23. בהתחשב בקביעתנו לעיל, אף אין צורך כי ניתן דעתנו לשאלה אם התקיימו יחסי עובד - מעסיק בין המערער לבין החברה אם לאו; סעיף 6ב' לחוק אינו מחייב העדרם של יחסים כאלו לצורך דחיית הזכאות לדמי אבטלה (עניין תיתי; עניין עשת). עם זאת נציין כי קביעתו של בית הדין האזורי בקשר לכך מבוססת על ההלכה הפסוקה כמו גם על התרשמותו מהעדויות, ובצדק לא ייחס בית הדין חשיבות רבה להגדרתו הפורמאלית של המערער כעובד שכיר במהלך השנים אלא בדק את מעמדו מבחינה מהותית. בנקודה אחת בלבד מצאנו לנכון להסתייג מקביעתו של בית הדין האזורי, והיא הפיקטיביות של תלושי השכר. גם אם תלושי השכר מסייעים לקביעה כי לא התקיימו יחסי עובד - מעסיק בין המערער לחברה, לא שוכנענו כי הייתה הצדקה לקבוע כי הם "פיקטיביים" בכללותם.
24. אשר לתשלום דמי הפגיעה למערער בשנת 2007 - ראשית נציין כי ככל שהדבר נעשה בטעות, אין בכך כדי להקנות זכות למערער כי המוסד ימשיך ויראה בו עובד שכיר לכל דבר ועניין. שנית, קביעתנו לעיל כי המערער הוא "בעל שליטה בחברת מעטים" אינה עומדת בסתירה לכך שהיה במקביל לכך עובד שכיר, ולכן זכאי היה לקבלת דמי פגיעה ככזה (כאמור לעיל, לא הכרענו בסוגיית קיומם של יחסי עובד - מעסיק משזו לא נדרשה לצורך הכרעתנו).
אשר לטענת המערער לפיה הטענה היחידה במכתב הדחייה נגעה לאי קיומם של יחסי עובד – מעסיק: צודק המערער כי ראוי היה לחדד את סיבת הדחייה המדויקת מלכתחילה, אך טעות זו בלבד אינה מצדיקה לזכותו בדמי אבטלה כאשר אלו אינם מגיעים לו לפי החוק (וראו גם בקשר לכך את עניין תיתי).
25. סוף דבר - שוכנענו כי המערער היה בעל שליטה בחברת מעטים, וככזה לא היה מבוטח בביטוח אבטלה והוא אינו זכאי לדמי אבטלה מהמוסד. ככל שבפועל שולמו בגין המערער דמי ביטוח עבור פרק ז' לחוק - המוסד יבדוק אם אין להחזירם, בכפוף לכל דין.
לפנים משורת הדין, ובהתחשב במצבו הכלכלי והמשפחתי של המערער כפי שנטען על ידו, אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ח (12 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.
לאה גליקסמן,
שופטת, אב"ד סיגל דוידוב-מוטולה, שופטת רועי פוליאק,
שופט