3. עד אשר נגיע לערעור המערער על הרשעתו, רואים אנחנו לומר מלים אחדות על הצורה בה התנהל משפט זה בבית-המשפט המחוזי. כתב-האישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה המכיל חמישים ואחד פרטי אישום, הוגש לבית-המשפט המחוזי ביום 3.9.1963.
שמיעת המשפט התחילה לפני השופט המלומד ביום 9.10.1963 ונמשכה עד ליום
7.6.1965. פסק-הדין המשתרע על שישים ושישה עמודי דפוס ניתן ביום 6.3.1966.
הפרוטוקול המודפס מכיל אלף וחמש מאות עמודים. מטעם התביעה הכללית הוגשו מאה שלושים ושישה מסמכים, ומטעם הסניגוריה הוגשו מאה שישים ואחד מסמכים.
לפחות מחצית הזמן שבית-המשפט הקדיש לדיון במשפט זה, בוזבז על-ידי הקטיגור ועל-ידי הסניגורים בהתנגדויות, ובתשובות להתנגדויות, לשאלות אשר העדים השונים נשאלו ולהגשת מסמכים שונים. בתוך המולת ההתנגדויות הללו קרה לא פעם ואחד מבעלי-הדין התנגד לחקירה פלונית או להגשת מסמך פלוני, אשר בסופו של דבר ראה דוקא הוא למועיל ולנחוץ להסתמך עליהם. השופט המלומד הראה סבלנות על-אנושית בהקשיבו להתנגדויות הללו ולוויכוחים עליהן ובתתו החלטות - ועל-פי-רוב החלטות מנומקות - על כל התנגדות והתנגדות. אין תימה שבעקבות ההחלטות הללו אף קרה לפעמים - ועל כך מתרעמים עתה הסניגורים לפנינו - ששאלה אשר אולי היתה מותרת על-פי-דין, לא הותרה, ומסמך אשר אולי היה כשר כראיה, לא הוגש; ואין מן הנמנע שקרה לפעמים גם ההיפך.
בעינינו רוב ההתנגדויות הללו לא היו אלא התנגדויות סרק, ואין לבעלי-הדין לבוא בטרוניה זה עם זה, שכולם שיחקו במשחק נפסד זה במידה שווה. אפילו שואל פרקליט את עדו שלו שאלה מדריכה, אין בכך כדי לחייב או להצדיק התנגדות מידית מצד יריבו; אפילו יש בתשובה על שאלה פלונית משום חשש עדות שמיעה, אין בכך בלבד כדי לחייב או להצדיק התנגדות מידית; וכן כל כיוצא באלה. חזקה על השופט היושב לדין שיודע הוא להבחין בין ערכה ומשקלה של תשובה שניתנה על-פי שאלה מדריכה לבין ערכה ומשקלה של תשובה על שאלה כשרה; וכן חזקה עליו שיודע הוא להבחין בין עדות מפי השמועה לבין עדות כשרה; וכל כיוצא באלה. אפילו במקומות אשר בהם מתנהל המשפט הפלילי לפני חבר מושבעים, לא ראינו ולא שמענו כי עורכי-דין יעלו על דעתם להתנגד לכל שאלה מדריכה, ובכל להפסיק את מהלך חקירת העדים על-ידי התנגדויות המוניות:נ אצלנו, שהמשפט הפלילי מתנהל לפני שופט מקצועי המנוסה והרגיל בכך, בוודאי אין מקום ואין הצדקה להתנגדויות כאלה.