43. באי-כוח העותרים בבג"ץ 5016/96, 5025, 5090 חזרו על עמדתם, שלפיה ההחלטה על סגירה (חלקית) של רחוב בר-אילן אינה סבירה. הם הדגישו כי אין קריטריונים לסגירת כבישים. הם ציינו, כי אם נאשר החלטת השר בדבר סגירת רחוב בר-אילן, ייפתח הפתח לסגירת רחובות עורקיים נוספים. הודגש בפנינו, כי את סגירת רחוב יחזקאל הצדיקו בעבר בכך שקיימת חלופה בדמות רחוב בר-אילן, ועתה מבקשים
--- סוף עמוד 31 ---
לסגור את רחוב בר-אילן, כשהחלופה היא כבישים אחרים. בעתיד ייסגרו גם אלה. בעניין זה צוין, כי אם רגשות החרדים ראויים להתחשבות באופן שייסגר רחוב בר-אילן, מדוע לא ראויים רגשות אלה להתחשבות לעניין סגירת החלופות לרחוב בר-אילן? בעניין זה הודגש בפנינו, בעיקר על-ידי עורך-דין ארנון, כי בעוד התפיסה החילונית – היא תפיסתם של העותרים – מוכנה תמיד לפשרה ולהתחשבות, הרי החרדים אינם מוכנים לכל פשרה, ואינם מוכנים לוותר על כל הישג שהשיגו בעבר. הודגש בפנינו, כי כבר עתה נמנעים חילונים רבים מלנסוע בשבת ברחוב בר-אילן, בשל האלימות החרדית ברחוב.
44. לאור הערותיו אלה של מר ארנון, שאל חברי השופט טל, אם העותרים יהיו מוכנים לפשרה, ולפיה ייסגר רחוב בר-אילן לתנועה בשבת – כפי שהחליט שר התחבורה – ובמקביל ייפתח לתנועה בשבת רחוב שעתה סגור לתנועה. בעניין זה הזכיר חברי השופט טל את רחוב ים-סוף. להצעה זו הצטרף כל ההרכב. מר ארנון הסכים לכך, ובלבד שתיפסק האלימות. גב' מנדל השיבה – לאחר שנועצה בשר התחבורה – כי שר התחבורה יקיים דיון בעניין זה עם נציגיה של עיריית ירושלים, שבידה הסמכות בכל הנוגע לרחוב ים-סוף.
45. בהודעה מטעם שר התחבורה (מיום 2.3.1997) נמסר לנו, כי הצעת הפשרה נשקלה בכובד ראש. שר התחבורה ביקש את עמדתו של ראש-עיריית ירושלים ביחס לאפשרות פתיחת קטע הכביש שנסגר ברחוב ים-סוף לתנועה. סגירת אותו קטע או פתיחתו הן בסמכות רשות התמרור המקומית. עמדתו של ראש-עיריית ירושלים – אשר נועץ בנציגי הסיעות במועצת העירייה ובמנהל האגף לתנועה ושירותי הנדסה – הינה, כי ראוי להשאיר את המצב ברחוב ים-סוף על כנו. הטעם לכך הוא, כי סגירת הקטע הזה של הרחוב אינה חוסמת אפשרות יציאה וכניסה קלה ומהירה של רכב מיתר חלקי הרחוב מחוץ לשכונה. זאת ועוד: אין קשר תעבורתי בין סגירת רחוב בר-אילן כהמלצת ועדת שטורם לבין פתיחתו מחדש של קטע רחוב ים-סוף, הסגור בשבתות ובמועדים זה כשנה ורבע. אנשי המקצוע במשרד התחבורה שותפים לעמדה זו. גם לדעתם, אין זיקה תעבורתית משמעותית בין סגירת רחוב בר-אילן לבין פתיחתו מחדש של קטע מרחוב ים-סוף. רחוב ים-סוף אינו מהווה חלופה לרחוב בר-אילן. בנסיבות אלה סובר שר התחבורה, כי אין הפשרה המוצעת מעלה או מורידה, בתחום התנועתי, בכל הנוגע להסדרי התנועה הנובעים מהגבלות הנסיעה בשעות התפילה ברחוב בר-אילן. עמדת שר התחבורה הינה כעמדת ראש-העירייה, כי אין סיבה לפתוח את קטע רחוב ים-סוף. שר התחבורה ציין עוד, כי נערכו ניסיונות נוספים למציאת פתרון, שיהא מקובל על הצדדים הנוגעים בדבר, אך ניסיונות אלה לא צלחו.