ד"ר גבריאל זייליג, מומחה מטעם בית המשפט בתחום השיקום (להלן: "ד"ר זייליג") שהתבקש להעריך, בין היתר, את נכותו של התובע בעקבות התאונה קבע בחוות דעתו, לאחר שבדק את התובע ביום 19.10.12, כי פציעתו של התובע גרמה לפגיעה נוירולוגית קשה מאד: שיתוק מגובה T3 ומטה, כלומר לא רק שיתוק של הרגליים, אלא גם שיתוק של רוב שרירי החזה, הגו והבטן. השיתוק מלווה בתנועות לא רצוניות מסוג ספסטיות, בכאבים קשים ובאי שליטה על סוגרים. ללקות הנוירולוגית יש השלכות משמעותיות בכל תחומי החיים כולל פגיעה בתפקודים הבסיסיים ביותר. עוד קבע המומחה, כי ביצועיו התפקודיים של התובע תואמים את חומרת הלקות הנוירולוגית. המומחה הוסיף שמבחינה תעסוקתית ובעקבות מגבלותיו, התובע שעבד עובר לתאונה אינו מצליח לחזור לפעילותו הקודמת, עובדה שגורמת לו לנזק קשה, כלכלי, חברתי ונפשי וכמובן משפיעה בצורה שלילית על איכות החיים שלו ושל בני משפחתו.
ד"ר זייליג העריך את נכותו של התובע בשיעור של 100% לצמיתות וקבע את צרכיו העתידיים, כפי שיפורט בהמשך.
נוכח האמור, אני קובע כי נכותו הרפואית של התובע היא בשיעור של 100%.
4. פגיעתו התפקודית של התובע
התובע בסיכומיו טען, כי בנוסף לשיתוק גרמה התאונה לפגיעות נוספות המסבות לו סבל רב ומגבילות את פעולותיו. הוא מתקשה בביצוע מעברים, מתקשה ברחצה ולבוש, סובל מבריחות שתן וצואה, סובל מספסטיות מוגברת ומכאבים נוירופתים (סעיפים 20-14). כן
--- סוף עמוד 5 ---
טען התובע, כי על אף שלא מונה פסיכיאטר לקביעת נכות נפשית, ניתן להיווכח שלתובע תגובה נפשית קשה לנכותו, כזו שמפריעה ותפריע בשיקומו (סעיף 21 לסיכומים). בכל הנוגע לעתיד, טוען התובע, כי לאור עדות ד"ר זייליג יש לקבוע, כי בהיבט המעשי ולא התאורטי, התובע המתגורר בעפולה ולא במרכז, על מגבלותיו ובעיותיו, איבד את כושר עבודתו לצמיתות, באופן מלא ומוחלט (סעיפים 32-31 לסיכומים).
הנתבעת טענה מנגד בסיכומיה, כי התובע מסוגל במומו לנהל שגרת חיים בסיוע חלקי וכי טענות התובע באשר לקשייו נטענו באופן מטעה כשמטרתן ליצור רושם כאילו מצבו חמור יותר. עוד טענה הנתבעת, כי טענות התובע לנכות נפשית ולהחמרה בתדירות בריחות השתן מהווה הרחבת חזית אסורה שאין להתירה. התובע לא עתר למינוי מומחה בתחום הנפשי ולא חקר את ד"ר זייליג באשר לתדירות בריחות השתן והצואה, כאשר על פי חוות הדעת מדובר בתקלות המתרחשות פעמיים- שלוש בשבוע. מחומר הראיות עולה שהתובע מסוגל לתפקד בכוחות עצמו, הגם שלעיתים נזקק לסיוע של הסביבה. הוא מסוגל לעבוד בכל עבודה המתבצעת בישיבה וזאת באשר אין שום פגיעה בתפקוד הידיים או הראש. התובע מנהל את ענייניו הכספיים, עצמאי בניידות בכסא הגלגלים או ברכב המותאם ואין מניעה שישוב למעגל העבודה לאחר שיקום מקצועי מתאים (סעיף 12). ד"ר זייליג הסכים בחוות דעתו שנכותו של התובע כשלעצמה אינה מונעת השתלבות בשוק העבודה הפתוח אם כי אפשרויות העסקה פחתו בצורה ניכרת נוכח מגבלותיו ויחס החברה. ישנן מסגרות עבודה נוספות (ממשלתי, נתמך) מלבד השוק החופשי, אשר מעודדות עבודה של בעלי מוגבלויות, ושוק העבודה ממילא נוטה יותר לכיוון של עבודות מחשוב ועבודות מהבית. חובתו של התובע להקטין את נזקיו. ד"ר זייליג הבהיר עמדתו בחוות הדעת. במהלך חקירתו שינה באופן לא ברור את עמדתו וניכר שלא היה ער למשמעות הסבריו ולכן נחקר שוב על ידי הנתבעת ושוב שינה עמדתו וחזר לעמדה שנכתבה בחוות הדעת. לו היה התובע ממצה הליך שיקום ודואג לקבלת הטיפולים להם הוא נזקק, לא הייתה מניעה שישתלב בעבודתה המותאמת למגבלותיו. הנתבעת בקשה להעמיד את שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות של התובע על 50%, וזאת בשים לב לעובדה שהתובע טרם רכש מקצוע, מתנייד באמצעות כסא גלגלים, מסוגל להפעיל את ידיו ללא מגבלה וטרם מיצה הליכי שיקום וטיפול כנדרש (סעיפים 18-13).