לאור דברים ברורים אלה, אין כל מקום לטענת המשיבים בסיכומים - כי כאשר העיד רו"ח נבט בחקירתו הנגדית שביזנס טיים לא הייתה חברה פעילה - התייחס לתקופה בה החזיקה ביזנס טיים במניות החברה.
אין גם מקום לטענה כי מאחר ולביזנס טיים לא הייתה פעילות חשבונאית עצמאית, שכן הפעילות שלה בתקופת הייזום הייתה במסגרת מחלקה בסקנורמה, לא היה טעם להעמיס עליה מנגנוני הנהלת חשבונות הדרושים להפעלה מסודרת של חברה.
טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם עדותו הברורה של רו"ח נבט - לפיה לא הייתה ביזנס טיים חברה פעילה מהרגע שהוקמה.
גם מכל האמור לעיל, עולה המסקנה כי בתחילת דרכם המשותפת התכוונו הצדדים להקים חברה חדשה, שטרם הוקמה, על פי חלוקת הבעלות אשר נקבעה בהסכם 94' וכי לא הייתה כוונה שחברה זו תהיה ביזנס טיים.
- הסכם 95'
בהסכם זה הוגדרה סקנורמה כ-"חברת האם" וביזנס טיים הוגדרה כ-"החברה שותפה".
בהסכם נאמר כי חברת האם עוסקת בעסקי תיירות במסגרת סוכנות נסיעות מורשית והחברה השותפה מעוניינת לעסוק בעסקי תיירות.
שני הצדדים מעוניינים להקים יחד סניף מורשה לעסקי תיירות (להלן: "הסניף").
נקבע כי הבעלות בסניף תתחלק כלהלן:51% חברת האם ו- 49% החברה שותפה.
ההסכם מתייחס, בין היתר, לעסקי הסניף; לקוחות החברה; תיירות נכנסת ותיירות פנים ואפשרות חברת האם לסגור את הסניף אם יירשם הפסד תפעולי העולה על סכום של 5000 דולר ארה"ב.
בשם ביזנס טיים נחזה ההסכם להיות חתום על ידי רונית והמבקשת.
בהמרצת הפתיחה לא הזכירה המבקשת את הסכם 95' אשר נחתם ביום 1.6.95 בין סקנורמה לבין ביזנס טיים.
כל מה שנאמר על ידי המבקשת בהמרצת הפתיחה הוא כי ביום 9.7.95 הוקמה החברה.
המבקשת ציינה כי בהסכמת השותפים ניתן לחברה השם ביזנס טיים, אליו נוסף השם של מי שהיא בעלת רישיון יאט"א, לגביו הסכימו השותפים שהחברה תשתמש בו (סקנורמה).
כמו כן, הוספו מילים לתיאור החברה (תיירות עסקית).
לחברה נפתח חשבון בנק והועברה אליה הפעילות עליה עמלו המבקשת ורונית עד לאותו מועד.
המבקשת טענה כי הוסכם, לפי הצעת שלום, שמניותיה ומניות רונית בחברה תוחזקנה עבורן בנאמנות על ידי ביזנס טיים.
בדיעבד התברר למבקשת כי שלום, אשר הכין את מסמכי החברה לצורך הגשתם לרשם החברות, לא רשם כי החזקת המניות על שם ביזנס טיים היא בנאמנות עבורה ועבור רונית.
המשיבים טענו, כאמור, בתשובה להמרצת הפתיחה כי ביולי 95' פעל שלום כדי להפוך את ביזנס טיים למשרד נסיעות עצמאי.
בעניין זה, נטען על ידי המשיבים כי פתיחת משרד נסיעות חדש מחייבת הוצאת רישיון יאט"א.
כאשר הסתבר לשלום כי לא ניתן להשיג רישיון יאט"א לביזנס טיים באופן עצמאי, הוחלט, לדבריו, על הקמת חברת בת משותפת. באמצעות הקמת סניף חדש של חברת נסיעות קיימת, בדרך של הקמת חברת בת, יחול רישיון יאט"א של המשרד הקיים על הסניף החדש.
זו הייתה, לדבריו, הסיבה להקמת של החברה.
לכתב התשובה צורף הסכם 95' ומסמכי התאגדות של החברה מיום 9.7.95.
נטען, כי כל הפעולות לעיל בוצעו בהסכמה וידיעה מלאה של המבקשת וכי על הסכם 95' חתמו המבקשת ורונית כנציגות של חברת ביזנס טיים.
המשיבים ציינו כי המבקשת הינה, כאמור, בעלת השכלה גבוהה וניסיון עסקי וברור כי הייתה מודעת לכך שהיא בעלת מניות בחברת ביזנס טיים בלבד.
המשיבים הכחישו את טענת המבקשת לפיה סוכם שמניותיה ומניות רונית בחברה החדשה תוחזקנה בנאמנות על ידי ביזנס טיים.
בתצהירה המשלים טענה המבקשת כי במהלך העבודה, במועד שאינו זכור לה, הציע שלום רעיון חדש: שלום הסביר כי לא כדאי לה ולרונית להיות רשומות כבעלות מניות בחברה.
שלום הציע כי יקים עבור המיזם המשותף חברה בה יהיו לו או לסקנורמה 51% ממניותיה - ואילו המניות לגביהן סוכם בהסכם 94' שיהיו בבעלות המבקשת ורונית - תרשמנה על שם ביזנס טיים, חברה שהוקמה על ידו בעבר, ותוחזקנה על ידה בנאמנות עבורן.
עוד נאמר על ידי המבקשת, כי ביקשה משלום להכין הסכם בו יירשם שהמניות שלה ושל רונית "נמצאות בנאמנות אצל ביזנס טיים" (סעיף 7.1 לתצהיר המשלים).
שלום השיב כי אסור לרשום את הנאמנות וגם אסור לדווח עליה לרשם החברות.
המבקשת טענה כי סמכה על שלום גם בעניין זה, לאור העדר ניסיונה וחוסר הידע שלה.
המבקשת תארה הצעות חדשות נוספות של שלום כגון: הקמת "סניף של סקנורמה".
בסופו של דבר, הודיע שלום, לדבריה, כי הוא "יורד" מהרעיון להקמת סניף.
שלום חזר לסיכום בדבר הקמת חברה חדשה ש-51% ממניותיה יירשמו על שם סקנורמה ו-49% ממניותיה יירשמו על שם ביזנס טיים – אשר תחזיק, כאמור, את מניות החברה בנאמנות עבור המבקשת ורונית (בשיעור 24.5% לכל אחת מהן).
לדברי המבקשת, הסביר שלום כי אם תירשם חברה בע"מ שמירב מניותיה בידי סקנורמה ניתן יהיה להשתמש ברישיון יאט"א שלה.
לאחר שרונית והמבקשת הסכימו לכך הקים שלום את החברה ו-49% ממניות המבקשת ורונית בחברה נרשמו על שם ביזנס טיים, כמוסכם.
המסקנה העולה מדברים אלה היא כי המבקשת הסכימה לרישומה של ביזנס טיים, החברה שכבר הוקמה על ידי שלום לפני חתימת הסכם 94', כבעלת 49% ממניות החברה החדשה.
המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לעניין הנאמנות אליה אדרש בהמשך.
כל האמור לעיל, מתייחס לעצם הקמתה של החברה ורישום מניותיה של שם סקנורמה וביזנס טיים.
בתצהיר המשלים התייחסה המבקשת לראשונה להסכם 95' – המבקשת העידה כי איננה זוכרת שהוצג בפניה הסכם זה.
עוד נאמר על ידה, כי אף אם יתברר כי חתמה על הסכם 95' הרי לא היא ניסחה אותו; הוא לא נוסח על פי בקשתה וכי נראה ששלום דאג שההסכם ייחתם וביקש שרונית והיא תחתומנה עליו בשם ביזנס טיים.
אם חתמה המבקשת על ההסכם היה זה כיוון שסברה שאין בו אלא המשך של האירועים והסכמות הקודמות: ההסכמה על פי הסכם 94' וההסכמה, לפי הצעת שלום, שביזנס טיים תחזיק בנאמנות עבורה ועבור רונית את המניות בחברה.
עוד טענה המבקשת כי טענת המשיבים, לפיה חתמו היא ורונית על ההסכם כנציגות של ביזנס טיים, שכן זו החברה שהוקמה לפי הסכם 94' – אינה אמת.
לדבריה, הסכם 95' עוסק ברעיון להקמת סניף ולא בהקמת חברה ואין בו כל זכר למניות של חברה.
המבקשת חזרה וטענה כי החברה הוקמה כיוון שכך סוכם בין הצדדים מלכתחילה עוד בהסכם 94'.
השינוי היחיד היה שביזנס טיים נרשמה כבעלת מניות בחברה. זאת, כאמור, לאור ההסכמה כי היא תחזיק בנאמנות במניות החברה עבור המבקשת ורונית.
בחקירה הנגדית חזרה המבקשת וטענה כי היא לא מכירה את הסכם 95'.
באשר לחתימתה אמרה המבקשת כי החתימה דומה לחתימתה אבל היא איננה בטוחה בכך (עמ' 8 לפרוטוקול).
משהוצג למבקשת העותק המקורי של הסכם 95' – חזרה ואמרה "אני אומרת שזה דומה ואני לא יכולה להצהיר חד משמעית שזה שלי" (עמ' 9 לפרוטוקול).
המבקשת אף טענה, כי לאור העובדה שבמועד החתימה על ההסכם הייתה טרודה בבעיות הריונה, ברור שבמועד שרשום בהסכם לא חתמה עליו.
יש לציין, כי לא מצאתי צורך להידרש לטענות הרבות שהועלו על ידי הצדדים לעניין ההיריון בסיכון של המבקשת.
לאחר מספר שאלות בעניין החתימה על הסכם 95' נשאלה המבקשת על ידי בא כוח המשיבים:
"ש. הטענה שלך שזו לא חתימתך שזה זיוף?
ת. או.קיי" (עמ' 13 לפרוטוקול).
בעקבות תשובתה של המבקשת מונה מומחה על ידי בית משפט, בהסכמת הצדדים, לשם בדיקת חתימתה על הסכם 95'.
המבקשת ביקשה בשלב מסוים להורות על ביטול מינוי המומחה.
אולם, לאחר קבלת תגובות לבקשה זו ניתנה על ידי החלטה לפיה אין לשנות את ההחלטה בדבר מינוי המומחה ומסירת חוות דעתו לבית משפט (החלטה מיום 25.1.15).
בחוות דעתו קבע המומחה, מר אמנון בצלאלי, כי בבדיקה שערך מצא התאמה בתכונות הכתיבה בין חתימות המבקשת על עותקי ההסכם שבמחלוקת ובשטר העברת מניות, שאף הוא נמסר לבדיקתו – לבין הדוגמאות על שמה שקיבל בבדיקה: "במידה שאינה מותירה בי ספק של ממש שהמסמכים נחתמו על ידה".
טיעוני המבקשת בעניין מועד חתימת ההסכם אינם מעלים ואינם מורידים.
אין בהם כדי לשנות את קביעתו של המומחה, לפיה מסקנתו היא שהמבקשת חתמה על הסכם 95', כאשר חתימתה מופיעה על החותמת של ביזנס טיים יחד עם חתימתה של רונית.
סיכום ביניים
בשלב זה ניתן לקבוע כי הצדדים התכוונו להקים עסק משותף בתחום התיירות העסקית בה יהיה חלקו של שלום, באופן אישי או באמצעות סקנורמה - 51% וחלקן של המבקשת ורונית – 24.5% כל אחת.
על פי הסכם 94' הסכימו הצדדים אשר הוגדרו בהסכם, כאמור, כ"השותפים", להקים חברה והתחייבו כי יעשו את כל המאמצים להקמת סוכנות נסיעות בעלת רישיון עצמאי.
עוד הוסכם כי כל ההחלטות המהותיות הקשורות לניהול החברה יובאו לדיון בפני כל בעלי המניות בחברה, כלומר, כל השותפים.
לא יכולה להיות מחלוקת כי ההיגיון העסקי להקמת העסק המשותף הוא אחד – שותפות בין המבקשת, שלום ורונית בפעילות של עסק חי.
מהראיות אשר פורטו לעיל, עולה כי שלום העלה מעת לעת רעיונות שונים באשר לדרך הקמתו ורישומו של העסק המשותף.
העובדה כי בסופו של דבר הוקמה החברה ורישום מניותיה נעשה כפי שנעשה, בהסכמת המבקשת, אינה משנה את מהות היחסים בין הצדדים – יחסים של שותפות בעסק המשותף כאשר ברור שהכוונה היא לשותפות בעסק הפעיל ונושא הרווחים - ולא בחברה שאינה פעילה כלומר ביזנס טיים.
בהקשר זה אין כל רלוונטיות לשאלה אם בסופו של דבר הוקמה חברה או הוקם סניף – נושא אליו התייחסה המבקשת - שכן התוצאה אינה במחלוקת: הוקמה החברה כאשר 51% ממניותיה נרשמו על שם סקנורמה ו-49% על שם ביזנס טיים. המבקשת הייתה ערה לדרך רישום זה ולפי האמור בתצהירה המשלים אף הסכימה לכך.
יש לבחון עתה את טענתה של המבקשת בדבר החזקת מניות החברה בנאמנות עבורה ועבור רונית וכן את זכותם המהותית של הצדדים בחברה שהוקמה.
- טענת הנאמנות
בהמרצת הפתיחה טענה המבקשת, כאמור, כי מניות החברה נרשמו על שם סקנורמה וביזנס טיים בעת הקמתה וכי הוסכם, לפי עצת שלום, שמניותיה ומניות רונית בחברה תוחזקנה עבורן בנאמנות על ידי חברת ביזנס טיים.
עוד טענה המבקשת כי בדיעבד הסתבר לה ששלום, שהכין את מסמכי החברה, לא רשם כי החזקת המניות על שם ביזנס טיים היא בנאמנות.
בחקירה הנגדית העידה המבקשת כי נודע לה על אי הרישום בנאמנות ביולי 2011.
מהאמור בתצהירה המשלים של המבקשת, כפי שפורט לעיל, עולה גרסה אחרת ממנה עולה כי המבקשת ידעה שלא יוכן הסכם נאמנות ולא תירשם נאמנות ברשם החברות – עוד לפני הקמתה של החברה ולפני החתימה על הסכם 95' (סעיף 7.1 לתצהיר המשלים) וכי הסכימה לכך שכן סמכה על דברי שלום שאין לה ממה לחשוש.
עדותה של המבקשת בתצהיר המשלים בדבר הסכמתה לכך שמניות ביזנס טיים לא תרשמנה ברשם החברות כמניות המוחזקות בנאמנות עבורה ועבור רונית – סותרת את דבריה בהמרצת הפתיחה ובתצהירה הראשון -לפיהם התברר לה בדיעבד ששלום לא רשם במסמכי החברה, עוד בשנת 95', כי אחזקת המניות על ידי ביזנס טיים היא בנאמנות.
המבקשת חזרה ואישרה בחקירה הנגדית כי ידעה כבר בשנת 95' כי ההחזקה הנטענת בנאמנות לא תירשם ברשם החברות בכל מקרה וכי הסכימה לכך. (עמ' 30 לפרוטוקול).
לכן, אין לקבל את טענתה לפיה נודע לה בדיעבד, רק בשנת 2011, על אי רישום הנאמנות ברשם החברות.
המבקשת ניסתה לטעון כי אין סתירה בגרסתה.
בסיכומים נאמר כי כוונתה של המבקשת לגילוי בדיעבד של אי רישום המניות בנאמנות כפי שנאמר בסעיף 9.1 להמרצת הפתיחה - מתייחסת לדיווחים שהוגשו במהלך השנים שלאחר שנת 99' - כאשר כבר שונה החוק וניתן היה לדווח על רישום המניות בנאמנות.
לעומת זאת, נטען כי הדברים אשר נאמרו בתצהיר המשלים מתייחסים למועד שלפני רישום החברה.
אינני רואה מקום לקבל טענה זו.
המבקשת העידה באופן חד משמעי כי ידעה בשנת 95' והסכימה לכך שהמניות לא תרשמנה בנאמנות.
הטענה המשפטית שהועלתה במהלך הדיון על ידי באת כוח המבקשת - לפיה שונה החוק בשנת 99' ומותר היה כבר מאותו מועד ואילך לרשום מניות בנאמנות – הינה טענה משפטית בדיעבד שלא מפי המבקשת.
המבקשת אישרה, בתשובה לשאלת בית משפט, כי שינוי החוק לא היה בתודעתה (עמ' 31 לפרוטוקול).
לכן, יש לקבוע כי המבקשת ידעה כבר בשנת 95' כי לא תירשם החזקה בנאמנות של מניות החברה ברשם החברות והדבר לא הפתיע אותה בשנת 2011.
עם זאת, מקובלת ואמינה עלי עדותה של המבקשת כי הסכימה למבנה שהוצע על ידי שלום וחתמה על הסכם 95' - שכן סברה שאין בו אלא המשך של האירועים וההסכמות הקודמות. כלומר, הסכמה בדבר שותפות שלה ושל רונית בחברה שתקום בשיעור של 49% ממניותיה, כאשר הובטח לה על ידי שלום כי המניות מוחזקות עבורן - אף אם לא נעשה שימוש מפורש במונח נאמנות.
הן המבקשת והן רונית העידו כי סמכו על שלום במהלך השנים.
לדברי המבקשת, חל משבר באמון זה רק בשנת 2011, זמן רב לאחר שנחתמו כל ההסכמים בין הצדדים ולאחר הקמת החברה.
עדות זו של המבקשת אמינה עלי ויש בה אף כדי לדחות את הטענות השונות אשר העלו המשיבים בעניין התיישנות ושיהוי.
לאור הסכמתה של המבקשת לדרך רישום המניות כפי שבוצעה בסופו של דבר - אינני רואה רלוונטיות להסברים השונים אשר ניתנו על ידי שלום שיש בהם כדי להסביר, לדבריו, את הצורך בהקמת החברה כדי להמשיך את המיזם המשותף.
אין צורך להידרש לגופם של ההסברים לפיהם: ההחלטה להקמת חברה שבעלי מניותיה יהיו תאגידים ולא אנשים פרטיים; השוני בין הפקדת ערבויות לצורך קבלת אישור של משרד התיירות – כאשר בעלי המניות הם תאגידים לבין סכום הערבויות הנדרש מאנשים פרטיים וכן השימוש ברישיון יאט"א של סקנורמה.
כפי שכבר קבעתי לעיל, אין מקום לקבל את גרסתו של שלום בדבר הצורך להקמת החברה כדי להעביר אליה את פעילותה של ביזנס טיים, שכן לביזנס טיים לא הייתה פעילות.
אין גם בריבוי הסברים אלה בדבר הצורך בהקמתה של החברה ורישום בעלי המניות (סקנורמה וביזנס טיים) לו הסכימה, כאמור, המבקשת - כדי לשנות את ההסכמה הבסיסית בין הצדדים לפיה יוקם על ידם עסק משותף על פי החלוקה שנקבעה בהסכם 94'.
לכן, הזכויות המהותיות של הצדדים בחברה, בין באופן ישיר ובין באמצעות תאגיד כלשהו, הן 51% לשלום, 24.5% למבקשת ו24.5% לרונית.