מכל האמור לעיל עולה כי העבירה שביצעה הנאשמת בנסיבותיה היא עבירה חמורה הפוגעת ביסודות החברה. כיון שענייננו בתאגיד, ולא בבן אנוש קביעת מתחם הענישה נוגע אך ורק לתשלום קנס. לעניין זה קובע סעיף 40ח' לחוק העונשין כי: "קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א), במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת
מתחם עונש הקנס ההולם.
על פי דו"ח ועדת גולדברג, יש ללמוד על מצבו הכלכלי של הנאשם, משווי נכסיו והכנסתו הממוצעת (כאשר נפסק גם פיצוי לקרבן העבירה יש לבחון גם את השפעת הקנס ליכולת הנאשם לשאת בפיצוי). על פי המלצות הועדה מצבו הכלכלי של הנאשם יפעל כשיקול לחומרה, כאשר מדובר, כבעניין שלפניי, בתאגידים גדולים (ראו עמ' 19 לדוח ועדת גולדברג).
בע"פ 1656/16 ישעיהו דוידוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.03.2017, להלן: עניין דוידוביץ), נקבע כי (פסקה 113 לפסק דינו של כב' השופט י' דנציגר):
"בית משפט זה קבע פעמים רבות בעבר, כי ראוי להטיל קנסות משמעותיים על מי שהורשעו בעבירות כלכליות. זאת, על מנת לשלול את טובת הנאה ממעשה העבירה ואף לפגוע בכיסו של העבריין מעבר לשוויה של טובת ההנאה כדי שידע מראש כי לא כדאי יהא לבצעו".
הצדדים לא הביאו לפניי נתונים לעניין מצבה הכלכלי של הנאשמת. אולם ממוצג נ/3 שהגישה הנאשמת במסגרת ראיותיה לעונש, כתבה מ-Forbes לעניין זכייתה של סימנס כאחת מהחברות המובילות בארה"ב, בין היתר בנוגע לציות לחוק והטמעת תכניות ציות ואתיקה, עולה כי בשנה החולפת (הכתבה היא מיום 10.10.17) מכירות סימנס העולמית עמדו על 90 מיליארד דולר, רווחיה עמדו על 6.4 מיליארד דולר, היקף נכסיה על 154 מיליארד דולר ושווי השוק שלה על 119.7 מיליארד דולר. כיון שהנאשמת היא חברת בת בבעלות מלאה של סימנס העולמית (עדותו של שמואל פלדל בעמ' 110 לפרוטוקול שורה 21), נראה כי הקנס עליו סוכם לא יהווה מכשול מפני המשך הצלחתה ושגשוגה. על כן אני סבורה כי יש לקבוע מתחם הענישה לעניין הקנס צריך להיות גבוה במיוחד.
--- סוף עמוד 32 ---
המדינה הבהירה כי סכום הקנס עליו סוכם, 63 מיליון ₪, נגזר מהסכום הכולל שהועבר בין חברות סימנס לבכירי חברת החשמל (כ-13.5 מיליוני יורו), בצירוף העמלה אותה קיבלה סימנס ישראל. ניתן לראות בסכום זה, כאמור, את האמצעי שקיבלה סימנס ישראל לביצוע העבירה כלשון סעיף 63 לחוק העונשין. לאור האמור לעיל, הרי שמתחם הענישה צריך להתחיל מסכום זה של 63 מיליוני שקלים, כשהרף העליון צריך להיות 252 מיליון שקלים, פי ארבעה מהסכום האמור.