--- סוף עמוד 25 ---
גם שאר הצדדים לפנינו קיבלו הצעתנו. בנסיבות אלה סברנו, כי מן הראוי לדחות את המשך הדיון בעתירות לחודשיים ימים, על-מנת לאפשר לוועדה לפעול.
30. על רקע התפתחות זו נתבקשנו על-ידי באי-כוח המדינה והעותרת בבג"ץ 5434/96 לבטל את צו-הביניים. לכך התנגדו העותרים בבג"ץ 5016/96, בג"ץ 5025/96 ובג"ץ 5090/96. קבענו, ברוב דעות, כנגד דעתו החולקת של השופט טל, כי אין מקום לביטול צו-הביניים בשלב זה. סברנו כי לאור התשובות שקיבלנו מהמפקח הארצי על התעבורה, ועל רקע הכללים המקובלים עלינו בדבר צווי-ביניים, יש, לפי שעה, להשאיר את צו-הביניים בתוקפו. ציינו, כי העתירות עדיין תלויות ועומדות, וכל עוד לא הוצגו בפנינו נתונים ענייניים ובדוקים הקשורים בפתרון המסתמן או בניסיון מעשי להגשמתו באמצעות ניסיון מבוקר כראוי, אין מקום לשנות מהסטטוס-קוו שהתקיים ברחוב בר-אילן ערב החלטת המפקח. עם זאת, אין דבר שימנע מהמפקח או מאחד מבעלי-הדין האחרים, לאחר הקמת הוועדה, לפנות אלינו על-פי יוזמתם הם או על-פי יוזמת הוועדה, בבקשה לשנות את צו-הביניים או לבטלו, וזאת על רקע התפתחות עבודתה של הוועדה וצרכיה.
31. הדגשנו, כי תקוותנו הינה, כי הקמתה של הוועדה הציבורית, והמלצותיה – אשר יינתנו במהירות ראויה וישקפו הסכמה חברתית של כל רובדי החברה הישראלית – יאפשרו מתן פתרון מאוזן ברוח של סובלנות הדדית, לבעיה הקשה של יחסי דתיים-חילונים בירושלים ומחוצה לה. ציינו, כי מן הראוי הוא לאפשר לוועדה לפעול באווירה שקטה וללא איומים ואלימות. המפקח או מי מהצדדים, כאמור לעיל, יוכלו לחזור ולפנות אלינו בבקשה לצמצם את צו-הביניים או לבטלו.
32. השופט טל ציין בהחלטתו, כי אילו נשמעה דעתו, היה מקום לבטל את צו-הביניים. לדעתו, החלטת המפקח הארצי על התעבורה מיום כ"ג בתמוז תשנ"ו – 10 ביולי 1996 היא זמנית, ונועדה לבחון את ההסדר המוצע ואת השפעתו על התנועה באזור. בתום תקופת הניסיון ניתן יהיה להעריך אם ההסדר יכול לעמוד ואם קיימת אלטרנטיבה סבירה לרחוב בר-אילן כעורק תנועה בימי שבת ומועד. השופט טל ציין, כי אינו רואה כל סיבה שבית-משפט זה ימנע מן הרשות המופקדת על הנושא את הניסוי האמור, גם אם, מטבע הדברים, אין זה ניסוי מדעי מבוקר. תוצאותיו של ההסדר יוכלו גם להישקל, בין שאר השיקולים, על-ידי הוועדה הציבורית העומדת לקום לפי הצעת בית-המשפט.
--- סוף עמוד 26 ---
"ועדת צמרת"