בהחלטה מיום 22.10.12 הותר תיקון כתב התביעה והוגש כתב תביעה מתוקן בו נתבע סכום כולל של 9,685,930$.
11. לאחר מכן הגישו הנתבעות כתב הגנה מתוקן בשנית ובו טענו, בין היתר, כי התגלה להם שאין מדובר רק ב-50 אבנים אשר דווח שנשדדו בעוד שנותרו בידי התובעים לאחר השוד,
--- סוף עמוד 4 ---
אלא שהן הצליחו לאתר כ-400 אבנים בשווי מצטבר של כ-6,350,000 $, אשר התובעים דיווחו במרמה כי נשדדו, בעוד שאבנים אלה לא נשדדו ונותרו בידי התובעים.
טענות התובעים
12. נטל ההוכחה המוטל על המבטחות הוא נטל מוגבר ביותר לאור האשמותיהן הקשות כלפי התובעים, והן לא עמדו בו.
13. גרסתו של פולק עברה "מסננים" רבים: תחילה העיד במשטרת הונג קונג, לאחר מכן מסר הצהרות לוונג, ערך שחזור בו מסר גרסתו לאירועים כשהוא מוסרט, מסר הצהרות בפני מר סטטמן שפעל מטעם המבטחות, ונחקר בחקירה נגדית שערכו לו ב"כ המבטחות עוד בטרם הוגשה התביעה. כן הגיש פולק 5 תצהירי תשובות לשאלונים, 2 תצהירים לתיק, וכן נחקר על ידי ב"כ הנתבעות משך 4 ישיבות. למרות שהמבטחות הטילו ספק בגרסת פולק לגבי השוד, עדותו במהלך כל השלבים וגם בבית המשפט הייתה עקבית, רציפה, קוהרנטית ואמינה, וקיומן של סתירות מינוריות אינו שולל את נסיבות אירוע השוד, כפי שפורטו על ידי פולק.
לעדותו זו של פולק נוספו ראיות תומכות רבות, ובהן תדפיסי שיחות טלפון שקיים פולק עם השודדים עובר לשוד, צילומי מצלמות האבטחה בבניין ניו יורק, עדותה של וונדי צ'אן, מזכירת המשרד (להלן: "וונדי"), שמצאה את פולק ערום וכפות על רצפת המשרד, עדותו של הוניגמן שהגיע למשרד לאחר השוד ומצא את פולק הלום ונסער, והבחין כי מצחו חבול ופרקי ידו נפוחים עם קרעים בעור, ראיות נוספות לגבי החבלות שנחבל פולק במהלך השוד כגון שחזור שנערך לאחר מכן ובו נראה פולק חבול בראשו, ותיעוד רפואי על בדיקות שעבר פולק בישראל לאחר השוד. כמו כן, בדוחות וונג נכתב שאין ראיה שמצביעה על כך שמדובר בתביעת מרמה. כמו כן, גרסת פולק נבדקה ואושרה על ידי חוקר מטעמו.
הוכח גם שפולק הוא אדם שסביבתו העסקית נותנת בו אמון רב. לא היו בעיות בתשלומי הפרמיות לביטוח, נמסרו עדויות כי פולק היה לקוח מכובד של המבטחות משך השנים, עדים נוספים (שריאל, רוית, שפר) העידו כי סומכים עליו לחלוטין, ולא ייתכן שביצע מעשה מרמה.
14. המבטחות הציגו סרטוני מצלמות אבטחה מקוטעים וערוכים באופן מגמתי, וחוו"ד של מר הרפז שהוגשה על ידן בנוגע לסרטונים אלה, הייתה חוו"ד של מי שאינו מומחה בתחום, התבססה על מידע חלקי בלבד שנמסר למומחה על ידי המבטחות, והנטען בה נסתר בחקירת הרפז ובסרטונים. הרפז ביצע גם מניפולציות על הסרטונים.