ביחס לטענת עדה שהועלתה בפגישה לפיה ביצע שלום רישומים בלתי חוקיים בהנהלת החשבונות של החברה - השיב שלום כי הוא מסכים שרואה חשבון מטעם המבקשת ישאל אותו שאלות בנוגע לכך. אולם, בהמשך, חזר בו שלום מהסכמתו ואמר שאינו מסכים למסור מידע כלשהו לרואה חשבון מטעמה של המבקשת.
במהלך אותה פגישה הודיע שלום כי הוא מכנס ישיבת דירקטוריון לגבי מינויו של רו"ח טורוק כרואה החשבון של החברה. מיד לאחר מכן, מבלי שעדה או רונית הביעו הסכמתן או התנגדותן לכך, מיהר שלום להודיע כי רו"ח טורוק מונה כרואה החשבון של החברה בהחלטה שהתקבלה ברוב קולות - של שלום ורונית.
עדה החלה לאסוף מסמכים בנוגע לחברה שיסייעו לה להבין את התנהלותה הכספית.
ביום 13.8.12 האשים אותה שלום בכך שהיא גונבת מסמכים מהחברה ואף איים כי יתבע אותה.
ביום 22.8.12 הונח על שולחנה של עדה פרוטוקול אסיפה כללית של בעלי מניות בחברה, שנערכה ביום 1.8.12, אשר נחתם על ידי שלום.
בפרוטוקול נרשם כי בעלי המניות הצביעו בשאלה אם למנות את רו"ח טורוק כרו"ח החברה. עם זאת, הקלטת מפגישה זו מוכיחה כי הפרוטוקול אינו משקף את הדברים שנאמרו בפגישה.
כך למשל, בפרוטוקול נרשם כי מדובר באסיפת בעלי מניות, בעוד שהפגישה הוגדרה כישיבת דירקטוריון.
כמו כן, מהקלטת עולה כי עדה ורונית לא נתנו את הסכמתן לקיים הצבעה בעניין מינויו של רו"ח טורוק ובפועל לא הצביעו כלל.
במענה לדרישה נוספת של עדה כי רו"ח מטעמה יבדוק את ענייניה הכספיים של החברה - השיבה רונית בשמה ובשם שלום כי הם מסכימים לכך, בכפוף לחתימת רואה החשבון על התחייבות לסודיות. בפועל, נמנע שלום מלהעביר לעדה את כתב ההתחייבות.
ביום 4.9.12 נשלח על ידי ב"כ החברה מכתב בו נטען כי עדה אינה זכאית לעיין במסמכים כלשהם בקשר לחברה שכן אין היא בעלת מניות או דירקטורית בחברה.
לאחר קבלת מכתב זה, נודע לעדה כי שלום הנחה את רו"ח טורוק לא לתת לה כל מסמך או מידע בקשר לחברה ללא רשותו; כי שלום נעל את החדרים בהם מצויים תיקי הנהלת החשבונות; נקט בפעולות שמטרתן להכניס שינויים רטרואקטיביים ברישומי הנהלת החשבונות וכן הכין את הדוח הכספי לשנת 2011 וחתם עליו, מבלי להזמין את עדה לדיונים לגביו ומבלי שראתה טיוטה לפני הגשתו.
לטענת המבקשת, החל מיום 11.10.12 נעשו מצידה ניסיונות נוספים לשכנע את רונית ושלום להחזיר לה את זכויותיה בחברה – ניסיונות אשר פורטו בהרחבה בהמרצת הפתיחה.
עוד טענה המבקשת כי שלום ורונית התנכלו אליה בדרכים שונות.
כך למשל, שלח שלום עוקבים שיעקבו אחר עדה בהיותה מחוץ למשרד.
ביום 16.5.13 הודיעה רונית לעדה שהיא לא תחתום יותר על שקים של החברה ובכך נמנעה זכות החתימה שלה על שיקים של החברה. בנוסף, נשלל מעדה תפקידה כמנכ"לית וכדירקטורית בחברה והיא מודרה כליל מקבלת החלטות בקשר לחברה.
ביום 20.2.13 הסכימו רונית ושלום לקיים הליך גישור בין הצדדים, אולם העלו קשיים בטרם החל הגישור.
הליך הגישור שהתקיים לא נשא פרי ולא עלה בידי עדה לשכנע את שלום ורונית להשיב לה את זכויותיה בחברה.
לטענת המבקשת, גם לאחר סיום הליך הגישור, במהלך חודשים יוני-יולי 2013, נעשו על ידה ניסיונות נוספים לקבל גישה למסמכי החברה. משמאמצים אלו לא צלחו, היא הגישה את התביעה לביהמ"ש.
עדה פירטה ראיות המעידות לשיטתה על כך שהיא בעלת 24.5% ממניות החברה, דירקטורית ומנכ"לית משותפת (סעיף 44 להמרצת הפתיחה).
עדה פירטה בהמרצת הפתיחה ראיות המעידות לשיטתה על כך שההתנהלות הכספית והחשבונאית בחברה אינה תקינה (סעיף 45 להמרצת הפתיחה).
בין היתר, נטען כי מדובר בהוצאות כספים מן החברה לגורמים שלכאורה אינם זכאים להם, לרבות לגופים אשר לשלום או לרונית יש עניין אישי בהם.
זאת בעסקאות שפרטיהן אינם ברורים למבקשת או שלא נדונו או אושרו בפורום כלשהו.
כמו כן, נטען כי בוצעו רישומים כוזבים במסמכי החברה ודיווחים כוזבים לרשויות המס.
המבקשת ציינה התחשבנות עם סקנורמה, שהיא בעלת 51% ממניות החברה ושלום הוא בעל המניות שלה ומנהלה; התחשבנות עם גאוס, ששלום הוא בעל המניות שלה ומנהלה; משיכות כספיים מחשבון הבנק של החברה וטענה בדבר תשלומי מזומן בחו"ל ללא חשבוניות; אי החזרת יתרות כספים שונים הקשורים לקיום כנסים בחו"ל והוצאות חשודות בעניין כנסים אלה וכן רכישות פרטיות של חומרי בניין שנעשו על ידי שלום.
המבקשת טענה כי הבינה שהשותפים בהם נתנה אמון מסתירים ממנה במכוון את ההתנהלות הכספית של החברה. במטרה להסתיר התנהלות זו הם מכחישים את היותה של המבקשת בעלת מניות, דירקטורית ומנכ"לית בחברה.
בהכחשה זו אף רמסו המשיבים את זכות הגישה של המבקשת למסמכי החברה.
המבקשת הדגישה כי מדובר בחברת מעטים אשר התנהלה כמעין שותפות בה התקיים, לכאורה, שוויון וכל שלושת השותפים עובדים, מנכ"לים בצוותא ודירקטורים.
על כן, ישנה ציפייה לגיטימית להמשך ניהול משותף תוך חשיפת מידע מלא בפני כל אחד מהשותפים. בשלילת זכותה של עדה לבדוק את ההתנהלות הכספית והחשבונאית של החברה - יש משום קיפוח והתנהגות בחוסר תום לב מצדם של שלום ורונית.
ב. טענות המשיבים 1-4
בתשובתם להמרצת הפתיחה, טענו המשיבים כי המבקשת אינה בעלת מניות בחברה ואינה זכאית להירשם כבעלת מניות בחברה.
המבקשת היא בעלת מניות ביזנס טיים בלבד.
ביזנס טיים היא, כאמור, בעלת 49% מהון המניות של החברה כאשר 51% בבעלות סקנורמה.
נטען כי את הרעיון הגלום בפעילות החברה הגתה רונית עוד בשנת 93' והוא נבדק, נבחן ופותח על ידי רונית ושלום במסגרת סקנורמה.
בהמשך, צירפה רונית את המבקשת לצוות לצורך מימוש הרעיון.
בתחילה נחתם בין הצדדים הסכם 94' בו נקבע כי הצדדים יהיו בעלי אחזקות ישירות בתאגיד שינהל את המיזם המשותף, כאשר שלום היה אמור להיות בעל השליטה (51%) והמבקשת ורונית היו אמורות להחזיק ביתרת המניות בחלקים שווים (24.5% כל אחת).
נטען כי תאגיד זה הוא ביזנס טיים, חברה אשר הוקמה על ידי שלום זמן קצר קודם לכן באמצעות חברת גאוס שבשליטתו.
לאחר תקופת פעילות של שנה וחצי הגיעו הצדדים להבנה כי לצורך מימוש הרעיון באופן מלא נדרשת מעורבות של גורם המחזיק ברישיון יאט"א.
לאור זאת, הוסכם על הקמת החברה שמניותיה יהיו בבעלות סקנורמה (51%) וביזנס טיים (49%).
סיכום דברים זה בא לידי ביטוי בהסכם משנת 95' בין סקנורמה לביזנס טיים בדבר הקמת החברה (להלן: "הסכם 95'"). על הסכם זה חתמו המבקשת ורונית כנציגות ביזנס טיים.