3. על קביעה זו של בית משפט השלום, הגישה המבטחת ערעור לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי הפטור הקבוע בסעיף 25 לחוק חוזה הביטוח חל גם כלפי צד ג' תם לב. זאת, מאחר שעל אף היריבות הישירה שיש לצד השלישי מול המבטחת מכוח סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, אין לצד השלישי אלא מה שיש למבוטח. לכן, מקום שבו נשללה זכותו של זהר בשל מעשה המרמה כלפי מבטחתו, גם למבקש לא קמה זכות כלפי המבטחת. בית המשפט המחוזי ציין כי ביטוח אחריות הינו ביטוח "רשות", ולנפגע אין זכות קנויה לכך שהפוגע בו יהיה מבוטח. נקבע כי תכלית הביטוח היא להגן על המבוטח מפני תביעה של צד שלישי, וכדי לפשט את ההליכים, הוכרה זכות תביעה ישירה בין צד ג' למבטחת. אלא שאין בכך כדי לשנות את נקודת המוצא לפיה הזכות לקבלת תגמולי הביטוח היא של המבוטח, ובמצב שבו נשללה זכותו של המבוטח לקבל את תגמולי הביטוח, אין לצד השלישי זכות עדיפה על זו של המבוטח.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נסבה הבקשה שבפנינו.
תמצית טיעוני הצדדים
4. לגישת המבקש, טענת המרמה שהעלתה המבטחת כלפי זהר, היא טענה "חיצונית" לפוליסת הביטוח, אשר לא עומדת למבטחת כלפי צד שלישי תם לב, שלא היה לו חלק במרמה ושאינו יכול להתגונן מפניה. עוד גורס המבקש כי קביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה יכולתה של המבטחת להתגונן מפני תביעת צד שלישי נחלשת כאשר המבוטח מסר לה פרטים מוטעים, צריכה להיבחן בכל מקרה לגופו ובמקרה דנן כלל לא נטענה על ידי המבטחת. המבקש הצביע על כך שאין פסק דין מנחה של בית המשפט העליון בסוגיה, ומשכך, המקרה נכנס בגדר המקרים החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
5. המבטחת, היא המשיבה בהליך דנן, תמכה יתדותיה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. לשיטתה, בסעיף 25 לחוק נאמר כי "פטור המבטח מחבותו", ופטור זה יחול גם במערכת היחסים בין המבטחת לצד שלישי. פרשנות אחרת, תשנה את מהותו של ביטוח האחריות. לגישת המבטחת, התביעה הישירה של הצד השלישי כנגדה מכוח הוראת סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תלויה בקיומה של זכות של המבוטח כלפי המבטחת, ובלעדיה, לצד השלישי אין יריבות ישירה וזכות תביעה כלפיה.
דיון והכרעה
6. הסוגיה שבפנינו מעלה שאלה עקרונית החורגת מהעניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת. פסק דינו של בית המשפט המחוזי עומד מול שורה של פסקי דין של בתי משפט השלום, בהם נקבע כי צד שלישי תם לב זכאי לפיצוי מהמבטחת, גם אם הוכחה כוונת מרמה של המבוטח לפי סעיף 25 לחוק (תא"מ (כ"ס) 11115-03-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אוחיון [פורסם בנבו] (29.12.2015) (להלן: עניין אוחיון); תא"מ (חי') 40288-08-15 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' שם טוב [פורסם בנבו] (21.2.2017); ת"ק (ראשל"צ) 1899/07 אירינל נ' אביטל [פורסם בנבו] (24.3.2008); תא"מ (ב"ש) 44661-12-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' נשאש [פורסם בנבו] (10.12.2017); תא"מ (נצ') 47175-05-12 עלואן נ' נערה [פורסם בנבו] (19.8.2013)). מאחר שלפסק דין מחוזי יש כוח מנחה, אני סבור כי ראוי להתיר את הספקות ולקבוע הלכה בנושא. לאור זאת, ומכוח סמכותנו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ראינו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. לפיכך, המבקש ייקרא מעתה "המערער".
בטרם אגש לבחון את הסוגיה העומדת לפתחנו, אפרוש בקצרה את המארג הנורמטיבי שבו היא שזורה.