פרק ב. טענות הצדדים, בתמצית
20. המבקשים סבורים כי המדובר בענייננו במקרה מובהק של פגיעה בזכות היסוד החוקתית להתארגנות. פגיעה שהחלה טרם הכרתה של המשיבה ביציגות ההסתדרות כארגון עובדים, ונמשכה במהלך המו"מ קיבוצי בין הצדדים, שהתקיים למראית עין בלבד והתאפיין בגרירת רגליים וחוסר תום לב.
לטענת המבקשים המשיבה ניצלה את כוחה והפעילה לחץ אסור במגוון פעולות ישירות ועקיפות כנגד התארגנות העובדים – פעולות הנוגדות את החוק ופסיקה ועל המשיבה מוטל נטל שכנוע מוגבר להוכיח כי קיימים שיקולים עניינים לאופן התנהלותה בתקופה ההתארגנות. פגיעה בהתארגנות כפי שמתארים המבקשים מקימה למבקשים לטענתם זכות לבקש צווי מניעה ולפסיקת פיצויים ברף המחמיר.
21. המשיבה, מכחישה את טענות המבקשים מכל וכל וטוענת למשל כי הפעולות אליהן מתייחסים המבקשים מקורם בשינויים שחלו במשיבה ונוגעים לאופי העסק. מדובר בפעולות שגרתיות ולא פעולות "פסולות" אשר אינן קשורות בהתארגנות העובדים. למשיבה מעולם לא היתה התנגדות להתארגנות עובדיה והיא מכחישה כל התנכלות או פגיעה בעובדיה.
המשיבה טענה כי אין לה "הנהלה". בעליה הם שני בעלי מניות ואילו פעולות אשר לטענת המבקשים ננקטו ע"י עובדים המשמשים בתפקידי ניהול הוכחשו על ידי המשיבה. לטענת המשיבה יציגות ההסתדרות "הסתיימה לה זה מכבר". מרבית חברי וועד הפעולה סיימו העסקתם, כך שנכון להגשת סיכומים מטעמה (22.5.18) נותרו רק שלושה עובדים החברים בהסתדרות.
בהתייחסותה למאזן הנוחות – מפנה המשיבה לכך שלפסיקת ביהמ"ש העליון בע"א 4946/16 שלמה סעד – פקיד שומה אשקלון [פורסם בנבו] (12.9.17) בשאלת מדיניות המיסוי הראויה ביחס למסתננים ומחזיקי רישיונות שהייה זמנים לפיה על המעסיקים לשאת בתשלום היטל העסקת עובדים זרים - השלכה מידית ומשמעותית על המשיבה, וככל שייקבע פיצוי כספי כלשהו כנגד המשיבה הדבר יכול להביא לחיסול המשיבה ופעילותה.
פרק ג. זכות ההתארגנות - הדין החל
22. חוק ההסכמים הקיבוציים תשי"ז- 1957 (להלן:"החוק") קובע הוראות באשר לחובות המעסיק בזמן התארגנות עובדים ואת זכותו של כל עובד להתאגד.
סעיף 33 י' לחוק קובע הוראות הנוגעות ל"איסור פגיעה בעובד לעניין חברות או פעילות בוועד עובדים או בארגון עובדים". להלן לשון הסעיף:
"(א) מעסיק לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה:
(1) חברותו או פעילותו בארגון עובדים;
(2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים;
(3) הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים;
(4) חברותו בוועד עובדים או פעילותו בוועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לעניין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת;
(5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.
(ב) בסעיף זה, "תנאי עבודה" – לרבות קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה."