43. יש ממש בטענת ההגנה, כי מן החומר עולה שמר מרקוביץ' לא השתתף בפגישה בה נכרת ההסדר הכובל. הוא גם לא ידע על הפגישה האמורה (ראו שיחה ת/2419, 23.2.2010). עם זאת, בתכוף לאחר הפגישה בה גובש ההסדר הכובל, עודכן מר מרקוביץ' אודות תוכן ההסכמות (ת/2440, 24.2.10). בשיחה האמורה גם הביע מר מרקוביץ' נכונות לקדם וליישם את ההסדר האמור. בהמשך לכך, הוא נטל חלק בפגישה שהתקיימה ביום 26.2.10, בה השתתפו נציגים של
--- סוף עמוד 13 ---
מאפיית אנג'ל, אורנים ודוידוביץ, ובה הוחלט על רף מינימלי של מחיר לחלות וללחם שחור פרוס, וכן על יציאה של מאפיית אנג'ל מלקוחות מסוימים לטובת דוידוביץ (ראו ת/134; ת/1122, בעמוד 27; ת/2455, 26.2.10; ת/2456, 26.2.10; ת/2457, 26.2.10). הוא גם עסק ביישום ההסכמה לעניין העלאת המחיר (ת/2478, 2.3.10). בהמשך, יזם פגישה עם נציג של מאפיית דוידוביץ בנושא העלאת המחירים על פי ההסכמה (ת/2598, 11.3.10, ת/2613, 15.3.10; ת/2618, 16.3.10). מן הראיות עולה כי בפגישה האמורה סוכם כי מאפיית דוידוביץ תעלה את המחירים לאחר חג הפסח, וניתנה התחייבות כי קמעונאי שלא יעלה את המחירים, לא יקבל סחורה (ראו גם שיחה ת/2649, 23.3.10, בעמוד 1). הוא קיים עם צדדים אחרים להסדר הכובל דיאלוג בכל הנוגע לטענות על הפרות של ההסכמות ואודות ביצוען (ראו ת/2237, בעמוד 37; ת/2735, 15.4.10; ת/2758, 22.4.10; ת/1123, בעמודים 7 – 8). יש ממש בטענת המאשימה, כי למאפיית אורנים, בה עבד מר מרקוביץ', היה אינטרס במימוש ההסכמות, אשר ימנעו מלחמת מחירים באזור הצפון (ת/1122, עמוד 26 ואילך). עם זאת, לא היה לו אינטרס ממוני משל עצמו בהסדר הכובל.
44. בכל הנוגע למדיניות הענישה, יש ממש בטענת המאשימה, כי במקרה בו נדון הסדר כובל חמור פחות, הוטל עונש של 1.5 חודשים בעבודות שירות על עורך דין, אשר סייע לעבירה של צד להסדר כובל (ע"פ 6336/14 עצמון נ' מדינת ישראל (30.3.2015)). על עורך דין אחר (עו"ד ג'רבי), שהורשע לאחר שמיעת ראיות בסיוע לעבירה של צד להסדר כובל, הוטל באותה פרשה עונש של 2.5 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות (ראו ת"פ (מחוזי י-ם) 49529-12-11 מדינת ישראל נ' בן דרור (2.1.2018), בפסקה 230 ואילך לגזר הדין שם). לא נעלם מעיניי, כי פן מחמיר באותה פרשה נגע לסטייה מן השורה של עורכי דין, האמונים, מעצם תפקידם, על שמירת החוק. פן זה אינו מתקיים במקרה הנוכחי. ברם, גם בהתחשב בנתון זה, המקרה הנוכחי חמור יותר, במובהק, נוכח מאפייניו המחמירים של ההסדר הכובל עליהם עמדתי לעיל, כמו גם טיב מעורבותו של מר מרקוביץ' במגעים לקראת גיבוש ההסדר וביישומו.
45. בה בעת, צודקת ההגנה בטענתה, כי על פי הוראת סעיף 32 לחוק העונשין, עונשו המרבי של מסייע עומד על חצי מהעונש של המבצע העיקרי. קביעה נורמטיבית זו מהווה נקודת מוצא לקביעת העונש. עם זאת, בפסיקת בית המשפט העליון נקבע, כי בנסיבות מתאימות, ייתכנו סטיות ממנה (ראו ע"פ 4463/12 ארנבורג נ' מדינת ישראל (13.9.2012)).
--- סוף עמוד 14 ---
46. יש ממש בטענת המאשימה, כי מראיות שונות עולה כי מר מרקוביץ' היה מודע לטיב מעשיו, ופעל תוך מגמה להסתירם מחשש להיתפס (ראו ת/2440, ת/2735 הנ"ל; ראו גם הודעתו של מר מרקוביץ', ת/1122, בעמוד 2). גם בחקירותיו ברשות ההגבלים העסקיים עולה מגמה של צמצום והרחקה.
47. אשר לנסיבות אישיות. מר מרקוביץ' הוא יליד שנת 1957. הוא עובד סוציאלי בהכשרתו. הוא שירת בצבא כקצין. הוא נשוי, אב לשלושה וסב לארבעה. אין לו עבר פלילי. עומדת לזכותו נטילת אחריות, תוך חיסכון רב במשאבים, אשר היו נדרשים נוכח היקפו המשמעותי של התיק. נטילת האחריות נעשתה בשלב מאוחר של ההליך. מן המוצגים לעונש עולה, כי מזה מספר שנים, מר מרקוביץ' מתנדב בער"ן. עולות תכונות של אכפתיות, אמינות, היענות ויושרה (מכתב גב' מירה פרבשטיין, 17.10.17). עולה גם כי בין השנים 2006 – 2009 התנדב במחלקת הרווחה בעיר בית שאן וטיפל בזוגות ובמשפחות ללא שכר (מכתב גב' רוחמה כהן, 17.10.17). עולה גם מעורבותו בכך שמאפיית אורנים תרמה וסייעה לעמותה לחקר ה – ALS בישראל; עולה גם מעורבותו בתרומה של המאפייה לאתר הנצחה שהוקם בנהריים, ולאירוח של משפחות שפונו מגוש קטיף.
48. בהתחשב בכל האמור, נראה לי כי ביחס למרכיב המאסר, ניתן להסתפק בעונש הקרוב לרף הנמוך שנקבע בטווח המוסכם. אני גוזר, אפוא, על מר מרקוביץ' 4.5 חודשי מאסר לריצוי בפועל, כאשר הריצוי ייעשה בדרך של עבודות שירות.
49. אשר לקנס. בעניינו של עו"ד ג'רבי הנזכר לעיל, הוטל קנס בסך של 27,500 ₪. בעניינו של עו"ד עצמון הוטל קנס בסך של 50,000 ₪. כאמור, המקרה הנוכחי חמור יותר. בנסיבות אלה, ובהתחשב בטווח המוסכם בין הצדדים, אני גוזר על מר מרקוביץ' קנס בשיעור של 60,000 ₪.
50. בנוסף לעונשים אלה, אני גוזר על מר מרקוביץ' מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, אשר ירוצה בפועל אם יבצע עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים במהלך תקופה של 12 חודשים, שתחילתה היום.
51. התוצאה היא, כי אני גוזר על מר מרקוביץ' את העונשים הבאים:
--- סוף עמוד 15 ---
א. 4.5 חודשי מאסר לריצוי בפועל, כאשר הריצוי ייעשה בדרך של עבודות שירות.
ב. קנס בשיעור של 60,000 ₪. הקנס ישולם ב – 20 תשלומים חודשיים שווים, אשר הראשון שבהם ייעשה עד ליום 1.4.18, והבאים אחריו עד ל – 1 בכל חודש עוקב.
ג. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, אשר ירוצה בפועל אם יבצע עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים במהלך תקופה של 12 חודשים, שתחילתה היום.
52. נאשמת מס' 7, מאפיית אנג'ל. מאפיית אנג'ל הורשעה אף היא בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. בהתאם להסכמת הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, אותה אני מוצא סבירה ומאוזנת בנסיבות העניין, אני מטיל על נאשמת זו קנס כספי בסך של 1.4 מיליון ₪. כמוסכם, הקנס ישולם ב – 20 תשלומים חודשיים שווים, אשר הראשון שבהם ייעשה עד ליום 1.4.18, והבאים אחריו עד ל – 1 בכל חודש עוקב. בהתאם למוסכם, תחתום הנאשמת על התחייבות להימנע מביצוע עבירה על חוק ההגבלים העסקיים. סכום ההתחייבות – 500,000 ₪. תקופת ההתחייבות – 24 חודשים, שתחילתם ביום החתימה. ההתחייבות תחתם תוך 7 ימים מיום גזר דין זה.
53. נאשם מס' 16, מר יוחנן אהרונסון (להלן – מר אהרונסון). מר אהרונסון הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 47(א)(1), 4, 2(א), 2(ב)(1), 2(ב)(3), 2(ב)(4), 47א, 47א(1) ו-47א(3) לחוק ההגבלים העסקיים. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה מר אהרונסון, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום שימש מר אהרונסון כמנכ"ל מאפיית מרחבית קריית שמונה (1986) בע"מ (להלן – מאפיית מרחבית). כן שימש כיו"ר פעיל של נאשמת מס' 18, דגנית עין בר תעשיות מזון ואפיה שותפות מוגבלת (להלן – דגנית); היה מעורב בקביעת פעולות שיווק שלה והיה מנהל פעיל שלה; בנוסף, החזיק ב – 33% ממניותיה של מאפיית מרחבית. כן שימש כיו"ר איגוד האופים בישראל. דגנית ניהלה במועדים הרלוונטיים עסקים בישראל. עיקר עיסוקה היה ייצור, שיווק והפצה של מוצרי לחם ומוצרי מאפה. מאפיית מרחבית החזיקה בכ – 50% מדגנית.
54. מר אהרונסון הודה בנטען בכתב האישום המתוקן, לפיו החל מתאריך 23.2.10 עד לסוף חודש מאי 2010, עת נפתחה החקירה הגלויה של רשות ההגבלים העסקיים, היו המאפיות (אנג'ל, ברמן, דוידוביץ), ביחד עם מר אהרונסון, צדדים להסדר ביחד עם גורמים אחרים מהמאפיות. במסגרת ההסדר, הגיעו להסכמה לפיה המאפיות יפעלו להעלאת מחירי לחמים מסוג לחם אחיד פרוס וחלה, במקומות בהם נמכרות לצרכן 3 כיכרות ב – 10 ₪ או במחיר זול יותר. כתוצאה מכך,
--- סוף עמוד 16 ---
הוסכם בנוסף כי המאפיות יימנעו מתחרות על אספקת מוצריהן ללקוחות ברחבי הארץ שבאותו מועד אחת המאפיות האחריות סיפקה להם מוצרים. מאפיות כאמור הוגדרו כ"לקוחות קיימים".
55. להסדר זה קדמו מגעים שונים בין הצדדים להסדר ואחרים, בהרכבים שונים, שתכליתם הייתה להגיע להסכמות לפיהן המאפיות או חלקן יימנעו מתחרות על לקוחות קיימים ויפעלו להעלאת מחירים. מגעים אלה החלו לכל המאוחר בתחילת חודש פברואר 2010 או בסמוך לכך. המחירים מושא ההסכמה לעניין המחיר ניתנו בעיקר באזורים של אוכלוסייה חרדית והיה פוטנציאל להתפשטותם בעיקר באותם אזורים. ההסכמה לעניין המחיר יושמה באופן משמעותי, בוצעה במספר רב של חנויות, והמחיר הועלה בפועל בשיעור ניכר. גם לאחר העלאת המחירים האמורה, היו המחירים נמוכים מן המחיר המרבי שנקבע לפי חוק הפיקוח על המחירים. ההסכמה ביחס ללקוחות הקיימים חלה בכל רחבי הארץ, על כלל מוצריהן של המאפיות שהיו צד להסדר הכובל, ביחס לכל הלקוחות הקיימים שלהן, ובכלל זה רשתות השיווק. ההסכמה יושמה באופן משמעותי.
56. על פי כתב האישום, לצורך גיבוש ההסדר, יישומו ויישוב מחלוקות שהתעוררו אגב יישום ההסדר ברחבי הארץ, קיימו הצדדים להסדר ונציגים נוספים של המאפיות מגעים שונים, ובכלל זה שיחות טלפון ופגישות משותפות בהרכבים שונים. מר אהרונסון הודה כי היה צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, נוכח חלקן ומעמדן של המאפיות בייצור מוצרי הלחם שבפיקוח בישראל; ריבוי קורבנות העבירה והנזק הפוטנציאליים כתוצאה מההסדר; חיוניותם של המוצרים נשוא ההסדר; ריבויים של הצדדים להסדר; תחכומו של ההסדר והשימוש במספר טכניקות קרטליסטיות העוברות על איסורי הליבה של חוק ההגבלים העסקיים; והפסקת פעילותו של ההסדר רק משנודע לנאשמים על פתיחתה של חקירה פלילית.
57. גם במסגרת הסדר הטיעון שנערך עם הנאשמים 16 – 18, הסכימו הצדדים כי לא יחלקו בטיעוניהם על ממצאים שנקבעו בהכרעת הדין הראשונה, ובפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין דוידוביץ. בה בעת הוסכם, כי הצדדים יוכלו לטעון ביחס לממצאים אלה ומשמעותם, ובכלל זה היקף מעורבותם ואי מעורבותם של הנאשמים בגיבוש ההסדר וביישומו; השלכות פיקוח המחירים; מחירי הלחם ועלויות הייצור שלו; מידת התפרשותם האפשרית של מבצעי ה -3 וה – 4 ב – 10. הוסכם כי הנאשמים יוכלו לטעון כי דגנית לא מכרה במחירי 3 ב – 10.
--- סוף עמוד 17 ---
58. ביחס למר אהרונסון הוסכם, כי בשל נסיבותיו הרפואיות החריגות, ומצבו הרפואי החריג, המאשימה לא תעתור להשתת עונש מאסר, אף לא לריצוי בעבודות שירות. עוד הוסכם כי ייגזרו על הנאשם מאסר על תנאי ופסילה מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית. הרכיב העונשי שנותר לדון בו, אפוא, הוא הקנס, לגביו הוסכם כי הצדדים יוכלו לטעון ללא הגבלה.
59. נקודת המוצא לדיון מצויה בעבירה בה הורשע מר אהרונסון, ובנסיבות ביצועה. כנזכר לעיל, יש בחומר הראיות עוגן לטענת המאשימה, כי מר אהרונסון היה מיוזמי ההסדר הכובל. הוא היה מודע לדיני ההגבלים העסקיים (ראו שיחות ת/2576, ת/2577, ת/2579, ת/2582, 9.3.2010), וממילא היה מודע לכך שההסדר מנוגד לחוק. מעיון בחומר הראיות עולה כי יש יסוד לטענת המאשימה, כי מר אהרונסון היה צד לשיחות עם מי ממתחריו, קודם לגיבוש ההסדר הכובל. יש גם יסוד לטענה, כי מר אהרונסון טיפל בחלק מן המקרים בהם עלו טענות להפרות של ההסדר הכובל (לפירוט, ראו בהכרעת הדין הראשונה, בפסקה 209 ואילך; מדובר בעיקר בפניות הנוגעות למאפיות דוידוביץ ודגנית). עולה, כי הוא גם ראה את עצמו כאחראי לניהולו התקין של ההסדר הכובל (ת/2494, 2.3.2010). מן הראיות עולה כי פעל בעת ובעונה אחת לייצר רגיעה ושיתוף פעולה, מול צדדים שונים בהסדר הכובל (ראו ת/2497, 2.3.10; ת/2460, 26.2.10; ת/2461, 26.2.10). יש ממש בטענה, כי למר אהרונסון היה אינטרס רכושי ממשי בשתי מאפיות, כמפורט לעיל. היה לו, אפוא, אינטרס ממשי בעצירת התחרות שקדמה לגיבוש ההסדר הכובל (ראו הודעתו ת/1834, בעמוד 16; ראו גם בהודעה ת/1839, בעמוד 80; לחשש של השפעה שלילית של מחירי המבצעים על דגנית, ואף להשפעה שלילית בפועל, ראו גם ת/2328, 8.2.10; ת/2337, 10.2.10; ת/1843, בעמוד 58; ת/2341, 10.2.10, בעמוד 2; ת/2358, 12.2.10; ת/2461, 26.2.10, בעמוד 2).
60. לטענת מר אהרונסון, תפקידו בהסדר הכובל התמצה בכך שהיה גורם מקשר ומעביר מידע בין מאפיות אנג'ל וברמן מצד אחד, ובין מר דוידוביץ מצד שני. מכלול החומר מלמד כי תפקידו לא התמצה בהעברת מידע, וכי שימש גורם ממתן, אשר מילא תפקיד משמעותי ביצירת תנאים שהובילו להסדר הכובל. מכל מקום, גם על פי שיטה זו, מר אהרונסון מילא תפקיד מפתח בגיבוש ההסדר הכובל ובניהולו, שכן ברקע ההסדר הכובל היו פעולות תחרותיות של ברמן ושל דוידוביץ, כמפורט בהכרעת הדין. עצירתה של התחרות האמורה, ומניעת התפשטותה, היו מטרות מרכזיות של ההסדר הכובל.
--- סוף עמוד 18 ---
61. יש ממש בטענתו של מר אהרונסון, כי להסדר הכובל קדמו פעולות מתואמות בין מאפיות אנג'ל וברמן. מחומר הראיות עולה כי היו גם מגעים בין מי מאנשי מאפיית אנג'ל ובין מי מאנשי מאפיית דוידוביץ, במטרה להעלות את המחירים, להימנע מהמשך התחרות על לקוחות קיימים, ולהגיע להסכמות נקודתיות ביחס לנקודות מכירה שונות (ראו למשל ת/2319, 5.2.10). יש בחומר אינדיקציה לכך שהושגו הסכמות בנושאים אלה. המגעים בין הצדדים, בכל הנוגע ליישום הסכמות אלה, נמשכו (ראו ת/2327, 8.2.10). ברם, אין בכך כדי לגרוע ממעורבותו של מר אהרונסון בהכשרת התנאים לגיבוש ההסדר הכובל, בשיחותיו עם צדדים שונים לענף (ראו ת/2302, 1.2.10; עדות מר אנג'ל, עמוד 1622; ת/2341, 10.2.10; ת/2363, 14.2.10; ת/2378, 15.2.10). מן הראיות האמורות (וראו גם ת/1839, עמוד 89) עולה כי מעורבות זו הייתה קשורה לא רק לזיקה של מר אהרונסון למר דוידוביץ, או לתפקידו כיו"ר איגוד האופים, אלא גם לאינטרסים העצמאיים של מר אהרונסון, כבעל אינטרס רכושי במאפיות שונות, כמפורט לעיל.