינה של הנתבעת 2 (סעיפים 6, 9 ו-20 לתצהיר חנה למקין). התובעים טוענים כי הנתבעת 2 נתנה הרשאה לשימוש בשמה בהליכי גיוס הכספים, באופן ש"שידר" לתובעים כי כל ההשקעות נעשות תחת חסותה של הנתבעת 2.
במועדים הרלוונטיים לתביעה היה הנתבע 5, מר יאיר פודים, דירקטור בנתבעת 1 ובנתבעת 3; הנתבע 6, מר אמיר גבע, היה דירקטור בנתבעת 3; הנתבעת 7, הגברת חנה מירצקי (להלן: "מירצקי"), שימשה כמנכ"לית הנתבעת 1 וכמנכ"לית הנתבעת 3; הנתבעת 8, הגברת רגינה אונגר, שימשה כדירקטורית בנתבעת 1 וכמשנה למנכ"ל הנתבעת 2; והנתבע 10, מר שחר למקין (להלן: "למקין"), היה דירקטור ומנכ"ל בנתבעת 4. הנתבעת 9 (להלן: "חברת הביטוח"), היא חברת הביטוח אשר ביטחה את הנתבעים 3-8, בביטוח לכיסוי אחריות נושאי משרה וכן אחריות מקצועית במסגרת עיסוק במתן שירותים פיננסים.
- ההשקעות נושא התובענה דנן כשלו, והתובעים איבדו לטענתם את מלוא סכום השקעתם. מכאן תביעתם.
לטענת התובעים, הנתבעת 1 היתה במצב של ניגוד עניינים בהיותה השותף הכללי בשותפויות. לגישתם העדיפה הנתבעת 1 את האינטרסים של הנתבעת 4 ויתר החברות הקשורות אליה, על פני האינטרסים שלהם. התובעים טוענים עוד כי הם נגררו להשקעה מסוכנת וחסרת יסוד בעקבות מצגי שווא שהוצגו להם עובר להתקשרותם בהסכמים. לגישתם, היו הנתבעים 1-3 ו-5-8 יכולים למנוע את השקעתם הכושלת, והם אף היו יכולים להביא להשבת ההלוואה, אולם ברשלנותם הם לא עשו כן.
מנגד טוענים הנתבעים כי עסקת ההשקעה בה התקשרו התובעים הינה עסקה עתירת סיכוי וסיכון וכי התובעים היו מודעים לכך. ממילא, לטענת הנתבעים, כישלון ההשקעות בענייננו נבע מהמשבר הכלכלי העולמי אשר פרץ בשנת 2008. משבר זה גרם לנזקים קשים בין היתר בכל שוק הנדל"ן במזרח אירופה באופן שלא איפשר את קידום העסקאות נושא התביעה ומימוש הפוטנציאל הרב שהיה גלום בהן.
עיכוב ההליכים בתובענה דנן
- ביום 18.3.2012 התקבלה בקשתם של התובעים לעיכוב הליכים בהליך הנוכחי לאור הליך מקביל שהתנהל בפני כב' השופט י' פרגו (ת.א. 2065/09, להלן: "תביעת יניב"). בבקשתם לעיכוב ההליכים בתובענה טענו התובעים כי בתביעת יניב עלו נושאים הנוגעים, באופן ישיר וברור, למסכת העובדתית נושא התביעה דנן. כך לדוגמא ישנה זהות מוחלטת בין הנתבעים בשני התיקים וישנה חפיפה גם בין חלק מן התובעים. בנוסף לכך טענו התובעים כי עילות התביעה בשתי התביעות הן דומות מאוד וברובן אף זהות.