--- סוף עמוד 19 ---
4. חברות קשורות ומתן הנחות
הרשות טוענת, כי במקרים רבים רג'יקום לא התקשרה עם לקוחותיה - המפרסמים - ישירות, אלא באמצעות חברות קשורות, שהנתבע 2 שלט בהן. כך מנעה רג'יקום מהרשות מידע על עסקאות פרסום, והסתירה ממנה את היקף ההכנסות האמיתי לו היא זכאית.
רג’יקום טענה כי ההתקשרות עם החברות הקשורות נבעה מטעמים מסחריים אמיתיים. לטענתה, מדובר בהתקשרות הזהה מכל בחינה להתקשרות של רג'יקום עם חברות פרסום אחרות, שגבו בידיעת הרשות עמלות כמקובל בעולם הפרסום. מר לחמי טען כי הסכמים אלה נעשו באישורה של הרשות.
לצורך בחינת הטענה יש מקום לברר שתי שאלות: ראשית, האם ההתקשרות בין רג'יקום לבין החברות הקשורות נאסרה על פי הסכם ההרשאה, ושנית – בהנחה כי ההתקשרות עצמה היתה כדין, האם ניצלה רג'יקום את ההתקשרות כדי להסוות הכנסות מהרשות באמצעות התקשרות זו.
הסכם ההרשאה
סעיף 38 להסכם ההרשאה קובע:
"(א) המפעיל אינו רשאי למסור או להעביר לאחר או להמחות את זכויותיו על פי החוזה או את החובות הנובעות ממנו, לרבות לתאגיד שיקים, אם יקים, לצורך זה.
המפעיל אינו רשאי למסור או להעביר לאחר או לאחרים, במישרין או בעקיפין, זכות שימוש במקומות הפרסומת ו/או במתקני הפרסומת ו/או באמצעי הפרסום ו/או בתצוגות הפרסום או בחלק מהם, בשדות התעופה ובמסופים או בחלק מהם...
זכויותיו של המפעיל לפי החוזה ומכוחו, כולן או מקצתן, אסורות בשיעבוד כלשהו".
סעיף 14 להסכם ההרשאה קובע :
"המפעיל מתחייב... לא להקים תאגיד אחר לשם מתן השירות, או לתת את השירות ו/או את שירותי הפרסומת באמצעות חברת אם או חברת בת של המפעיל".
אני סבורה כי הסכם ההרשאה לא אסר על רג'יקום להתקשר עם חברות קשורות. ההסכם אסר העברת זכויות לתאגיד שיוקם על ידי רג'יקום. אולם, החברות הקשורות אינן חברות בנות של רג'יקום – גם הרשות אינה טוענת זאת. לכן, יש לבחון האם ההתקשרות הנ"ל עולה כדי "מסירה לאחר של זכות שימוש במקומות הפרסומות".
עדי התביעה מטעם הרשות, אישרו כי כאשר רג'יקום התקשרה עם חברות פרסום, כגון "פרסום אריאלי" כדי לפרסם, הרשות לא ראתה זאת כהמחאה של זכויות על פי הסכום ההרשאה (ר' עדות החשב, בעמ' 89). עדי התביעה אף אישרו כי כמחצית מההסכמים של רג’יקום היו הסכמים כאלה, שבהם רג’יקום מתקשרת עם חברת פרסום ולא ישירות עם המפרסם ממש.
--- סוף עמוד 20 ---
אולם, לטענת הרשות, התקשרותה של רג’יקום עם חברה שיש לרג'יקום ענין בה – אסורה, מאחר שמדובר בפעולה שלא בתום לב, לצורך העלמת הרווחים. עוד העידו עדי הרשות כי לו ההתקשרות של רג’יקום עם החברות הקשורות אכן היתה משקפת את סכום העסקה האמיתי, לא היתה בעיה בהתקשרות כזו (ר' עדות שפירא בעמוד 387 לפרוטוקול הדיון מיום 23.9.07).