בסיכומי התשובה טען התובע כי מצבו סופי וללא סיכוי לשיפור, כשמטרת הטיפולים היא שימור ומניעת החמרה (סעיף 4ד). ד"ר זייליג לא נחקר בשאלת הפגיעה בסוגרים, אך הדבר צוין בחוות דעתו ומשכך אין לקבל את הטענה, לפיה מדובר בהרחבת חזית. בכל הנוגע לטענות בדבר נכות הנפשית, טען התובע, כי הוא אינו טוען לנכות נפשית אלא לתגובה נפשית שהיא חלק מהפגיעה הכללית המשפיעה על שיקומו ותפקודו (סעיף 3).
ד"ר זייליג, מומחה בית המשפט, קבע בחוות דעתו, בין היתר, כי בתפקודו היום יומי התובע עצמאי בלבוש פלג גוף עליון ותחתון, בשכיבה ובסביבה מותאמת. בימים בהם הספסטיות קשה במיוחד הוא נזקק לעזרה בינונית בלבוש פלג גוף תחתון. ברחצה הוא זקוק
--- סוף עמוד 6 ---
לעזרה קלה ולהשגחה בגלל התקפי ספסטיות ונפילות חוזרות. לגבי ניידות, בשינוי תנועה - התובע עצמאי בסביבה מותאמת, במעברים - נזקק להשגחה ועזרה קלה ובימים בהם הספסטיות קשה במיוחד נזקק לעזרה בינונית. ניוד על כ"ג עצמאי בסביבה מותאמת (באמצעות הידיים, ראה עדות התובע – עמ' 163) (עמ' 3 לחוות הדעת). בפעולות משק בית קל (הכנת ארוחות קלות, שתיה חמה וכדו') עזרה חלקית כשנמצא בסביבה מותאמת. בכל הפעילויות מחוץ לכותלי הבית (קניות, בנק וכדו') עזרה מלאה גם מכיוון שלרוב הסביבה החיצונית אינה מותאמת. עוד קבע בחוות הדעת, כי בשל השיתוק הקשה ממנו סובל התובע הוא לא יוכל לחזור לתעסוקה שלפני הפגיעה והוא יזדקק לשיקום מקצועי באחת המסגרות הקיימות. בגלל המגבלות הפיזיות והתפקודיות, אך גם בגלל דעות קדומות של מעסיקים כלפי נכים אפשרויותיו להשתכר בשוק החופשי פחתו בצורה ניכרת (עמ' 4 לחוות הדעת).
בעדותו בבית משפט, אישר המומחה שהשיתוק של התובע הוא מגובה הפטמות בערך (עמ' 177, שו' 20-19). המומחה אישר גם שהתובע סובל מספסטיות, קרי, תנועה בלתי רצונית של האיברים, ובמקרה הזה של האיברים המשותקים (עמ' 178, שו' 10-6). לדבריו יש תפקודים מסוימים שהתובע אינו יכול לבצע כאשר יש לו ספסטיות (עמ' 179, שו' 6-1). ד"ר זייליג הסביר שכאשר הספסטיות עולה, היא יכולה "להקפיץ את הגוף שלך אחורה", כי כל שיווי המשקל משתנה (עמ' 180, שו' 9-7), ספסטיות זה מכשול בתפקוד תקין של הנכה (עמ' 180, שו' 28-27).
ד"ר זייליג שהתייחס בחוות דעתו לכך שהתובע אינו שולט בסוגרים, כאמור לעיל, הסביר בחקירתו בבית המשפט שלעיתים סובל התובע מבריחת צואה או שתן (עמ' 183). ד"ר זייליג אישר בעדותו, שבהחלט יתכן, שבשל הספסטיות, התובע נופל במעבר בין המיטה לכיסא או במעבר מהכיסא לרכב. לדבריו קיימת טכניקה שמלמדים איך לעבור מהכיסא למיטה, אך אם פתאום בזמן הפעולה הרגליים "קופצות" כל שיווי המשקל משתנה ותיתכן נפילה (עמ' 180, שו' 23-16).