סעיף 33ח' לחוק קובע את זכותו של עובד לפעול למען התארגנות עובדים ובמסגרתה. סעיף 33ח'1 מגדיר התארגנות ראשונית מהי וקובע את חובת המעסיק לנהל מו"מ עם ארגון עובדים. להלן לשון הסעיף:
"(א) מעסיק חייב לנהל משא ומתן בעניינים המנויים בסעיף 1, עם ארגון עובדים יציג לפי סעיף 3, בהתארגנות ראשונית אצלו; אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לחייב מעסיק לחתום על הסכם קיבוצי עם ארגון עובדים בהתארגנות ראשונית.
(ב) בסעיף זה, "התארגנות ראשונית" – התארגנות של ארגון עובדים שהפך ליציג לפי סעיף 3, אצל המעסיק."
סעיף 33י' קובע אסור פגיעה בעובד לעניין חברות או פעילות בוועד עובדים או בארגון עובדים.
23. זכות ההתארגנות אינה מעוגנת בחוק החרות אם כי נפסק לא אחת כי מעמדה הוא כשל זכות יסוד חוקתית. בכדי להבטיח את ההגנה האפקטיבית של חופש ההתארגנות נפסק כי חובת ההוכחה, למשל, במקרה של פיטורים במהלך תקופת התארגנות עובדים כי הפיטורים הינם מנימוקים ענייניים ושהליך הפיטורים נעשה כדין, רובצת לפתחו של המעסיק (ראו פסק דינה של כב' השופטת רימון – קפלן ש' בס"ק (חי') 52479-11-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - שמעון סחרוביץ [פורסם בנבו] (28.7.17) והאזכורים שם).
24. המקרה שלפנינו הינו מן המקרים בהם מבקשים עובדים צעירים להתאגד ולעמוד על זכויותיהם ממעסיקם. ענין דומה נדון בפסק דין בעניין סק (ת"א) 31826-10-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה הסתדרות הנוער העובד והלומד - אלוניאל בע"מ [פורסם בנבו] (6.5.15), שם עמדה השופטת חנה טרכטינגוט על ייחודיות העסקתם של צעירים ובני נוער ובהקשר לכך על זכותם של אלה להתאגד. מפאת חשיבות הדברים לענייננו נביאם להלן:
"על ייחודיות העסקתם של צעירים ובני נוער ועל חשיבות זכותם להתאגד
5.במסמך שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בעניין עבודת בני נוער בישראל נאמרו הדברים הבאים:
"עבודת ילדים ובני נוער היא סוגיה מורכבת, שיש לה כמה היבטים:
עבודה בשכר, גם בגיל צעיר, נתפסת בחברה המודרנית כחלק חיובי מתהליך ההתבגרות של ילדים ובני נוער וכהכנה להשתלבותם בעולם העובדה כבוגרים. העבודה מקדמת את עצמאותו של הנער, מאפשרת לו לרכוש ערכי עבודה דוגמת אחריות, חריצות ועבודת צוות ומגבירה את מודעותו לסוגיות צרכניות, כאדם המנהל תקציב אישי עצמאי ומתכנן את הוצאותיו
...
האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד קובעת כי "המדינות החברות מכירות בזכותו של הילד להיות מוגן מפני ניצול כלכלי ומפני ביצוע עבודה העלולה להיות הרת סכנות או לפגוע בחינוך הילד או להזיק לבריאותו או להתפתחותו הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית או החברתית (אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, נוסח עברי, על פי תרגום רשמי של משרד המשפטים, באתר המועצה לשלום הילד http://www.children.org.il/files/file/amant.doc)
...
ילדים ובני נוער עובדים חשופים במיוחד לפגיעה ולניצול בעבודתם, הן משום שהם מועסקים בדרך כלל בעבודות מזדמנות ובלתי מקצועיות, שתחלופת העובדים בהן רבה, והן משום שעל-פי רוב הם אינם מודעים די הצורך לזכויותיהם"
(מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עבודת בני נוער, אתי וייסבלאי, 24.5.2010, בעמ' 3 למסמך).
6. ההכרה בחשיבות ההגנה על צורכיהם המיוחדים של צעירים ובני נוער בשוק העבודה ובקביעת המסגרות והתנאים להעסקתם מצאה ביטויה גם בחקיקה ראשית ספציפית, עוד בראשית ימיה של המדינה, ובכלל זה, התשי"ג- 1953 (להלן: "חוק הנוער") וב., התשי"ג- 1953 (העוסק בילדים ובבני נוער הרוכשים מקצוע בעבודה מעשית). בדברי ההסבר להצעת חוק הנוער נכתב, כי החוק המוצע בא לקבוע הוראות להגנת הנער העובד ככל שההוראות הכלליות "אינן מקיפות את הצרכים המיוחדים של הנער העובד" (הצעות חוק 128, כ"א בתמוז תשי"ב 14.7.52).
7. ואכן, כאמור, צעירים ובני נוער אשר לרבים מהם זהו המפגש הראשון עם שוק העבודה, מועסקים לרוב בעבודות מזדמנות ובלתי מקצועיות, שתחלופת העובדים בהן רבה ותקופות העבודה, ככלל, אינן ממושכות. כמו כן, נתונים אלה מעמיקים את הפער המובנה בכוח המיקוח הקיים בינם לבין מעסיקיהם. עובדים חדשים בשוק העבודה פעמים רבות אף אינם מודעים די הצורך לזכויותיהם ולדרכים העומדות לרשותם לפעול לשיפור תנאיהם.
....
10. לדעתנו, לאור המאפיינים הייחודיים של העסקת צעירים ובני נוער כמפורט לעיל, נודעת לזכות ההתארגנות חשיבות מיוחדת במקרים מעין אלה, ובפרט בתרומתה לצמצום פערי המידע ופערי הכוחות בין העובדים הצעירים למעסיקיהם.
11. יחד עם זאת, ומצדו השני של אותו מטבע, נדרש ומצוּפּה מארגון עובדים הפועל לאיגוד עובדים צעירים כי ינהג במשנה זהירות לאורך הליך ההתארגנות, ובכלל זה – באופן הפנייה אל העובדים הצעירים; במסירת מלוא המידע הדרוש להם על מנת לקבל החלטה האם להצטרף לארגון העובדים אם לאו (שכן הפן השלילי של זכות ההתארגנות במישור האישי מבטא את זכותו של העובד שלא להצטרף לארגון עובדים כלשהו –האיגוד הארצי של קציני הים-צים– חברת השיט הישראלית בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע כו 3, 21; לשכת עורכי הדין בישראל נ' הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים, [פורסם בנבו] ניתן ביום 22.1.2007, פסקה 25; .(4) 367, בעמ' 394-395); וכן באופן הפעלתם של העובדים הצעירים ורתימתם למאבק, הלגיטימי כשלעצמו, תוך הבהרה של גבולות המותר והאסור במסגרת הצעדים הארגוניים הננקטים במהלכו."