ביום 6.12.15 העבירה הוועדה את המלצותיה לראש אגף הפיקוח, אשר לאחר בחינת מסקנות והמלצות הוועדה, אישר את המלצות הוועדה וביום 30.12.15 נשלחה לעותרים החלטת המשיבים נשוא עתירה דנן (להלן: ההחלטה הראשונה). בעקבות החלטה זו הוגשה העתירה שלפניי.
2. ההליכים במסגרת העתירה
העתירה שלפניי הוגשה ביום 14.2.16 במסגרתה התבקש ביטול החלטת המשיבים מיום 30.12.15 לפיה העותרים ביצעו עבירה לפי חוק הפיקוח והושת עליהם קנס. טענת העותרים הייתה כי הם ביקשו לייצא פריטים שאינם מהווים ציוד ביטחוני, וכי מדובר בפסולת מתכת שהוצאה משימוש בצה"ל, נגרטה, ונמכרה כפסולת מתכת. עוד טענו העותרים שהפריטים ששופצו נועדו לשימוש חקלאי על ידי מזמין אזרחי. בעניין הקנס נטען כי הוא אינו מידתי ביחס למחזור המכירות של העותרת וזאת בניגוד לתקנות המגבילות את גובה הקנס ל-20% ממחזור המכירות השנתי הכולל של המפר.
ביום 8.6.16 הוגשה תגובה מקדמית לעתירה. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה וזאת מן הטעם כי העותרים ניסו לייצא ציוד ביטחוני מבלי שהיו רשומים במרשם הייצוא הביטחוני ומבלי שהיה להם רישיון ייצוא ביטחוני, הכל בניגוד להוראות חוק הפיקוח. לעמדת המשיבים, הפריטים שניסו העותרים לייצא נועדו מראשיתם לשימוש צבאי, הוצאו בשלב מסוים משימוש אך לא עברו הליך גריטה. אמנם אותם פריטים נמכרו למסלק פסולת, אולם לא איבדו את אופיים הצבאי ולא הפסיקו להיות מפוקחים ומשכך נכנסים לגדר סעיף 6(א)2 לצו ציוד לחימה ומהווים ציוד ביטחוני לפי חוק הפיקוח. לעמדת המשיבים, הטיפול והשיפוץ שהפריטים עברו אצל העותרת החזיר אותם לשימוש המקורי כרכיב בכלי רכב משוריין. מעבר לכך, נטען כי המזמין הינה חברה שעיסוקה באמצעי לחימה ואין עדות שהפריטים נועדו לשימוש חקלאי, כנטען על ידי העותרים. בנוסף, טענו המשיבים, כי על ארגזי המשלוח הודבקו מדברות עם מספרים קטלוגיים של מערכת הביטחון האמריקנית. לעניין הקנס עמדת המשיבים כי ההחלטה התקבלה בהתאם לחוק, לאחר קיום שימוע כדין בו לא הובאו טיעונים לעניין הקלות בגובה הקנס.
ביום 19.6.16 התקיים דיון בעתירה במסגרתו הבהיר ב"כ העותרים כי הפריטים שנרכשו כפסולת, הותאמו לדרישות המזמין ובהתאם, אינם תואמים עוד את מפרטי הצבא.
ב"כ המשיבים ציינה כי לא מדובר בפסולת במובן של חומר גלם כאשר גריטת הציוד היא באחריות סוחרי הפסולת להם מוכר הצבא את הציוד. כמו כן, נטען כי מתוך תשובות העותרים לרשויות המכס עלו סתירות והם היו צריכים לפנות למשיבים לקבל הבהרות לגבי אופי הפריטים. לעניין הקנס, טענה ב"כ המשיבים, כי מדובר בעניין אשר בשיקול דעת המשיבים. להשלמת התמונה, הפנתה ב"כ המשיבים להליכי הסגרה של העותר לארה"ב שהתקיימו בארץ, בעניינים דומים.