ש. אני אומר לך שכל מה שאמרת כרגע לא נכון. קבלה לא יכולה לצאת מקופה רושמת לפני שבוצע תשלום ולפני שהוזמן אמצעי תשלום , לא לפי כללי מס הכנסה ולא לפי . אני אומר לך תמיד אחרי שמתבצע תשלום אשראי או מזומן, יוצאת חשבונית מס קבלה, במידה והתשלום יוצא באשראי יש ספח לחתימת לקוח , מה יש לך לומר ?
ת. אני אומרת שזה לא נכון. אני רוצה לפרט .
ש. נאמר שהיו שמועות לגבי גניבת כספים, את מכירה דבר כזה, ?
ת. מנהלת המסעדה דאז דורון סיפרה לי על זה (מסתכלת על ב"כ ) לא היתה שיחת שימוע , אז זה לא כתוב. אני ודורון ישבנו בחוץ והיא סיפרה לי על זה.
ש. נגה מנכל"ית הקבוצה התייחסה לזה. ?
ת. כן. היא צעקה עלי בשימוע שלי.
ח.ח.
ש. רצית להבהיר לגבי נהלים חדשים, קבלה, חשבונית מס?
ת. בטבלט, ברגע שאורח מבקש חשבון יש אופציה להדפיס קבלה, הלקוח רואה את הקבלה הזו, (העדה פונה לב"כ המשיבה " חמוד ... זה לא .. .) אני מגישה לו לשולחן, אנו קוראים לזה קבלה בעבודה . אז הוא מאשר את מה שיש לו בחשבון, קבלה שנכון וזהו אנו ניגשים אליו . אם זה עם כרטיס אשראי אני מחייבת במקום, כמו שקרה באותו שולחן. במקרה זה הוא אישר שמה שיש בקבלה הוא נכון. הם נהנו מהאוכל והשתיה, לא זוכרת. הוא אישר שזה נכון שזה מה שהם שתו ואכלו. לאחר חיוב, שאלתי אותו אם הוא רוצה שאדפיס לו את חשבונית המס.
שאלתי אותו אם לחייב אותו במקום באשראי הוא ענה שכן. הצגתי בפניו את החיוב , נתתי לו לאשר הוא אמר שזה אכן 648 ₪ בערך, וזהו.
ש. כל השימוע השני שלך נגע כביכול לבקבוק יין שהלקוח שתה ?
ת. כן.
ש. את רוצה להסביר לבית הדין איך זה יכול להיות ?
ת. כן. מה שבעצם הם טענו בשימוע שבעצם במקום לחייב על היין, מנהלת המסעדה אמרה שככל הנראה פניתי ללקוח ואמרתי לו ששכחתי לחייב אותו על היין אם זה בסדר שאוסיף משהו כמו 200 ₪ במעמד החיוב את הכסף הזה לחשבון. היא טענה שהיין הזה מעולם לא הופיע בקבלה, ואני טענתי שכן.
לא נאמר לי בשימוע שום דבר על זה שלקחתי כסף מזומן וגם לא לקחתי מהלקוח כסף מזומן וזה לא נכון.
לא שוכנענו כי הטעם שבגינו הוזמנה גב' להב לשימוע ומאוחר יותר פוטרה נעוץ בטענת הגניבה. מכלול הנסיבות והעיתוי בו פוטרה עובדת שלישית במספר בתקופת השלב הטרום קיבוצי, מצביע על ניסיונה של המשיבה לכרסם במאמץ ההתארגנות באמצעות מידור הפעילים בהתארגנות וחבריהם.
נזכיר כי הנטל המוטל על המעסיק הוא מוגבר ואיננו סבורים כי המשיבה עמדה בנטל כאשר, בין היתר, לא הונחו בפנינו ראיות מהן ניתן היה להשתכנע כי בעת שפוטרה גב' להב שקלה המשיבה בתום לב את טענותיה, ונתנה את הדעת לכך שלמעשה אותה גניבה המיוחסת לגב' להב לא הוכחה ונותר ספק באשר למעורבותה של גב' להב באותה תקרית של רישום "כוזב" של התשר.
העדות היחידה שנשמעה לפנינו בעניין הינה עדותה של גב' להב, שהבהירה שהקלידה את חיוב היין, שלא נטלה את העודף, ושלא פעלה להעברתו לקופת התשר. גב' להב העידה כי לא יכלה להיות מודעת לכך שסכום גבוה יותר הועבר לקופת התשר ולא הייתה יכולה לדעת כי חיוב היין כבר לא הופיע בחשבון ועל כן, הסכום שחויב הועבר על-ידי המערכת לעודף האשראי. עדותה של גב' להב לא נסתרה. מעבר לכך שטענת הגנבה לא הוכחה ראייתית, הרי שגם אינה משכנעת. גב' להב היתה עובדת המושקעת בפעילותה בועד הפעולה ולא סביר בעיננו תרחיש לפיו במקביל לפעילותה זו תבחר לסכן את עצמה, את עבודתה ואת עתידה בכלל - עבור תוספת של 198 ש"ח (באשראי) לקופת התשר הכללית, ממנה היתה נזקפת לכל מלצר באותה משמרת תוספת של שקלים בודדים. אנו סבורים כי המשיבה נחפזה לקבל מסקנותיה במנותק מהיכרותה עם העובדת ומחוסר סבירות הטענות דווקא משום החשדנות היתרה שהתעוררה בין הצדדים בשלב בו ארעה התקרית, השלב הטרום קיבוצי של ההתארגנות.
משכך ומשלא הוכחה טענת הגנבה, אין לנו אלא לקבוע כי המשיבה לא עמדה בנטל המוגבר להוכיח כי פיטוריה של גב' להב לא היו קשורים לפעילותה בהתארגנות. (ראו לענין נטל ההוכחה – ע"ע (ארצי) 30583-07-14 שמחה בוסי נ' רשת הגנים של אגודת ישראל [פורסם בנבו] (8.5.18), סעיף 31.
אנו קובעים כי פיטוריה של גב' להב הינם פיטורים אסורים וכי פוטרה מהמשיבה בשל חברותה בועד הפעולה של התארגנות העובדים.
61ד'. פגיעה בתפקידו והיקף משרתו של מר כפיר שמגר
מר שמגר, קונדיטור המסעדה, התפטר מעבודתו במשיבה ביום 13.11.17 (מב/108).
המבקשים טוענים כי הוכח שבחודש אוגוסט 2017 המשיבה החלה בניסיונה לפטר את מר שמגר, כשפעלה "לתפור תיק" כנגדו. כשלושה שבועות לאחר מכן המשיבה כבר הצטיידה בעילה מעודכנת לפגיעה במשרתו, וזימנה את מר שמגר לשימוע לפני פיטורים כשניסתה לתלות את הפיטורים ב"דרישות" מחלקת רישוי עסקים. סופו של דבר לא נערך למר שמגר שימוע כנדרש ובהמשך לעמדת המשיבה לפיה תוכל להעסיקו בתפקידו במשך שעות ספורות בשבוע בלבד נאלץ להתפטר מתפקידו. לטענתם התפטרותו זו נבעה מהפעולות שנקטה המשיבה כדי לפגוע במר שמגר בגלל פעילותו בהתארגנות.
בפסק דין זה, בפרק הדן בהזמנת קינוחים מספק חיצוני, קבענו כי עיתוי הוצאת החלטת המשיבה לרכישת קינוחים מספק חיצוני הושפע מכך שמר שמגר שבת. קבענו כי עצם רכישת הקינוחים מבחוץ אינה מהלך שתוכנן מראש במטרה למנוע את נזקי השביתה. יחד עם זאת, קבענו כי ההחלטה על עיתוי המהלך הוכתמה בשיקול הנוגע לשביתה. משכך, ברי כי תוצאות אותו מהלך מוכתם - שינוי בהיקף המשרה הרגיל של מר שמגר ומידורו מעיסוקו הקבוע בהכנת הקינוחים – הוכתמו גם הן.