א. מסגרת נורמטיבית – בקשה לסעדים זמניים
סעדים זמניים
24. בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למתן סעדים זמניים עליו לשקול שני שיקולים עיקריים: ראשית, עליו לבחון את סיכויי ההליך העיקרי והאם הונחו בפניו ראיות לקיומה לכאורה של עילת תביעה. שנית, על בית המשפט לבחון את "מאזן הנוחות" בין הצדדים, היינו את הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני. כמו כן על בית המשפט לבחון נזקים העלולים להיגרם לצד שלישי (ראו: תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות")).
בין שני שיקולים אלו מתקיימת "מקבילית כוחות", במובן שככל שגובר משקלו של האחד פוחת משקלו של האחר (ראו למשל רע"א 2592/17 מ.פ עמית בניה וייזום בע"מ נ' יצחק דהן עו"ד, פסקה 17 (26.4.2017); רע"א 972/15 אבו סמרה נ' עו"ד אלכס סקלר, פסקה 13 (17.2.2015); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 864 (מהדורה 12, 2015) (להלן: "גורן")).
לצד שיקולים אלו על בית המשפט לשקול שיקולים שבצדק וביושר, האם הבקשה הוגשה בתום לב והאם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש (תקנה 362(ב)(2) לתקנות; גורן, בעמ' 864-866).
כונס נכסים זמני
25. תקנה 387ב לתקנות, שכותרתה "כינוס נכסים זמני", מורה כי –
"387ב. (א) בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות כונס נכסים זמני (להלן – כונס) על נכסים מסוימים של המשיב שברשותו או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
[...]
(ג) בית המשפט רשאי להסמיך כונס לעשות, בין השאר, את הפעולות האלה, כולן או מקצתן:
(1) להיכנס לחצרים לשם חיפוש או תפיסה של הנכסים;
(2) לחפש את הנכסים;
(3) לצלם או להעתיק את הנכסים;
(4) לתפוס את הנכסים;
(5) להחזיק בנכסים;
(6) לשמור או לבטח את הנכסים;
(7) לנהל את הנכסים;
(8) להפעיל את סמכויות בעל הנכסים, כולן או מקצתן."
מלשון התקנה עולים תנאים מצטברים למינוי כונס נכסים זמני: (א) השיקולים למתן סעד זמני המתוארים לעיל ("בכפוף להוראות סימן א"); (ב) קיומן של ראיות מהימנות לכאורה המצביעות על חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערך הנכסים; (ג) אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
נפסק, כי מאחר ומינוי כונס נכסים זמני מהווה פגיעה בקניינו של הנתבע עוד בטרם התבררו הזכויות ובטרם הוכרע ההליך, על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בהחלטתו האם לאשר את המינוי או לאו (רע"א 7396/16 גרין נט מחזור וטיפול בפסולת בע"מ נ' עיריית ירושלים, פסקה 26 (22.11.2016) (להלן: "עניין גרין נט"); רע"א 129/16 שטרית נ' אלון, פסקה 7 (14.2.2016) (להלן: "שטרית"); גורן, בעמ' 980). עוד נפסק, כי אמנם מינוי כונס נכסים זמני נועד בעיקר לשם שמירה על נכסים קיימים על מנת להבטיח ולאפשר את מימוש פסק הדין בהליך העיקרי, אך אין בכך כדי לשלול את סמכות בית המשפט למנות כונס נכסים גם במקרים מתאימים אחרים (ראו: שטרית, בפסקה 7; רע"א 2676/13 ישי נ' שלום, פסקה 9 (9.9.2013)).
יוער, כי אדלר התייחסה בשולי דבריה גם למינוי כונס נכסים מכוח תקנה 388 לתקנות, שכותרתה "מינוי כונס נכסים". על ההבחנה וההבדל בין מינוי כונס נכסים זמני לבין מינוי כונס נכסים קבוע, ראו את עניין גרין נט, בפסקאות 27-28.
26. להלן אתייחס פרטנית לכל אחד מן הסעדים המבוקשים.
ב. מינוי כונס נכסים זמני
27. טענתה המרכזית של אדלר היא כי מרגע שנענתה להצעה לרכוש את מניות קרסו במסגרת מנגנון הבמב"י, קרסו פועלת "לפגוע במכוון בחברה" ולכן "הסעדים הזמניים המבוקשים...נחוצים באופן בהול כדי להציל את החברה ולמנוע קטסטרופה עד מתן החלטה בתיק העיקרי" וכי סעדים אלו מבוקשים "על מנת למנוע את המשך ריקון החברה ולעצור את גירעונה ההולך וגדל" של החברה נוכח פעולות קרסו. אדלר מוסיפה כי מאחר והשלימה את רכישת מניות קרסו בחברה (משהעבירה את השיק על סך 136,000 ש"ח בהתאם להצעת קרסו ומנגנון הבמב"י), אין עוד מקום להותיר את קרסו כבעלת שליטה בלעדית בחברה עד ההכרעה בהמרצת הפתיחה שכן זו עלולה להמשיך ולהחריב את החברה עד שלבסוף לא יישאר מה לרכוש.
משום כך, אדלר מבקשת כי בית המשפט ימנה "כונס נכסים או כל בעל תפקיד אובייקטיבי אחר, אשר ייפקח, יבדוק, או ינהל את החברה, ויהא בעל סמכות מורשה חתימה נוסף [...] עד למתן פסק הדין בהליך העיקרי" (סעיפים 15 ו-32 לסיכומי אדלר), ומוסיפה כי היא "אינה עומדת על הגדרת מהותו של בעל התפקיד ובלבד שימונה מורשה חתימה נוסף, שתוארו והגדרת תפקידו יהיו ככל שבית המשפט הנכבד ימצא לנכון. מטרת המינוי וסמכויותיו של בעל התפקיד הינן לבקר את אופן ניהול החברה ולמנוע את ריקונה, והכול מבלי לפגוע בהתחייבויות החברה לצדדים שלישיים" (סעיף 6 לסיכומי אדלר).
חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של נכסי החברה
28. כזכור, תנאי למינוי כונס נכסים זמני הוא קיומן של ראיות מהימנות לכאורה המצביעות על חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים.
כפי שיפורט להלן, אינני סבור כי אדלר עמדה בנטל הנדרש להראות חשש ממשי לפגיעה בערכם של נכסי החברה כתוצאה מהמשך ניהול החברה הנוכחי. יתר על כן, אף לא התרשמתי כי קיים חשש המצדיק מינוי בעל תפקיד עם סמכויות מצומצמות יותר (כפי שהציעה אדלר).
29. לעמדת אדלר, מספר טעמים תומכים בטענתה כי המשך ניהול החברה על ידי קרסו, במצב הדברים הנוכחי, מקים חשש לפגיעה בחברה: (א) בתקופת בה נוהלה החברה באופן בלעדי על ידי קרסו נוהלה החברה בחוסר מקצועיות תוך בזבוז רב של כספים ואי בקרה על הוצאות אשר דרדר את החברה להפסדים רבים. בהתאם, נפל שווי החברה ב-95% תוך כשנתיים (על בסיס הסכומים בהצעת הבמב"י הראשונה והשנייה); (ב) קרסו ניצלה את מעמדה ושליטתה בחברה כדי להקטין, מחד גיסא, את המימון הבנקאי של החברה, ולהגדיל, מאידך גיסא, את הלוואות הבעלים שניתנו על ידה לחברה תוך סטייה מיחס המימון הנדרש בין הלוואות הבעלים למימון הבנקאי (80% מימון בנקאי 20% הלוואות בעלים) – דבר אשר הוביל לחיוב החברה בריביות גבוהות שלא לצורך, ולטובת קרסו. כך לדוגמה, הלוואות הבעלים נופחו על ידי קרסו, כך שגדלו מסכום של כ-78 מיליון ש"ח בחודש אוגוסט 2017 לכ-92 מיליון ש"ח בחודש דצמבר 2017. כלומר, בתקופה כה קצרה (שהחלה מיד לאחר הצעת רכישת המניות של אדלר) "קפצו" הלוואות הבעלים שהעניקה קרסו בכ-14 מיליון ש"ח; (ג) קרסו מנצלת את שליטתה בניהול החברה כדי לגבות דמי ניהול מופרזים מהחברה.
30. למרות הטענות האמורות, לא הוצגה על ידי אדלר תשתית ראייתית מספקת כדי לתמוך בהן, ולא עלה בידה להוכיח כי קיים חשש ממשי לפגיעה בנכסי או פעילות החברה, לא כל שכן כי מינוי כונס נכסים או בעל תפקיד אחר לחברה יסיר את החשש האמור. אפרט.
31. ראשית, כאשר נדרש מר אלמליח להסביר בחקירתו הנגדית מה עומד מאחורי טענות אדלר כי קרסו פועלת על מנת לפגוע בחברה, ענה כי: "הלכו כל מיני שמועות שהם הולכים לעשות את מה שנאמר..." (פ/14.12.2017, עמוד 29, שורה 19). שמועות אלה לא פורטו, וספק אף אם פירוט ה"שמועות" היה מספיק לעמידה בנטל הנדרש.
32. אשר לטענות ביחס לניהול הבזבזני והכושל של החברה בהובלת קרסו שהוביל לפגיעה המשמעותית בשווי החברה, לא הועמדה תשתית ראייתית מספקת התומכת בטענה כי ניהול החברה היה לא מקצועי, בזבזני וכושל, וגם לא כי קיים חשש ממשי לפגיעה בנכסי החברה כתוצאה מהמשך ניהולה על ידי קרסו.
טענות אדלר בנוגע לאי עמידת החברה בתחזיותיה, אשר בחלקן אינן מדויקות (בין היתר משלא בוצעה אבחנה בין רווחית גולמית מפרוייקטים לבין הרווחיות הכוללת של החברה), לא מבססות את הנטל הנדרש – לא השתכנעתי כי אי עמידה בתחזיות תומכת בטענה כי ניהול החברה אינו מקצועי ואף בזבזני, וכי הוא זה שדרדר את החברה לגירעונה הנוכחי או לפגיעה בערכה.
גם לא השתכנעתי כי הנפילה הנטענת בשווי החברה בכ-95% תחת ניהולה "הבלעדי" של קרסו מצדיקה מינוי כונס נכסים או בעל תפקיד אחר. ראשית, לא הוגשה חוות דעת בנדון או ראיות תומכות בנוגע לשווי החברה ולירידה בו. שנית, לא הוכח ברמה הנדרשת (או בכלל) כי פעולות שבוצעו על ידי הנהלת החברה או קרסו פגעו באופן ישיר בשווי החברה, לא כל שכן כי מינוי בעל תפקיד יימנע את המשך הידרדרות שווי החברה.
כך גם ביחס לטענות בנוגע למימון ה"יקר" שנטלה החברה תחת ניהול קרסו. לא הוצגה על ידי אדלר אלטרנטיבה עדיפה וממשית שעמדה בפני החברה והצדיקה נטילת מימון ממקור אחר, לבטח לא ברמה המעידה על חשש לפגיעה או על כך שקרסו נמנעה מחיפוש אחר אשראי זול יותר כדי "לזכות" בתשלומי הריבית.
גם חקירתו הנגדית של מנכ"ל החברה, חמי שאול, במסגרתה לא הכיר האחרון פרטים מסוימים בנוגע לחברה, אינה מוכיחה – ברמה הנדרשת בבקשה לסעדים זמניים – את טענת אדלר כי המשך ניהול החברה בהובלתו עלול לגרום נזק לחברה המצדיק מינוי בעל תפקיד.
מעבר לכך שלא הוכח כי התנהלות החברה הייתה בזבזנית, "כושלת" או לא יעילה, התרשמתי כי לקרסו אינטרס ממשי בטובת והצלחת החברה והשלמת הפרוייקטים שבביצוע. זאת, לאור היקף ההלוואות (כ-90 מיליון ש"ח לטענת קרסו ולכל הפחות כ-35 מיליון ש"ח לשיטת אדלר) והערבויות שהעמידה קרסו לטובת החברה וטרם נפרעו, וכן מאחר ששמה של החברה נושא את שמה של קרסו, ולפיכך כל פגיעה בשם החברה עלולה להוביל גם לפגיעה בשמה ובמוניטין של קרסו.
אוסיף, כי מחלוקות ואי שביעות רצון בנוגע לניהול החברה בין אדלר לבין קרסו כשלעצמן אינן מבססות חשש לפגיעה בערך החברה ברמה המצדיקה מינוי כונס נכסים לחברה מקום שלא הובאו ראיות המוכיחות את הפגיעה הנטענת.
33. אשר לטענת היחס הבנקאי והעמדת ההלוואות מצד קרסו – אינני נדרש להכריע בשלב זה האם הייתה חריגה מיחס המימון (מימון בנקאי מול הלוואות בעלים) הנדרש. יחד עם זאת, לא התרשמתי כי התנהלות החברה בהקשר זה מבססת חשש לפגיעה בנכסיה. מטענות הצדדים וחקירות העדים עולה כי העמדת המימון על ידי קרסו בוצעה בהתאם להסכמים שבין אדלר לקרסו, לטובת החברה וכדי לאפשר לחברה להמשיך ולקדם פרוייקטים (וגם לצורך מימון יתר צרכי החברה). בנוסף, וכאמור לעיל, לא נראה כי עמדה בפני הנהלת החברה חלופת מימון אטרקטיבית יותר או דרך פעולה אלטרנטיבית ממשית.
יתר על כן, קרסו טענה בהקשר זה כי העמדת אשראי לטובת החברה כלל לא השתלם עבורה – "העמדת הלוואת בעלים לחברה לא היוותה עבור קרסו נדל"ן, הזדמנות עסקית, ההיפך הוא נכון. מדובר בהלוואת בעלים ברמת הסיכון גבוהה, ללא כל בטחונות, בחברה בעלת גרעון נצבר של עשרות מיליוני ש"ח, שאין כל בטחון שניתן יהיה לקבלה בחזרה" (סעיף 38 לחוות הדעת של רו"ח עופר אלקלעי, סעיף 123 לתצהיר דן פרנס, מנכ"ל קרסו), וכי התשואה על ההון בפרוייקטים של קרסו ובהזדמנויות עסקיות נוספות שלה זהה ואף גבוה יותר מהריבית בהלוואות הבעלים. טענות אלו לא נסתרו על ידי אדלר.
משאלו פני הדברים, לא השתכנעתי כי העמדת המימון על ידי קרסו נעשתה ממניעים של ריקון החברה או רצון להשתלט על נכסיה (אלא להיפך – לטובת החברה), ולא כי יש הצדקה למינוי כונס נכסים או בעל תפקיד בשלב זה כדי להעמיד את יחס המימון לפי הנטען על ידי אדלר.
34. אשר לטענה בנוגע לניפוח הלוואות הבעלים בתקופה האחרונה– קרסו טענה כי מדובר בגידול שמקורו, בין יתר, בהזרמת הון עצמי ותשלום לקבלן עבור תחילת עבודה בפרוייקט גדול של החברה, שאף דווח לאדלר (והציגה אסמכתאות לכך). אדלר לא סתרה טענה זו.
35. אשר לטענה בנוגע לדמי הניהול המופרזים – אינני נדרש להכריע בשלב זה בסוגיית דמי הניהול המשולמים לקרסו על ידי חברה והאם נקבעו בהתאם להוראות הסכם ההיפרדות. יחד עם זאת, סבורני כי אין בטענות אדלר בעניין זה, בהתחשב בהיקפם ובמהותם של דמי הניהול ומשלא התרשמתי כי אלו חריגים או לא סבירים באופן מהותי, כדי להקים חשש לפגיעה ניכרת בעסקי החברה גם ככל שימשיכו להשתלם עד להכרעה בהמרצת הפתיחה, וממילא כל טענה כזו ניתנת לתיקון בהליך העיקרי במסגרתו על דרך של השבה ופיצוי לחברה ולאדלר.
36. אשר לטענה בנוגע לקיזוז הלוואות הבעלים של אדלר ושל קרסו – מקומה להתברר במסגרת המרצת הפתיחה ואין מדובר בטענה הרלוונטית לסעדים המבוקשים בבקשה זו.
37. כאמור, סעד כינוס הנכסים הוא סעד קיצוני. מן האמור עולה כי לא הוצגו ראיות מהימנות לכאורה לפיהן קיים חשש ממשי לפגיעה בנכסי החברה ובפעילותה ככל שקרסו תמשיך לנהל את החברה. אף על פי שאינני שולל את טענת אדלר (ומבלי לקבוע מסמרות בדבר) בנוגע להתנהגות ה"כוחנית" של קרסו במסגרת הצעת הבמב"י השנייה, לא השתכנעתי כי קיים חשש המצדיק מינוי כונס נכסים או בעל תפקיד אחר לחברה.
38. בנסיבות אלה, אינני נדרש להרחיב בסוגיית מאזן הנוחות, סיכויי המרצת הפתיחה ויתר התנאים למינוי כונס כנסים או בעל תפקיד אחר לחברה.
למעלה מן הצורך, ולאחר בחינת טענות הצדדים והראיות שהוצגו, התרשמתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת קרסו והחברה, זאת עקב הנזקים המשמעותיים העלולים להיגרם כתוצאה ממינוי כונס נכסים או בעל תפקיד אחר לחברה. דיי בהקשר זה לציין כי מינוי כונס נכסים מהווה עילה להעמדת האשראי שניתן לחברה מהבנקים לפירעון מיידי. אדלר לא הפריכה טענות אלו (שאף מגובות בהסכמים בין החברה לבנקים שצורפו כנספחים לתגובת החברה), וגם לא את טענות קרסו והחברה כי הגדרת תפקידו של כונס הנכסים כ"בעל תפקיד אחר" לרבות "בעל זכויות חתימה" בלבד – אינה מורידה מחומרת המצב והנזק שעלול להיגרם כתוצאה ממינויו.
אין צורך להרחיב מדוע העמדת האשראי שניתן לחברה (המצויה בגירעון משמעותי) לפירעון מיידי תפגע פגיעה מהותית בחברה – הן בהיבט של אי היכולת להשלים פרוייקטים קיימים והן בהיבט ההשלכות של אי השלמת הפרוייקטים. מעבר לכך, מינוי כונס נכסים או בעל תפקיד אחר עלול להוות עילה לטענות מצד רוכשי דירות וצדדים נוספים לרבות בקשות לביטול הסכמים קיימים. גם קרסו שהעמידה ערבויות לטובת החברה עלולה להינזק מכך באופן משמעותי עקב דרישה למימוש הערבויות. בנוסף, בהחלט סביר כי הדבר ייפגע ביכולת החברה לקבל אשראי חדש לליווי פרוייקטים – מדובר בסוג של "אות מצוקה" לשוק בדבר מצב החברה ויקשה על פעילותה. בהתאם, לא רק שמינוי כונס נכסים או בעל תפקיד לחברה עלול לפגוע ביכולת החברה לגייס אשראי זול – אלא סבירות גבוהה כי יסכל זאת, באופן שאינו מתיישב עם הטענות שנטענו על ידי אדלר בנוגע לאשראי היקר אותו צורכת החברה.
האמור הוא מעבר לנזק הצפוי להיגרם כתוצאה מהפקעת זכות הניהול מידי החברה ובעלות המניות, הן לאור הפגיעה בזכויות הקנייניות והן לאור הפגיעה העלולה להיווצר בעבודה השוטפת וניהול הפרוייקטים הנוכחי עקב ניהול על ידי גורם חיצוני לחברה שאינו בהכרח בעל ניסיון והיכרות עם פעילות החברה.
לאור האמור לעיל, נראה כי כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת בקשת אדלר למינוי כונס נכסים– נדרשת אדלר להראות נזק רב העלול להיגרם ככל שלא ימונה כונס נכסים או בעל תפקיד. ואולם, לא הוכח כי אופן ניהול החברה הנוכחי עלול לגרום לאדלר נזקים כלשהם אם לא ימונה כונס נכסים לחברה (למצער לא כאלו שאינן ניתנים לתיקון באמצעות "התחשבנות" עתידית עם קרסו). משכך – סבורני כי מאזן הנוחות נוטה כאמור לטובת קרסו והחברה.
39. בנוסף, בבקשה לסעדים זמניים (שהוגשה במעמד צד אחד) ובסיכומים אדלר לא ציינה כי עלולים להיגרם לחברה ולקרסו נזקים כתוצאה ממינוי כונס נכסים לחברה, וכן לא ציינה עובדות חשובות נוספות הרלוונטיות לבקשה (וראו סעיף 15 לעיל). מר אלמליח אף הודה בחקירתו הנגדית כי היה מודע לכך שמינוי כונס נכסים לחברה מהווה עילה להפסקת מתן אשראי ולפירעון מיידי של אשראי, אך בחר שלא לגלות זאת לבית המשפט בבקשתו.
זאת ועוד, התברר כי במהלך השנים שילמה החברה לאדלר דמי ניהול ודמי ייזום בסך של למעלה מ-6 מיליון ש"ח (ששולמו בין היתר באמצעות הלוואות הבעלים שהעמידה קרסו). גם עובדה זו לא צוינה על ידי אדלר, ולדידי יש בכך כדי "לעדן" במעט את החד צדדיות והכוחניות מצד קרסו המוצגת על ידי אדלר במשך כל השנים.
40. אציין כי לא נזקקתי לטענות הנוספות שהועלו על ידי הצדדים – שכן הכרעה בהן אינה נחוצה כלל ועיקר בשלב זה.
ג. צו איסור דיספוזיציה במניות החברה
41. בנוסף לסעד המבוקש של מינוי כונס נכסים או בעל תפקיד אחר לחברה, אדלר מבקשת מבית המשפט "ליתן צו מניעה זמני אשר יאסור על קרסו לעשות כל דיספוזיציה במניות החברה, לרבות הימנעות מהעברת מניות אדלר בחברה על שמה ובתוך כך להקפיא את המצב הקיים עד ההכרעה בהמרצת הפתיחה" (סעיף 14 לסיכומי אדלר).
42. מטענות אדלר ב"בקשה הדחופה למתן צו מניעה ארעי במעמד צד אחד" מיום 23.11.2017 ומטענות אדלר בסיכומיה (סעיפים 4, 14, 33, 37 ו-42 לסיכומי אדלר) עולה כי החשש אותו מציגה אדלר בפני בית המשפט הוא כי קרסו תבצע "מחטף" ותעביר את מניות אדלר על שמה במסגרת הפעלת מנגנון הבמב"י, ובכך תקבע עובדות בשטח ותרוקן מתוכן את החלטת בית המשפט בהמרצת הפתיחה דנן (ככל שיוכרע כי אדלר השלימה את מנגנון הבמב"י כדין ורכשה את מניות קרסו בחברה).
בשים לב לכך, סבורני כי הסעד המבוקש אינו נדרש ואף חסר נפקות מעשית. מניות החברה המוחזקות על ידי אדלר הן בבעלותה – כלומר לאדלר זכות קניינית בהן – ומשכך לקרסו אין אפשרות לשנות את מצב בעלות המניות ללא הסכמת אדלר או ללא ידיעתה (כל עוד לא נקבע אחרת על ידי בית משפט מוסמך).
עוד יש לזכור כי שני הצדדים – הן אדלר והן קרסו – הגישו המרצות פתיחה שעניינן תוצאות הצעת הבמב"י השנייה. משכך, תוצאות הפעלת מנגנון הבמב"י, וכיוצא בזה ההכרעה בעניין הבעלות על מניות החברה – הועברו להכרעתו ופיקוחו של בית משפט זה (אזכיר כי קרסו הגישה בחודש פברואר 2018 המרצת פתיחה נגד אדלר במסגרתה מבקשת מבית המשפט להצהיר כי קרסו רכשה את מניות אדלר בהתאם להצעת הבמב"י שנשלחה על ידה ובהתאם מתבקשת אדלר להעביר את מניותיה בחברה לקרסו).
43. אכן, ביום 24.11.2017 נעניתי לבקשת אדלר מיום 23.11.2017 למתן צו איסור דיספוזיציה ארעי בחברה עד לדיון שהתקיים בפניי. ואולם, מאז התבהרה התמונה וגם הוגשה המרצת הפתיחה מצד קרסו. בנסיבות אלה, ולאור האמור, אינני רואה צורך או הכרח להיעתר לבקשה למתן סעד איסור הדיספוזיציה במניות החברה.
44. לסיום, אדגיש כי גם ללא מתן הסעדים הזמניים, בית המשפט נותר קשוב לטענות הצדדים בעניין הנעשה בחברה ובמניות הצדדים בזמן אמת. חזקה על כל הצדדים כי יפעלו בהתאם לדין – שכן אחרת עלולים לשאת בהשלכות.
סוף דבר
45. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לסעדים זמניים – אינני נעתר לבקשה למנות כונס נכסים או בעל תפקיד אחר לחברה ואינני נעתר לבקשה ליתן צו איסור דיספוזיציה במניות החברה.
46. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים, כולל שכר טרחת עו"ד, בסך כולל של 15,000 ש"ח - 7,500 ש"ח למשיבות 1 ו-2 יחד ו-7,500 ש"ח לחברה.
47. המרצת הפתיחה תידון ביום 6.6.2018 בשעה 10:00. המצהירים מטעם הצדדים יתייצבו לדיון לצורך חקירה.
48. אני מורה על הארכת צו איסור הפרסום שניתן על ידי ביום 10.12.2017 כך שנאסר פרסום המסמכים המפורטים בסעיף קטן (א) לבקשה מיום 7.12.2017, עד למתן החלטה אחרת בעניין זה.