5. לכל אלה יש להוסיף, כי המדובר בעבירה אשר ככלל הסיכון לחשיפתה קטן. מעצם טיבו של העניין, הצדדים להסדר כובל הם שותפי סוד. חשיפת מעורבותם בהסדר עלולה לפגוע, בראש ובראשונה, בהם. יש להם תמריץ חזק שלא לגלות את קיומו של ההסדר הכובל. מסיבה זו, קיים קושי טבוע בגילוי עבירות אלה. נתונים אלה מעצימים את החשיבות של קביעת תג מחיר הולם, בשלב העונש, על מנת שמבצעים פוטנציאליים יראו לנגד עיניהם לא רק את התועלת הצפויה ממעשה העבירה. בהקשר זה יש משקל ניכר גם לכך, שמדובר בעבירה אינסטרומנטלית, אשר בוצעה כפועל יוצא של תכנון, שקלא וטריא ומחשבה, להבדיל מדחף רגעי (ראו, לשיקולי הרתעה ביחס לסוג זה של עבירות, גם בע"פ 677/14 דנקנר נ' מדינת ישראל (17.7.2014), בפסקאות לח – לט). על רקע כל אלה, עמד בית המשפט העליון על כך, "שהתפשטותה של תופעת העבריינות הכלכלית, כמו גם סכנותיה, מחייבות להסיט את נקודת האיזון אל עבר הדגשת האינטרס הציבורי בענישה ראויה" (ראו עניין עדן, בפסקה 22).
6. בע"פ 1656/16 דוידוביץ נ' מדינת ישראל (20.3.2017), עמד בית המשפט על מעמדם של שיקולי ההרתעה בעבירות כלכליות וקבע כי בעבירות אלה "יש מקום לשקול שיקולי הרתעת הרבים והיחיד לצד 'העיקרון המנחה' של ההלימה". הודגש הצורך בהטלת עונשי מאסר בפועל. לצד זאת צוין כי על ההחמרה בענישה על עבירות כלכליות להיעשות בהדרגתיות, כנגזרת מעקרון אחידות הענישה. יחד עם זאת, הזהיר בית המשפט מפני היקלעות ל"מעגל שוטה" של השוואה מלאה של הענישה לענישה במקרים קודמים.
7. על רקע עקרונות כלליים אלה, אדרש לענייניהם הפרטניים של הנאשמים השונים.
--- סוף עמוד 3 ---
8. נאשם מס' 1, מר ירון אנג'ל (להלן – מר אנג'ל). מר אנג'ל הורשע על פי הודאתו בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 47(א)(1), 4, 2(א), 2(ב)(1), 2(ב)(3), 2(ב)(4), 47א, 47א(1) ו-47א(3) לחוק ההגבלים העסקיים. במועדים הרלוונטיים היה מר אנג'ל מנכ"ל ודירקטור של נאשמת מס' 7, שלמה א. אנג'ל בע"מ (להלן – מאפיית אנג'ל). כמו כן, החזיק ב – 20% ממניותיה.
9. בתשובה מתוקנת לכתב האישום מיום 24.3.15, הודה מר אנג'ל כי מתאריך 23.2.10 ועד למועד במהלך המחצית השנייה של חודש מאי 2010, היה, ביחד עם אחרים, ובהם מאפיית אנג'ל ומאפיות נוספות, צד להסדר במסגרתו הגיעו להסכמה לפיה המאפיות יפעלו להעלאת מחירי לחמים מסוג לחם אחיד פרוס וחלה, במקומות בהם נמכרות לצרכן 3 כיכרות ב – 10 ₪ או במחיר זול יותר. כתוצאה מכך, הוסכם בנוסף כי המאפיות יימנעו מתחרות על אספקת מוצריהן ללקוחות ברחבי הארץ שבאותו מועד אחת המאפיות האחרות סיפקה להם מוצרים. מאפיות כאמור הוגדרו כ"לקוחות קיימים".