59. לפני סיום, אעמוד על נקודה נוספת המצריכה התייחסות ואשר נוגעת לשאלת תנאי החוזה והחתימה בפועל על הסכם מכר של הנחלה עם קונה אחר (משפחת כהן), שלא מן הנמנע הייתה סיבה אחת מיני רבות שבגינה נחתם הסכם המכר עם צד ג' ולא עם התובע ואשר בבסיסה עומד שיקול של כדאיות העסקה.
60. בסעיף 19 לתצהיר עדות התובע נטען, כי הנתבע העדיף לחתום על הסכם מכר עם משפחת כהן בעד תמורה הנמוכה מזו שסוכם לגביה עם התובע. מנגד, בתצהיר עדותו הראשית ביקש הנתבע להדוף טענות אלה, תוך שהוא מנמק כי ההסכם עם התובע כלל תשלום תמורה בסכום של מיליון ו-300 אלף שקלים+ טנדר (בערך 10,000 ₪) + עגלה נגררת (בערך 1,500 ₪), בעוד שלמשפחת כהן הוא מכר את הנחלה תמורת מיליון ו- 295 אלף ₪ "מאחר וזה המחיר הטוב ביותר שהייתי יכול לקבל באותו זמן ורציתי למכור מהר ולנסוע לארה"ב" (סע' 19(ה) לתצהיר הנתבע). אלא מאי, בעדותו בפניי מסר הנתבע כי הסיבה האמיתית בעטיה הוא מכר את הנחלה למשפחת כהן ולא לתובע נוגעת לכדאיות העסקה, וכלשונו: "החוזה עם כהן היה יותר טוב כי לא הצטרכתי לקבל אוטו, קיבלתי רק כסף מזומן מכהן. המחיר הוא אותו מחיר. לא זוכר מה כתוב החוזה". הגם שאין פער משמעותי מבחינה חזותית בכל הנוגע לסכום העסקה (5,000) ₪, מדובר בתנאים טובים יותר שהנתבע מצא במימוש העסקה עם משפחת כהן והמגולמים בכדאיות תנאי העסקה ע"י קבלת סכום מזומן במקום מיטלטלין (רכב) (ראו עדות הנתבע בעמ' 34, ש' 8 ואילך).
התוצאה
61. אני מורה על קבלת התביעה באופן חלקי, וקובעת כי הסכום שהופקד ע"י התובע בסך של 100,000 ₪, יחולק בין התובע והנתבע, כך ש- 60% מהסכום האמור יועבר בחזרה לתובע ואילו היתרה בשיעור 40% תועבר לנתבע. ההעברה תתבצע בתוך 30 ימים מהיום.
62. בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
63. המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ד כסלו תשע"ח, 02 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.
שאדן נאשף אבו אחמד