אינני רואה צורך להידרש ולהכריע בשאלה מי הגה את רעיון הקמת החברה.
אין מחלוקת בין הצדדים כי רונית פנתה בעניין זה למבקשת.
אין גם ספק כי למבקשת היה ניסיון ומידע בתחום התיירות העסקית וכי רונית פנתה אליה כדי לצרפה ולשתפה במיזם המשותף, אשר אמור היה לעסוק באופן ספציפי בתחום העסקי. לכן, היה צורך במומחיותה של המבקשת אשר עסקה בחברות כדי לממש את הקמת המיזם.
רונית העידה באופן חד משמעי כי פנתה למבקשת לאור ניסיונה בתחום התיירות העסקית "... עכשיו, אני באתי מהמגזר המסחרי, אני בשביל מה הבאתי את עדה כי היא הכירה חברות. אני הכרתי את כל המגזר התיירותי ולא הכרתי חברות" (עמ' 328 לפרוטוקול).
המסקנה מהאמור לעיל היא כי מטרת הפנייה למבקשת הייתה לשתף אותה בהקמת המיזם המשותף או החברה החדשה, לאור מומחיותה והכרותה את השוק הרלוונטי.
- הסכם 94'
בעקבות פנייתה של רונית למבקשת התקיים מו"מ בין הצדדים וביום 10.3.94 נחתם, כאמור, הסכם 94'.
הוראות ההסכם הן כלהלן:
"1. השותפים יקימו חברה בע"מ כאשר הבעלות תתחלק כדלקמן:
24.50% רונית כהן
24.50% עדה מורג
51.00% שלום חזקיהו ו/או סקנורמה בע"מ.
2. במשך 4 חודשים ראשונים לפעילות החברה, יממן שלום חזקיהו משכורות לרונית ועדה בסך של 4,000 ₪ ברוטו לחודש לכל אחת, לעבודה במשרה מלאה.
3. כמו כן יממן שלום חזקיהו את כל ההוצאות הכרוכות בהקמת החברה והפעילות השוטפת הראשונית שלה.
4. רונית ועדה באמצעות החברה תעבודנה כמעודדות מכירות בסקנורמה בע"מ. בתקופה זו תהננה מכל ההכנסות שתהיינה לחברה בגין פעילות זו בקיזוז ההוצאות השוטפות.
5. השותפים יעשו את כל המאמצים להקמת סוכנות נסיעות בעלת רשיון עצמאי בזמן המהיר ביותר (עד 6 חודשים), לשם כך מתחייבות רונית ועדה להפריש עד 5% כל אחת מהבעלות בחברה לשם צרוף שותף/פה נוספת בעל רשיון מומחה לנסיעות הדרוש להקמת משרד נסיעות עצמאי.
6. בתקנות החברה החדשה יוכנס הסכם סרוב ראשוני למכירת מניות.
7. החלטות מהותיות הקשורות לניהול החברה יובאו לדיון לפני כל בעלי המניות בחברה".
הסכם 94' צורף כנספח ב' להמרצת הפתיחה.
ההסכם חתום על ידי רונית, עדה ושלום – אשר הוגדרו במסגרת ההסכם "השותפים".
לטענת המבקשת, החברה שהוקמה על פי הסכם זה היא המשיבה 1, אשר הוקמה ביום 9.7.95, והמבקשת זכאית להירשם כבעלת 24.5% ממניותיה.
ביום 3.3.94, עוד לפני שנחתם הסכם 94, הוקמה, כאמור, ביזנס טיים על ידי שלום.
כך עולה מנספח 4 לתצהיר המשלים של המבקשת – מסמכי ביזנס טיים ברשם החברות.
מסמכי ההקמה נחתמו על ידי שלום אשר דווח כמנהל החברה.
999 מניות ביזנס טיים רשומות על שם גאוס ומניה אחת על שם שלום.
כך עולה מתדפיס רשם החברות אשר צורף כנספח א(3) לתצהירה של המבקשת במסגרת המרצת הפתיחה.
לטענת המשיבים, הסכם 94' הינו הסכם שיתוף פעולה במסגרתו הוסכם כי הבעלות בביזנס טיים ולא בחברה, תחולק על פי הקבוע בו (סעיף 56 לתצהירו של שלום).
על טענה זו חזרו המשיבים במהלך הדיון ובסיכומים.
לעומת זאת, לטענת המבקשת, בעת עריכת הסכם 94' לא הייתה כוונה כי ביזנס טיים תהיה החברה שתוקם על פיו. אם זו הייתה הכוונה חזקה שביזנס טיים הייתה נזכרת בהסכם 94' ולא היה נכתב בו כי תוקם חברה משותפת (סעיפים 4.1-4.3 לתצהיר המשלים).
ההסכם מנוסח בלשון עתיד וקובע כי השותפים "יקימו חברה" ו"יממן שלום... את כל ההוצאות הכרוכות בהקמת החברה...".
בנוסף טענה המבקשת כי אם ביזנס טיים הייתה אכן החברה אליה התייחס הסכם 94', כטענת המשיבים, היו אמורים להיות בידה 24.5% ממניות ביזנס טיים.
טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם טענתם האחרת של המשיבים לפיה מחזיקות המבקשת ורונית, כל אחת, ב-49% ממניות ביזנס טיים.
בסיכומים חזרה המבקשת על טיעונים אלה .
עוד נטען כי אם גרסת המשיבים הייתה נכונה, חזקה שהצדדים היו משנים את רישום מניות ביזנס טיים מהאופן בו רשם אותן שלום מלכתחילה, כדי להתאימו להסכם, אך השינוי לא נעשה.
המבקשת התייחסה גם לפעילות המשותפת בתקופת הייזום ולעובדה כי פעילות העסק המשותף הועברה לחברה ביום 1.1.96.
מקובלת עלי לחלוטין גרסתה של המבקשת, לפיה מתייחס הסכם 94' לחברה חדשה אשר תוקם בעתיד על ידי השותפים - כאשר נקבעו בהסכם הוראות ברורות באשר לפעילותה העסקית המתוכננת ודרך קבלת ההחלטות בה.
כמו כן, צוינה באופן מפורש חלוקת הבעלות בחברה בין המבקשת לבין רונית ולבין שלום, באופן ישיר או באמצעות סקרנורמה שבשליטתו.
אינני רואה כל מקום לטענת המשיבים לפיה גרסה זו של המבקשת היא גרסה כוזבת המופרכת מעובדות המציאות.
משלשון ההסכם בדבר הקמת חברה חדשה כה ברורה, חייב היה להינתן הסבר משכנע לכך שההסכם לא התייחס לאירועים שאירעו בעקבותיו, כלומר הקמת החברה בשנת 95' - אלא שהוא התייחס לחברה שהוקמה כבר באופן עצמאי על ידי שלום מספר ימים לפני שנחתם.
אין בסיס לטענתו של המשיבים לפיה הייתה הכוונה בהסכם 94' לביזנס טיים ולא לחברה - שנוסדה לאחר חתימת הסכם 94'.
בתצהיר נאמר על ידי שלום באופן כללי ביותר כי הקים את ביזנס טיים ביום 3.3.94 וכי במסגרת הסכם 94' הוסכם שהבעלות בחברת ביזנס טיים תהיה בהתאם לחלוקה שצוינה בהסכם.
לחברת ביזנס טיים, אשר כבר הוקמה במועד החתימה, אין כל זכר בהסכם הנוקט בלשון עתיד.
בחקירתו הנגדית עלתה גרסה חדשה. לדבריו, העובדה כי כתוב בהסכם 94' שהשותפים יקימו חברה ולא שהשותפים יהיו בעלי מניות בביזנס טיים שכבר הוקמה – "זה נוסח בסך הכל".
ההסבר החדש שניתן הוא כי המגעים להסכם 94' נוהלו מספר חודשים קודם לכן "הגיעה הגב' מורג עם בעלה כמה פעמים לפגישות ... התחיל להתגבש הסכם. בעלה לא הסכים אף פעם שתצטרף למיזם הזה ואני הצעתי את ההסכם הזה כל פעם והשתנו כל מי דברים ולכן הוא היה בלשון עתידי. רק ברגע האחרון הוא הסכים".
משנשאל שלום מדוע לא תוקן ההסכם בכתב יד לפני החתימה לאחר שהמבקשת הסכימה להצטרף למיזם, כך שבמקום שיהיה כתוב שהשותפים יקימו חברה יהיה כתוב ביזנס טיים, ענה "את החברה שהקמתי אני הלכתי לעשות עם אחותי בכל מקרה. גם אחרי שהיא סירבה להצטרף עדה, בשביל זה הקמתי אותה... החברה הייתה אמורה לקום בכל מקרה".
שלום הוסיף כי ביזנס טיים לא הייתה פעילה שכן לא היה לה רישיון "אבל להקים את החברה כחברה שתהיה חברת מדף שהיא תקבל את הפעילות הזאת... איזה רישיון הפעלה יהיה לה ואיזה שותפים יהיו לה בפנים, איזה בעלי מניות יהיו לה זה נעשה מאוחר יותר".
עוד העיד שלום כי לא ראה חשיבות בשינוי ההסכם כך שיתייחס לחברה שכבר הוקמה.
המסמך, לדבריו, היה מוכן "השתמשתי במסמך מוכן שהיה לי... ורק ברגע האחרון בכלל היא התרצתה לחתום עליו... ואז היא באה והתחרטה ממש ברגע האחרון ואמרה אני מסכימה תוסיף לי עוד חודש להתחייבות שלך לשלם לי את השכר ואז הוספתי בכתב יד את החודש הנוסף הזה" (עמ' 299-301 לפרוטוקול).
מכלול גרסה זו אינו אמין עלי לגופו ואף אינו הגיוני.
הסכם 94' מתעלם לחלוטין מקיומה של ביזנס טיים. אם אכן הייתה כוונת הצדדים לכך כי בעלות השותפים תהיה בחברה זו, הרי שבוודאי היה די זמן לתקן את ההסכם ולהתאימו למצב עובדתי נטען זה.
הטענה כי לא הייתה לשלום גישה למחשב שכן הפגישות התנהלו בבתי קפה – אינה מתאימה למי שמנהל מו"מ עסקי לשם הקמת חברה וממספר ההסכמים אשר הוכנו על ידו נראה כי הוא מצוי הן בניהול מו"מ והן בעריכת הסכמים.
אין גם כל מקום לטענה כי אף אם ניתן היה לשנות את ההסכם בכתב יד הרי המבקשת לא דרשה זאת, להבדיל מדרישתה לשנות את ההסכם כך שישולם לה שכר עבור חודש נוסף על החודשים שכבר צוינו לו.
המבקשת העידה, באופן מפורש, הן בתצהיר הראשון והן בתצהיר המשלים, כי לא הייתה מודעת לכך שביזנס טיים כבר הוקמה על ידי שלום במועד החתימה על ההסכם.
לא נטען על ידי מי מהמשיבים כי עובדת הקמתה של ביזנס טיים הובאה לידיעתה של המבקשת או כי הייתה מודעת לכך בפועל באותו מועד. לכן, ברור כי המבקשת לא הייתה יכולה לדרוש את שינוי ההסכם כך שיתייחס לביזנס טיים.
עוד נאמר על ידי המבקשת בתצהיר המשלים, כי אילו היה שלום מציג בפניה את מסמכי הרישום של ביזנס טיים ומודיע לה כי היא תהיה החברה המשותפת - הייתה מבקשת כי יתקן את הרישום, כך שהמניות יירשמו על שם מי שסוכם שיהיו הבעלים, וכי מטרותיה יותאמו למטרות שסוכמו בין הצדדים.
עדות זו אמינה עלי לחלוטין והיא לא נסתרה בחקירה הנגדית שכן המבקשת לא נחקרה על דברים אלה.
יש לכן להתייחס להסכם 94' כפשוטו – הסכם המבטא את הסכמת השותפים להקים חברה שמטרתה הסופית היא הקמת משרד נסיעות עצמאי שהבעלות בו תהיה לפי שיעור האחוזים שנקבע בהסכם 94'.
- תקופת הייזום בין הסכם 94' – להקמת החברה ביולי 95'
המבקשת הוסיפה וטענה בסיכומים כי אם גרסת המשיבים - לפיה הוסכם שהחברה שתוקם היא למעשה ביזנס טיים – הרי שהפעילות העסקית של המיזם המשותף שהתבצעה לאחר הסכם 94' הייתה נעשית על ידה ונרשמת בספריה.
שלום טען בתצהירו כי ביוני 95' הודיעה לו שותפתו בסקנורמה שאיננה מסכימה להמשיך ולהחזיק את המחלקה העסקית המופעלת על ידי ביזנס טיים. לכן, פעל כדי להפוך את ביזנס טיים למשרד נסיעות עצמאי.
המבקשת הצהירה כי לאחר חתימת הסכם 94' התפטרה מעבודתה במלון קולוני והיא ורונית החלו לעסוק בהקמת המיזם המשותף.
לדבריה, באותה תקופה פעלו היא ורונית ממשרדי סקנורמה כאשר הפעילות נעשית כמחלקה של סקנורמה. אף הפעילות הכספית והחשבונאית הועברה דרכה - כל זאת על פי עצת שלום.
המבקשת צירפה טופסי הזמנת חדרים ונייר מכתבים מאותה תקופה – מסמכים הנושאים את הכותרת "סקנורמה ביזנס טיים נסיעות ותיירות בע"מ".
רונית אישרה בחקירתה הנגדית כי מאפריל 94' התנהל העסק המשותף כמחלקה בתוך חברת סקנורמה (עמ' 322 ל פרוטוקול).
גם בתצהירה המשלים התייחסה המבקשת לעבודתה יחד עם רונית ממועד חתימת הסכם 94' ועד להקמת החברה ביולי 95'.
עוד נאמר בתצהיר המשלים כי באותה תקופה החל מר ג'פרי הנסון (להלן: "הנסון") לעבוד בעסק וקיבל שכר מסקנורמה.
המבקשת הדגישה כי שלום לא עבד בהקמת העסק ולא עבד כלל במשרדי סקנורמה, אלא עבד מביתו בענייני גאוס.
עוד נאמר על ידי המבקשת, כי במהלך החודשים הראשונים של הפעילות חזרו היא ורונית וביקשו משלום כי "יפתח" חברה חדשה כפי שסוכם בהסכם 94'.
שלום השיב שוב ושוב כי יש לראות קודם אם העסק מצליח.
המבקשת טענה כי לאחר שכבר היה ברור שהעסק מצליח חזרו היא ורונית וביקשו משלום שיפתח חברה. שלום הודיע כי לוקח זמן לפתוח חברה ולפתוח תיקים ברשויות המס.
בשלב מסוים הודיע שלום כי פתח חברה כפי שסוכם בהסכם 94', ביזנס טיים, אך אמר כי עדיין לא ניתן להעביר אליה את הפעילות העסקית והחשבונאית של העסק.
לדבריו, לאחר פתיחת תיקים ברשויות המס ופתיחת חשבון בנק, יעביר את המניות לחברה שרשם לרונית ואליה (24.5% לכל אחת ו- 51% לסקנורמה).
המבקשת טענה כי סמכה על שלום וכי היא ורונית המשיכו להפעיל את העסק כמחלקה בסקנורמה.
מתצהיר זה עולה אם כן כי בשלב כלשהו בתקופה שלאחר החתימה על הסכם 94' ולפני הקמת החברה - הייתה המבקשת מודעת לקיומה של ביזנס טיים.
אולם, אין בידיעה על הקמת ביזנס טיים או בעצם הקמתה, כדי לתמוך בגרסתו של שלום, לפיה בוצעה הפעילות בתקופת הייזום, כלומר עד להקמת החברה, על ידי ביזנס טיים או עבורה.
כפי שטענה המבקשת בסיכומים, עולה מהראיות כי לביזנס טיים לא הייתה למעשה כל פעילות עסקית. לכן, אין מקום לטענת שלום כי הפעילות העסקית התבצעה למעשה על ידי ביזנס טיים במסגרת סקנורמה וכי פעילות זו היא הפעילות שהועברה לחברה.
שלום נשאל בחקירה הנגדית לגבי פעילותה של ביזנס טיים:
"ש. לא הייתה לה מעולם שום פעילות עסקית, חשבון בנק, נכסים, לחברה לביזנס טיים בע"מ נכון?
ת. הנכס שלהם זה אחזקה של מניות בביזנס טיים סקנורמה" (עמ' 282 לפרוטוקול).
המשיבים טענו בסיכומים כי שלום לא טען בחקירתו כי לביזנס טיים לא הייתה פעילות עסקית, אלא הסביר שביחס לתקופה של שנת 97' - הנכס היחיד של ביזנס טיים היה החזקה של מניות החברה.
אין מקום לטענה זו שכן השאלה בחקירה הנגדית התייחסה במפורש ל"מעולם" ולא לפעילות ביזנס טיים משנת 97' ואילך.
המבקשת הפנתה בעניין זה גם לעדותו של רו"ח נבט.
רו"ח נבט נשאל אם הוא מכיר את ביזנס טיים ותשובתו הייתה חיובית.
רו"ח נבט נשאל:
"ש. לא היית רו"ח שלה נכון?
ת. לא, ביזנס טיים בע"מ לדעתי כן הייתי רו"ח שלה זו חברה לא פעילה נכון?"
רו"ח נבט אף נשאל האם ידוע לו שלפי מסמכי רשם החברות מעולם לא הוגש בשמה דוח לרשם החברות. תשובתו לכך הייתה שלילית.
רו"ח נבט נשאל:
"ש. אתה כרו"ח שלה אתה לא יודע שלא הוגש אף פעם דוח?
ת. החברה הייתה חברה לא פעילה.
ש. מהרגע שהוקמה?
ת. כן.
ש. אז למה היא הוקמה?
ת. תשאלי את מי שהקים אותה... היא החזיקה מניות של חברת בת.
ש. אבל שהיא הוקמה היא הוקמה לפני חברת הבת, אז למה היא הוקמה?
ת. ... אין לי מושג.
ש. ראית פעם הנהלת חשבונות שלה?
ת. ... לא, לא היה לה.
ש. דוחות כספיים?
ת. לא, לא היה לה היא לא הייתה פעילה, חוץ מאשר החזקת מניות"(עמ' 159 – 161 לפרוטוקול).
בהמשך נשאל רו"ח נבט:
"ש. ... דרך אגב, במה התבטאה העובדה שאתה רו"ח של החברה הזו, במה זה התבטא מה עשית?
ת. היה דוח אפס שהגשתי פעם אחת.
ש. בשנת 95' על 95'?
ת. אני לא זוכר את השנה, אבל יכול להיות.
ש. וזהו, מאז לא עשית כלום?
ת. נכון." (עמ' 163 לפרוטוקול).