עוד במסגרת בחינתה את רמת הקורס, הציעה ד"ר גולן להוסיף לקורס דרישת קדם של לימודי סטטיסטיקה, לשלב בו תכנים כמותניים, ולהעבירו לשנה ב' ללימודי התואר. ד"ר זינגר הסכים עם הצעותיה, והוחלט לעדכן את הקורס כך שיהיה בעל אופי "כמותני" יותר, ולא "איכותני" כפי שהיה בהוראת התובע.
בסופו של יום, לאור עדכון הקורס, וכן לאור הביקורות על רמתו של הקורס בהוראת התובע והרושם של ד"ר זינגר כי לא חל שיפור ברמתו, החליטה הנתבעת כי ד"ר גולן, שהינה בעלת תואר שלישי בהנדסת תעשיה וניהול, היא המתאימה ביותר מבחינת ניסיונה והשכלתה להוראת הקורס באוריינטציה הנדרשת, ולא התובע.
12. ההחלטה באשר לרמתו של קורס מסוים ותוכנו, דרישות תפקיד המרצה והניסיון הרלבנטי עבור התפקיד, מסורים לשיקול דעתה הבלעדי של המכללה, ומצויים בליבת הפררוגטיבה שלה. לשם הערכת הרמה של קורס מסוים, וכן לשם קבלת החלטה באשר לעמידתו של מרצה בדרישות התפקיד, רשאית המכללה להיעזר בכלים שונים כגון צפיות ומשובי סטודנטים. במקרה זה לא מצאנו כי המסקנות שהפיקה הנתבעת מכלים אלו, כמו גם החלטתה להעדיף ניסיון בתחום הנדסת תעשיה וניהול על פני ניסיון בתחום הפסיכולוגיה, היו בלתי סבירות. בהתאם, מסקנתנו היא כי העדפתה של ד"ר גולן מטעמים מקצועיים נעשתה משיקולים רלבנטיים, שהיו בסמכותה של הנתבעת לשקול.
ב. התנהלותו של התובע
13. הנתבעת הציגה עדויות רבות לפגמים שנפלו באופן התנהלותו של התובע, בנכונותו לפעול בשיתוף פעולה עם מרצים אחרים ובהתאם להנחיות הממונים עליו, ובפרט ביחסו כלפי ד"ר גולן.
כך למשל, לטענת הנתבעת: בשתי שנות ההוראה בהן התבקש ללמד על פי סילבוס אחיד בחר התובע להתעלם מההנחיות ולסטות מהסילבוס האחיד שנקבע; התובע הביע בפני ד"ר זינגר זלזול בד"ר גולן ובהכשרתה כשביקשה, מתוקף תפקידה כרכזת הקורס, להכניס שינויים בתכנית הקורס לשנת הלימודים תשע"ג; בפגישה שנערכה בין התובע לבין ד"ר גולן וד"ר זינגר לשם גיבוש הסילבוס האחיד לשנת הלימודים תשע"ג, השתלח התובע בד"ר גולן בצעקות ובצורה משפילה, תוך שהביע זלזול במקצועיותה ויכולותיה; התובע הביע זלזול כלפי ד"ר גולן בפני נשיא המכללה ואף איים עליו כי יגיש תלונה בפני המל"ג על הכשרתה.
14. מנגד, התובע לא הכחיש כי לא הסכים עם השינויים שביקשה ד"ר גולן לערוך, וכן כי אינו חושב שהייתה בעלת הכישורים ללמד את הקורס, ואף חזר על הדברים לא אחת במסגרת עדותו ובכתבי טענותיו. למעלה מכך, לטענת התובע, הייתה זו ד"ר גולן שנהגה באופן בלתי ראוי, כאשר לא התייעצה עימו לגבי השינויים שערכה בקורס. באשר לטענות בדבר חוסר נכונותו החוזר לבצע שינויים בקורס, טען התובע כי לא הוצגו הוכחות לכך שהוא והמרצה הנוסף נדרשו ללמד בשנת הלימודים תשע"ב על פי סילבוס אחיד, כי העבירו בפועל סילבוסים שונים או כי התובע היה הגורם לכך, וכי טענות אלה של הנתבעת היו בבחינת "אלתור" של ד"ר זינגר בעדותו.