"2. מיד עם חלוקת כל דיבידנד בחברה אתם תעבירו את הכספים בניכוי מס והוצאות, אם יהיו, לעובדים אשר במועד הקובע לחלוקת הדיבידנד שמותיהם פורטו בנספח א', בהתאם לשיעור הזכאות המופיע לצד שמו של כל עובד.
3. נספח א' ניתן לשינוי, להוספה ולגריעה על ידי ועדי העובדים של ארקיע כאמור בסעיף 10 להלן." (ההדגשות במקור – ע.ב.).
10. בחלוף זמן לא רב, קמה דרישה מאת חברת העובדים לביצוע שינויים בתקנון המבקשת ובכתב הנאמנות, כתנאי להעברת מניות העובדים בארקיע למבקשת. תוקפם של שינויים אלה שנוי במחלוקת בין הצדדים.
כך, ביום 21.12.98, בפגישה שערכו נציגי ועדי עובדי ארקיע עם נציגי חברת העובדים וההסתדרות, דרשו האחרונים כי תקנון המבקשת יתוקן באופן שבו "יענה על עקרונות הקמת תאגיד העובדים כפי שנקבע בהסכם המכירה (הסכם המכר, כהגדרתו לעיל – ע.ב.)"; והוסכם "להטיל על פרופ' גרוס לנסח את התקנון בתיאום עם עו"ד דניאל רביץ (נציג חברת העובדים – ע.ב.)" (נספח טו לסיכומי המבקשת).
בעקבות דרישות אלו אמנם נערכו תיקונים בתקנון ביום 10.5.99, והודעה בדבר תיקון התקנון נשלחה לרשם החברות ביום 16.5.99.
בסעיפים 2 ו-3 לתקנון המתוקן (נספח יז לסיכומי המבקשת) נקבע:
"2. חברים
2.1 החותמים על תזכיר ההתאגדות יהיו חברי החברה מיום הקמתה.
2.2 פרופ' יוסף גרוס חודק נאמנים בע"מ בחתימתה על תזכיר החברה משמשת נאמן עבור העובדים הקבועים בארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ (להלן: "ארקיע") כפי שיקבע בכתב הנאמנות.
2.3 החברות בחברה תפקע במקרים הבאים:
א. במות החבר.
ב. בפרישת חבר בהודעה בכתב לחברה.
ג. עם הפסקת עבודתו בארקיע מכל סיבה שהיא.
ד. מקום בו הסקטור שהוא נמנה עליו, או שהוא שלוחו,
הודיע לחברה בכתב בדבר החלפתו באחר.
2.4 צירוף חבר לחברה יהיה ללא השקעה כספית ופקיעת חברותו בחברה תהיה ללא קבלת תמורה.
2.5 מקום בו נתקבלה הודעה כאמור בסעיף 2.3ד' לעיל, יצורף נציג חדש של הסקטור המודיע, כחבר, במקום החבר שחברותו פקעה בעקבות ההודעה.
2.6 החברים בחברה מחזיקים בזכויותיהם בחברה מכוח תפקידם כחברי ועד (ex officio) ו/או כשלוחיו, בלבד.
3. חברה פרטית
3.1 החברה הינה חברה פרטית. העברת החברות כפופה לאישור הדירקטוריון.
3.2 החברה לא תזמין את הציבור לחתום על מניות או איגרות חוב שלה.
3.3 מספר חברי החברה מוגבל לחמישים."
בהמשך לכך, ביום 29.7.99 תוקן גם כתב הנאמנות (נספח יח לסיכומי המבקשת) כדלקמן:
"2. מיד עם חלוקת כל דיבידנד בחברה אתם תעבירו את הכספים בניכוי מס והוצאות, אם יהיו, לעובדים אשר במועד הקובע לחלוקת הדיבידנד שמותיהם פורטו בנספח א', בהתאם לשיעור הזכאות המופיע לצד שמו של כל עובד.
3. ועדי העובדים של ארקיע ישנו, יוסיפו או יגרעו מרשימת העובדים נספח א' – כך שבכל עת תשקף את הצטרפותם של עובדים חדשים למצבת העובדים הקבועים בארקיע או את גריעתם ממצבת זו עקב הפסקת עבודתם בארקיע מכל סיבה שהיא ותכלול, בכל עת, את העובדים הקבועים בארקיע כאמור בסעיף 10 להלן" (ההדגשות במקור – ע.ב.).
בשנת 2008 בוצעו שני תיקונים נוספים בתקנון המבקשת בתוך תקופה קצרה, ובדומה לתיקון הראשון גם תוקפם שנוי במחלוקת.
בראשון משני התיקונים האמורים (נספח כו לסיכומי המבקשת), ביום 25.6.08, תוקן סעיף 3 לתקנון באופן שקבע כדלקמן:
"3. חברה פרטית
3.1 החברה הינה חברה פרטית. העברת החברות כפופה לאישור הדירקטוריון.
3.2 החברה משמשת כשלוח\נאמן של החברים לצורך החזקה משותפת של העובדים בנכסים ו/או בזכויות השונות.
3.3 החברה לא תזמין את הציבור לחתום על מניות או איגרות חוב שלה.
3.4 מספר חברי החברה מוגבל לחמישים מלבד עובדי החברה או גמלאים אשר זכאים לגמלה על פי נוהלי ארקיע."
בתיקון השני, ביום 25.9.08 (נספח כט לסיכומי המבקשת), תוקן שוב סעיף 3 באופן שבו נקבע כי:
"3. חברה פרטית
3.1 החברה הינה חברה פרטית. העברת החברות כפופה לאישור הדירקטוריון.
3.2 החברה משמשת כשלוח\נאמן של החברים לצורך החזקה משותפת של העובדים בנכסים ו/או בזכויות השונות.
3.3 החברה לא תזמין את הציבור לחתום על מניות או איגרות חוב שלה.
3.4 מספר חברי החברה מוגבל לחמישים מלבד עובדי החברה."
11. בשנת 2007, בעת שהתכוונה המבקשת למכור את מניות חברת גלובל, מינה דירקטוריון המבקשת את עו"ד ורו"ח יחזקאל פלומין (להלן: "פלומין") על מנת שימליץ על עקרונות לחלוקת כספי התמורה על ידי המבקשת (נספח כג לסיכומי המבקשת, ונספח יג לסיכומי משיבים 3). פלומין אמנם ערך חוות דעת, שאותה העביר לדירקטוריון המבקשת ביום 30.6.08, כאשר לנגד עיניו עמד באותה עת נוסח התקנון כפי שתוקן בינתיים ביום 25.6.08 (להלן: "הצעת פלומין", נספח כד לסיכומי המבקשת). על פי הצעתו:
"נקודת המוצא להצעה חייבת להיות הקביעה ההסכמית משנת 1980, אשר מייחדת אותה ההוראה בדבר דינמיות החברות אשר למעשה מבקשת לצלם מצב נתון ברגע אמת לכשתתעורר בעיה המחייבת היזקקות לרשימת מצבת הזכאים, כגון במקרה של חלוקה מעת לעת...
[הגמלאים] אמנם חדלו להיות עובדים פעילים של ארקיע, אך עדיין מתקיימת זיקה כלשהי בינם לחברה כגון טיסות חינם, זכויות Duty Free, שי לחגים וכיו"ב. מסיבה זו תובא בהמשך הדברים הצעה לטיפול יחודי בקבוצת עובדים זו, למרות שלכאורה ניתן לראותם כמי שאיבדו זכויותיהם עם הפסקת עבודתם.
עולה מכאן כי לעובדים אחרים שחדלו לעבוד מכל סיבה שהיא, אין יותר חלק ונחלה בתו"ת.
לעומת זאת – אין מקום לקביעה כי כחברי תו"ת ייחשבו כל עובדי ארקיע ברגע נתון, ונראה לי כי הזכויות בתו"ת חייבות להיות ניתנות לאחר תקופת הכשרה מסוימת של עבודה משך 3 שנים רצופות, שרק עם סיומה תוקנה הזכות לעובד שהתמיד בעבודתו בחברה.
אשר לעובדים הקבועים אשר ייחשבו כזכאים לקבלת חלק ברווחי תו"ת, נראה לי לנכון שלא לטפל בהם באופן שוויוני ואחיד, אלא לשקלל את זכויותיהם בהתחשב בשני גורמים – מעמדם בחברה וותק עבודתם בה...
בשלב זה של הדברים, הייתי מבקש להציע, בדרך של פרשנות מרחיבה של עקרונות הבסיס כי גם הגמלאים... ייחשבו כעובדים הזכאים להשתתף בחלוקה...".
הצעת פלומין הובאה לפני דירקטוריון המבקשת, וזה החליט ביום 1.7.08, לצד ההחלטה בדבר אישור הסכם מכירת מניות גלובל על ידי המבקשת, "לאשר את עקרונות שיוך התמורה כפי שנקבעו על ידי עו"ד ורו"ח יחזקאל פלומין" (נספח כה לסיכומי המבקשת).
ואולם משהצעת פלומין הובאה לפני ועדי העובדים של ארקיע, הם החליטו לדחותה ולאמץ במקומה את המתווה שנקבע בהוראות החלוקה. וכפי שכבר צוין, ביום 17.9.08 ולאחר שהוצגו בפניו הסכמות כלל הוועדים ומרבית עובדי ארקיע, החליט דירקטוריון המבקשת לאמץ את הוראות החלוקה ביחס לכספי התמורה חלף הצעת פלומין.
טענות הצדדים
עיקרי טענות המבקשת ומשיבים 1 (העובדים בהווה)
12. המבקשת ומשיבים 1 טוענים כי זהות הנהנים מנאמנותה של המבקשת משתנה עם הזמן וכוללת אך ורק את העובדים בפועל בחברה כפי שהם מעת לעת. מלכתחילה, יועדה המבקשת לשמור על האינטרסים של העובדים במסגרת הניהול השוטף של ארקיע קווי תעופה, ולא הייתה כל ציפייה כי מפעילותה יצמח רווח כספי כלשהו. לכן, התבקש ליצור את הישות המשפטית של המבקשת (כנאמן) באופן שבו הזכויות כלפיה (כנהנה) מוקנות לעובד עם תחילת עבודתו וניטלות ממנו עם סיומה. לאורך השנים, אופייה המיוחד של המבקשת בא לידי ביטוי במסמכים שונים הנוגעים לה ובנסיבות עריכתם. זאת, החל מהסכם המכר משנת 1980 ועד להחלטת הדירקטוריון בדבר
הוראות הסכם המכר ונספח העקרונות מלמדות כי המבקשת כפופה לתנאי הנאמנות, באופן שבו רשימת העובדים היא רשימה דינאמית "שמתווספים אליה עובדים המצטרפים לשורות ארקיע ונגרעים ממנה עובדים שעבודתם בה הופסקה" (סעיף 10.2 לסיכומי המבקשת); ואשר הצטרפות ויציאה ממנה נעשות ללא תמורה.
13. עוד קודם להקמת המבקשת ולקראת יישומם של הסכם המכר ונספח העקרונות, עמדתה החד-משמעית של חברת העובדים הייתה כי תנאי הנאמנות של המבקשת יחייבו אותה רק כלפי מי שהם עובדים בחברה בכל רגע נתון.
הקמת תאגיד העובדים על דרך של מסירת מניות לעובדים הייתה צפויה לעורר קשיים משמעותיים. זאת מאחר שבחברה מעין זו, שלילת המניות מעובדים שעזבו ומניעת ביצוע עסקאות בהן, הייתה בלתי אפשרית. לפיכך הוחלט להקים את החברה כ"חברה מוגבלת בערבות ללא הון מניות", בהתאם למאפיינים והמגבלות הקבועים לגביה בדין. על אף הקמת המסגרת האמורה, סבורים משיבים 1 כי "נספח העקרונות וההסכם מ-1980, אשר מכוחם הוקצו מניות העובדים בארקיע בנאמנות עבור 'כלל עובדי ארקיע, כפי שיהיו מפעם לפעם', הינם 'אבן היסוד' וה'מגנה כרטה' אשר על בסיסם ובגדרם יש לענות על השאלות העומדות בבסיס ה"פ 1016/08 [פורסם בנבו] כמפורט ברישא לסיכומים אלה" (סעיף 13 לסיכומי המבקשת). לפיכך, יש להעדיף את האמור במסמכים אלה על פני האמור בתקנון המבקשת בנוסחיו השונים, ככל שתימצא סתירה ביניהם.
בפועל, לצורך מימוש הסכם המכר, נרשמו במבקשת 9 חברים "פורמאליים" (להבדיל מ"החברים המהותיים" שהם העובדים הפעילים בארקיע בכל רגע נתון) – 8 נציגי ועדי עובדים בארקיע קווי תעופה, והנאמן עבור העובדים. התקנון וכתב הנאמנות תוקנו בעקבות דרישות חברת העובדים, ובהתאם להן. על פי דרישות אלו מבנה המבקשת נותר בעינו, אך נדרש לקבוע הוראות המדגישות את הזיקה של המבקשת לעובדים הפעילים בארקיע בכל זמן נתון – ואת היותם של נציגי הוועדים חברים במבקשת בתוקף תפקידם (ex officio). רק בעת שהנוסח היה מקובל על חברת העובדים, הייתה האחרונה נכונה להעביר את המניות לידי המבקשת; ובפועל עשתה כן ביום 8.8.99.
תכליתם של המהלכים שבוצעו, תוקפם המשפטי ופעולות הנהלת המבקשת הנסמכות עליהם לא היו במחלוקת לאורך השנים. עובדה היא שאף כיום, שעה שקיימים במבקשת כספים העומדים לחלוקה, רק חלק קטן ממי שעבדו בעבר בארקיע בחרו להשתתף בהליך דנן באופן אקטיבי ולהעלות טענות נגד אופי החלוקה. והדבר מלמד על כך שעמדת רובם היא כעמדת המבקשת.
14. לאחר שהמבקשת קיבלה את מניות גלובל, ידוע היה כי אלו יימכרו – שכן בחברת גלובל לא היו עוד עובדי ארקיע ולפיכך לא היה אינטרס בהמשך החזקתן. בתקופה זו ביצעה המבקשת שני מהלכים במקביל: האחד, קידום שינויים בתקנונה על מנת לייעד נתח מסוים מתמורת המניות גם לזכות הגמלאים, תוך עריכת דיונים בנושא עם כל הגורמים המעורבים. מהלך זה הבשיל לתיקון שנערך בתקנון המבקשת. השני, פנייה לפלומין על מנת שימליץ על עקרונות לחלוקת כספי התמורה; ופלומין סבר, כפי שכבר צוין, כי אף שמבחינה משפטית דווקנית הגמלאים אינם נמנים עם מי שזכאים לקבלת חלק בכספים – מן הראוי, "לפנים משורת הדין", להקנות לגמלאים שהינם בחיים במועד הקובע (להבדיל מיורשיהם) מעמד דומה לעובדים הזכאים; וזאת גם לנוכח מספרם המועט שלהערכתו של פלומין לא עלה על מספר עשרות.
נושא החלוקה הועלה בפני ועדי העובדים השונים המייצגים את העובדים הנוכחיים. אלו דחו את הצעת פלומין וביכרו על פניה את מתווה החלוקה כפי שנקבע בהוראות החלוקה. לטענתם, הצעתו של פלומין אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות ההתאגדות כפי שנקבעו בידי חברת העובדים; ועל אף רצונם של חברי הדירקטוריון להיטיב גם עם הגמלאים, כפי שבא לידי ביטוי בתיקון התקנון ביום 25.6.08, אין הם רשאים לעשות כן. לפיכך, תקנון המבקשת תוקן פעם נוספת על מנת להבהיר את הדברים. במצב דברים זה, טוענת המבקשת וטוענים משיבים 1, יש לאשר את החלוקה לפי המתווה נושא הבקשה – קרי: על פי הוראות החלוקה.
לכך מוסיפה המבקשת טענה כללית, שלפיה הטוענים בפני בית המשפט בהליך אינם ממצים את כלל עובדי ארקיע לאורך השנים – שמספרם נאמד באלפים, אך אינו ניתן להערכה מדויקת. קביעה כי העובדים כולם לאורך השנים זכאים לחלק מן הכספים המופקדים, תחתור תחת האפשרות הטכנית לחלקם בפועל. לפיכך וככל שיימצא כי מי מהמשיבים זכאי לחלק בכספים – יש להחיל את הפסיקה רק ביחס אליו, ולא ביחס לאחרים שלא השתתפו בדיון אף אם נסיבותיהם דומות לשלו.
עיקרי טענות משיבים 2 (עובדי העבר) ומשיבה 8
15. משיבים 2 טוענים כי הם זכאים לחלק בכספי התמורה, שאת אופן חישובו המדויק הם מותירים למנגנון שיקבע בית המשפט. הם גורסים כי המבקשת, המנוהלת באופן בלעדי בידי חברים במשיבים 1, פועלת על מנת לשרת את האינטרסים של קבוצה זו בלבד; וזאת תוך הפרת חובת האמונים של נושאי המשרה במבקשת. כך, "עינינו הרואות כי הרציונאל שמנחה את המבקשת\משיבים 1 הוא נישול קבוצה גדולה ככל היותר מהמשיבים והענקת זכויות לכמה שיותר עובדי הווה גם כאלו שלא היו נחשבים 'עובד קבוע' ע"פ מסמך פלומין ו/או בכלל" (סעיף 69 לסיכומי משיבים 2). הפרת האמונים האמורה באה לידי ביטוי, לטענתם, הן בעריכת שינויים בתקנון שמטרתם הקניית זכויות במבקשת למשיבים 1 בלבד; הן באי חלוקת דיבידנדים; והן בהחלטת הדירקטוריון בדבר החלוקה, שלפיה יועברו הכספים שבקופת המבקשת למשיבים 1 בלבד ובלא כל מנגנון השגה. לטענת משיבים 2, ההתנהגות ביחס אליהם מהווה קיפוח וחוסר תום לב. הם ממשיכים וטוענים כי גם בהליכים לפני בית משפט זה המבקשת התנהלה תוך הסתרת מידע מכוונת, במטרה להביא לתוצאה שבה היא מעוניינת.
משיבים 2 מפנים לכך שרק חלק מהפרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון המבקשת נמסרו להם, אך גם מאלו שמצויים בידיהם עולה שנושא חלוקתם של נכסים שיגיעו לידי המבקשת נדון בישיבות הדירקטוריון שלה החל משנתיים לאחר הקמתה; וכבר אז החל "מבצע נישול שהתפרש על פני יותר מעשור", כלשונם, כאשר זה בא לידי ביטוי בהחלטות שנתקבלו בדירקטוריון מעת לעת (סעיף 112 לסיכומי משיבים 2). בשנת 2008 פעל הדירקטוריון, באופן רשמי, על מנת ליצור ולאחר מכן לאמץ מתווה לחלוקה על פי הצעת פלומין. עם זאת, בפועל ובסופו של דבר בחר – בהחלטה לאקונית – לאמץ את הצעת ועדי העובדים של ארקיע, שמהותה לחלק את הכסף בין חבריהם בלבד. כך נעשה מבלי לשתף את עובדי העבר – מהם כאלה שעבדו בארקיע תקופות העולות על 20 שנים וכאלה שעזבו את העבודה בה זמן קצר ביותר קודם למועד הקובע לצורך החלוקה, שאותו קבעה המבקשת באופן שהוא לכאורה שרירותי. זאת, אף שחלק ניכר מהעובדים שלהם מעוניינת המבקשת להעביר כספים החלו לעבוד בארקיע רק בשנים 2008-2007.