15. טענות המבטחות כאילו לא היו יהלומים במשרדי KD בעת השוד היו טענות סרק שנטענו בידיעה שאינן אמת. הוכח שבמשך זמן רב שלח פולק סחורה להונג קונג, ולקח סחורה בקונסיגנציה שנשמרה ברובה במשרדי מלכה עמית בהונג קונג, וחלקה נשמר בכספת במלון בו שהה פולק. הוכח שכל האבנים הועברו לכספות המשרד יום לפני השוד. וונדי והוניגמן
--- סוף עמוד 5 ---
היו עדים לקבלת הסחורה ממלכה עמית, והבחינו שפולק מפריד אבנים מתעודות, באופן שהאבנים הוכנסו לכספות והתעודות נותרו מחוץ לכספות. וונג אישר בדו"ח מיום 15.3.10, שיומיים לפני השוד קיבל פולק למשרד אבנים בקונסיגנציה מסוחר בהונג קונג בשם דרז, בשווי של למעלה מ-2.5 מיליון דולר.
16. המבטחות היו מודעות לסיכונים שהן נוטלות על עצמן בהוצאת הפוליסה, וגם לכך שאופי הפעילות במשרד בהונג קונג הוא בעל רמת מסוכנות גבוהה יותר, ולכן גם דרשו לקיים עובר לביטוח סקר מיגונים במשרד.
17. הטענות שמפנות המבטחות כלפי פולק, אינן מופיעות כדרישות בפוליסה. כך, הפוליסה אינה מתייחסת לנִראוּת המשרד, אינה דורשת לברר מראש את זהות הקונה בעסקאות יהלומים, אינה דורשת כי המבוטח יקבל בטוחות או יחתום על הסכם לפני העסקה, ואינה אוסרת על הכנסת לקוחות פוטנציאליים למשרדים כדי שיבחנו היכן עומדת להתקיים עסקה עתידית. המבטחות לקחו על עצמן סיכון מחושב והסכימו לבטח את התובעים תמורת פרמיה גבוהה מאד עבור ההרחבה (362$ ל-7 ימים) עם השתתפות עצמית גבוהה של 10,000$.
18. ההמלצות של וונג במייל ששלח ב-23.2.10 אינן מהוות תנאי מחייב, המסייג את אחריותן של המבטחות, משהדבר לא צוין באותו מייל. בנוסף, המלצת וונג הייתה לא להכניס אורחים לא מוכרים למטרות מיון סחורה, בלא שישהה אדם נוסף במשרד, אך לא הייתה המלצה לא להכניס אורחים בלתי מוכרים למשרד ללא נוכחות אדם נוסף כשהם מגיעים למטרות אחרות, כגון לבחון את המשרד לפני ביצוע עסקה.
19. וונג שפעל מטעם המבטחות התרשל בפעולותיו לפני השוד בכך שהורה על אמצעי מיגון ירודים ברמתם שלא יקלו על הסיכון (אזעקה שמחייגת אל המבוטח ולא אל אחרים בעת הפעלה, הנחת המחשב שאגר נתונים של מערכת האבטחה מתחת לשולחן, באופן גלוי, ולא במקום מוסתר, העדר דרישה להתקין סוללת גיבוי למקרה של הפסקת חשמל). וונג לא בדק גם שהאזעקה מקושרת למשטרה. טענת וונג כי המליץ לפולק להתקין אמצעי מיגון משופרים יותר, ופולק סירב, הייתה טענה מאוחרת, שלא נזכרה בדוחות שהכין ובתצהירו.