פסק דין
תביעה לפי סעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982 (להלן: החוק) שבה טוען התובע כי קיבל מהנתבעים לתיבת הדוא"ל שלו דברי פרסומת בניגוד לדין וללא הסכמה.
תמצית טענות התובע
החל מחודש פברואר 2016 ועד אמצע חודש פברואר 2017, קיבל התובע 43 הודעות פרסומת שלא כדין לתיבת הדוא"ל האישית שלו.
התובע מעולם לא מסר את נתוניו האישיים למי מהנתבעים ולא ברור לו כיצד הגיעו נתונים אלו לידם. התובע מעולם לא נתן הסכמתו לקבלת דברי פרסומת מאת הנתבעים בשום אמצעי שהוא.
בתאריך 14/3/17 פנה התובע לנתבעים בכתב, וביקש להסירו מרשימת התפוצה וכמו כן ביקש לקבל ראיה להרשמתו אלי, אך הנתבעים לא טרחו לשלוח כל ראיה שהיא והסתפקו בתשובה סתמית בדוא"ל .
תמצית טענות הנתבעים
אף אחד מהפרסומים אותם מזכיר התובע לא נשלח מטעם הנתבעת 1 אלא מטעם חברה זרה שמקום מושבה אינו בישראל.
הנתבעת 1 לכל היותר משמשת ככתובת להמצאת מסמכים עבור החברה הזרה, כמו כן אין כל קשר בין הנתבעים 2-4 לבין התובע והנתבעים אינם הגורמים אשר אחראים על שיגורן של ההודעות לתובע ולא היה בידם לפקח על שיגורן.
התובע טוען כי בהודעות שנשלחו מאת הנתבעת אין מנגנון הסרה, אך מדובר בטענה סתמית מאחר ובכל ההודעות מצוינת באופן מודגש ובוטל האפשרות להסרה מרשימת תפוצה גם בעברית וגם באנגלית. כמו כן, לכל אחת מההודעות שנשלחו ע"י החברה הזרה ישנו מנגנון נוסף ובעזרתו יכול הנמען לסמן את ההודעה כדואר זבל (ספאם) ובכל להימנע מקבלת הודעות נוספות מהשולח.
התובע לא נקט אף לא פעולה אחת הנדרשת לשם הקטנת נזקיו ויודגש כי במרץ 2017 מיד עם פניית התובע לחברה הזרה, השיבה החברה כי בהתאם לבקשתו (הראשונה) הוסר התובע מרשימת התפוצה שלה וכי לא ישוגרו כל דברי פרסומת לדוא"ל שלו .
החברה הזרה מסרה כי ככל הנראה דובר בתקלה מערכתית ומלבד התנצלותה ועל מנת לטפל בה נתבקש התובע להעביר לידיה פרטים אודות הפרסומים הנטענים לרבות מועד קבלתם. החברה הזרה ורם הצליחה לערוך את כל הבירורים הנדרשים לעניין רישום התובע לאתר והסכמתו לקבלת הפרסומים.
מרבית ההודעות הינן בגדר מודעות אינפורמטיביות ומשכך קיימת יותר סבירות כי התובע נרשם בהסכמה לאתר החברה הזרה. מערכת הדיוור לא "איתרה" את כתובתו של התובע כך סתם ולא מן הנמנע כי התובע עצמו התעניין בשירותים אלה ויצר מיוזמתו קשר עמה.
עד כאן הטענות.
אתחיל בכך שאין מחלוקת כי לא הוכח כי התובע נרשם ואישר קבלת דברי פרסומת מן הנתבעת 1. לפיכך, נקודת המוצא היא כי המיילים נשלחו ללא הסכמתו ורשותו של התובע, בניגוד לחוק.
התובע טוען לקבלת 43 מיילים בעוד הנתבעת טוענת ל – 29 בלבד. מספירת נספחי כתב התביעה המצוי בתיק בית המשפט אכן צורפו 43 מיילים שנשלחו לתובע.
האם מדובר בדבר פרסומת ?
"דבר פרסומת" מוגדר כך:
מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה
כל המיילים מכוונים לעודד את הנמען להשקיע בנדל"ן, הן בארה"ב והן בארץ, בתיווכה ובמעורבותה של החברה השולחת, כאשר ברור כי מדובר הן בעידוד להוצאת כספים והן בעידוד להתקשר עם השולחת דווקא כמי שמציגה עצמה כבעלת מומחיות וידע בהשקעות בנדל"ן בארה"ב. בחלק מן המיילים מזמינה השולחת את הנמען ליצרו עמה קשר בנוגע להשקעות שונות ובחלק אף מזמינה אותו להרשם לכנסים שהיא עורכת, ונעלה איפוא מכל ספק כי מדובר בדבר פרסומת כהגדרתו בחוק, המיועד לקדם את רווחיה ומטרותיה של השולחת.
בין הצדדים נטושה היתה מחלוקת מיהי השולחת של המיילים ובעבור מי, והאם הנתבעת 1 היא אכן בעלת הדין הנכונה.
"מפרסם" מוגדר בחוק:
מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר.
ההגדרה שבחוק היא רחבה דיה גם כדי לכלול לא רק את מי שעיסוקו בפרסום והוא משמש כמען להתקשרות לשם רכישת נושא דבר הפרסומת אלא גם את מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר (רע"א 2059/16 א.א. קליניקות כרמל בע"מ נ' מור כהן (פורסם בנבו, 27.07.2016). הגדרה זו חלה גם על הודעות פרסומיות המציעות הטבות שונות במטרה למשוך את מי ששוגרו אליהם להתקשר עם מי שאת עסקיו הן נועדו לקדם (רע"א 1621/16 MEGA ADVANCED MATHEMATICAL SYSTEM LTD נ' עו"ד עמית זילברג (פורסם בנבו, 14.06.2016).
יש לבחון, אם כן, מיהו "המפרסם" כהגדרתו בחוק.
25 המיילים מיום 10.2.16 ועד 12.9.16 נשלחו מהכתובת הבאה: