בקשר להסכם 145 בו התקשרה רג'יקום עם חברת פלאפון, העיד מר לחמי כי הרשות הסכימה לגבות עמלה רק בגין הסכום של 55,000 דולר בשנה הראשונה, בתקווה שבשנה השנייה תחדש פלאפון את ההסכם בסכום כולל של 100,000 דולר (עמוד 98 לפרוטוקול הדיון מיום 9.7.08).
--- סוף עמוד 15 ---
עוד העיד מר לחמי, כי היה ברור לכל הצדדים שבשנה השנייה יעמוד הסכום על 100,000$, וכי זה היה התנאי של הרשות.
מסקנה דומה עולה מעדותו של מר חכים, שהעיד כי הצדדים הגיעו להסכמה לפיה הערך הכספי של כלל החוזה יעמוד על 100,000 דולר. מתוך סכום זה, עלות ההתקנה היא 45,000 דולר. הרשות הסכימה שלא לגבות דמי הרשאה עבור ההתקנה, כמעין הנחה לשנת הפעילות הראשונה.
למסקנה לפיה החיוב בדמי הרשאה כלל גם עלויות נוספות, ניתן למצוא ביסוס בלשון הסכם 145 עצמו, על נוסחיו עד לחתימה.
בנוסח של הסכם זה, החתום על-ידי הרשות ביחס לשנים 99-2000, נאמר:
"סה"כ מחיר הפרסום, לפי מחירון הרשות: עלות הפרסום : 55,000$+45,000$ הפקה והתקנה".
כלומר, במכלול מחיר הפרסום, נכללו גם עלות הפרסום וגם עלות ההפקה וההתקנה.
בנוסח שאינו חתום, המתייחס לתקופה ינואר –דצמבר 1999, נכתב: "ערך שנתי ליחידה 100,000$". עוד נכתב (בנוסח הלא חתום), כי סה"כ עלות הפרסום, לפי מחירון הרשות: "לשנה ראשונה בלבד, 55,000$", וכי "הערך לעיל כולל עלויות הפקה והתקנה כלולות במחיר... עלויות הפקה והתקנה בסך 45,000$ קוזזו ממחיר שנתי ליחידה" (העתקי ההסכמים, החתום ואלו שאינם חתומים, צורפו כמוצג 73 למוצגי הרשות).
אף שהנוסח הסופי של ההסכם היה שונה, כפי שפורט לעיל, אני סבורה כי ניתן ללמוד מהנוסח הלא חתום על גישת הרשות. הנוסח הלא חתום מחזק את גישת הרשות לפיה הערך לתשלום כלל בתוכו עלויות של הפקה והתקנה וכי עלויות אלה קוזזו מהמחיר, רק לאור ההסדר המיוחד שנעשה בין הצדדים.
לכן, אני סבורה כי יש לקבוע שהפרשנות הנכונה של הסכם ההרשאה כעולה מלשונו, מהתנהגות הצדדים, ומהתכלית המסחרית שלו מנקודת הראות של הרשות, היא כי רג'יקום חייבת בדמי הרשאה גם בגין הכנסות עבור שירותים נוספים שסופקו על ידי רג’יקום במסגרת הפקת הפרסום.
האם בנוגע להסכם 145 אושר הסדר מיוחד?
יש לבחון האם בנוגע להסכם 145 היתה הסכמה ספציפית שונה, שלאורה הוקנתה לרג’יקום האפשרות בשנה הראשונה לשלם דמי הרשאה עבור דמי הפרסום בלבד.
בהקשר זה עולה מהעדויות, כי בנוגע להסכם זה, היתה פגישה בין הנתבע 2, מר ברנרד לחמי (שלא העיד), לבין מר שפירא ומר חכים. בפגישה נדון פיצול מחיר הפרסום לשני רכיבים – עלות פרסום ועלות התקנה. מעדות מר דוד לחמי ומר חכים עולה, כי הנתבע 2 פנה אל הרשות לגבי העלות הגבוהה של התקנת הפרסום, ובהסכמה הוחלט כי עלות ההתקנה תקוזז מעלות התקבול לפרסום