31. על פניו, נראה היה, כי בבית המשפט המחוזי הגיעו ההגנה והתביעה להסכמה דיונית, לפיה יוסי אולמרט אכן קיבל כספים מעד המדינה, כפי שטען יוסי בחקירתו במשטרה (עמ' 5501 ש' 15-9, עמ' 5506 ש' 25-18 לפרוטוקול).
32. דבריו של בא כוחו של אולמרט, עו"ד ר' בלכר, שנעשו על דעתו המלאה של אולמרט, משקפים הסכמה עם עמדת המדינה ביחס להעברת הכספים מעד המדינה ליוסי אולמרט. עו"ד ר' בלכר הבהיר, כי הוא מצטרף לבקשת התביעה להגיש את חקירתו של יוסי במשטרה, ת/736א, לפי סעיף 10א לפקודת הראיות (עמ' 5467 ש' 19-
--- סוף עמוד 711 ---
22 לפרוטוקול). בהמשך, עת חקר עו"ד ר' בלכר את יוסי אולמרט, נאמרו על ידו דברים אלו:
"אני עומד לשאול אותך שאלות לגבי הכספים שדכנר נתן לך, אני יודע שהתשובה שלך הייתה בחקירה הראשית שלא קיבלת כספים מדכנר, אבל אני גם יודע שבחקירה שלך ביולי 2010 אתה מספר שאתה קיבלת כספים מדכנר. מי שיצטרך בסופו של דבר לקבוע איזו גרסה לאמץ, האם את הגרסה עם הזיכרון המוקדם יותר של שנת 2010 או את הגרסה העדכנית של שנת 2010 זה בית המשפט. במובן הזה בינינו לבין התביעה אין מחלוקת, שנינו חיים מפי החקירה של יולי 2010 גם התביעה וגם ההגנה, ושנינו מעדיפים את הגרסה של יולי 2010" (עמ' 5506 ש' 24-22 לפרוטוקול, ההדגשות הוספו – ס.ג'.).
33. זאת ועוד, נראה, כי עמדת באי כוחו של אולמרט מוחוורת אף יותר לאור דברים שהוחלפו בין עו"ד ר' בלכר לבין בית המשפט המחוזי בשאלה האם יש טעם להמשיך את חקירתו של יוסי אולמרט בנקודה זו, למרות שעל פניו הצדדים מסכימים, כי עד המדינה העביר ליוסי כספים. וכך היה:
"עו"ד בלכר: יש לנו חילוקי דעות מהותיים עם העד לגבי עצם קבלת הכספים, אנחנו לא יודעים אלא את מה שנאמר בהודעתו מה-1 ליולי 2010. לגבי קבלת הכספים, אנחנו נבקש מבית המשפט לאמץ את מה שכתוב בהודעה הזאת על כל חלקיה, על קבלת הכספים ועל חוסר הקשר, איזשהו, שהיה לאהוד בקבלת הכספים האלה. עכשיו אנחנו צריכים לגעת בשאלה למה ביולי לקח קצת זמן עד שהעד אישר שהוא קיבל את הכספים. ומה קרה בחקירה הראשית והנגדית שהוא מתכחש לטענה שלו ביולי 2010...
עו"ד בלכר: בכל הכבוד, מה שמעניין אותנו זה לחלוטין לא קבלת הכסף, הדבר היחיד שאותנו מעניין זה האם למר אהוד אולמרט יש איזשהו קשר לכספים. וזה גם מה שאמור לעניין את התביעה.
בית המשפט: העד [יוסי אולמרט] אומר לך חד משמעית אהוד אולמרט לא ידע ממני דבר וגם לא קיבלתי כסף.
עו"ד בלכר: התביעה מקבלת את הגרסה הזאת?
בית המשפט: העובדה המוסכמת על שניכם שהוא קיבל מדכנר.
עו"ד בלכר: אז לגבי כל השאר אני צריך לחקור" (עמ' 5511-5510 לפרוטוקול, ההדגשות הוספו – ס.ג'.).
--- סוף עמוד 712 ---
34. לכך יש להוסיף, כי גם אהוד אולמרט עצמו הסכים לקבל ולהעדיף את החקירה של יוסי אולמרט במשטרה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות. כך העיד אולמרט בבית המשפט:
"...אנחנו לא מנסים להתווכח ואנחנו מסכימים לקבל את החקירה שלו במשטרה על-פי סעיף 10א וכדומה... מה בדיוק היה ביניהם אני לא יודע, אני יודע רק דבר אחד, שגם בעדות הראשונה שלו, גם בחקירה וגם בעדות שלו בבית משפט, דבר אחד הוא הכחיש בתוקף ובאופן חד משמעי וזה איזשהו קשר שלי של ידיעה, של מעורבות, של הנחיה, או ממנו או מדכנר..." (עמ' 7465 ש' 12-7 לפרוטוקול, ההדגשות הוספו – ס.ג'.).
35. מעמדת באי כוחו של אולמרט ואולמרט עצמו בבית המשפט המחוזי עולה כי כולם הסכימו, שיוסי אולמרט קיבל כספים מעד המדינה. למעשה, ההגנה אכן הסכימה לצמצום גדרי המחלוקת עם התביעה אך ורק לשאלת מודעותו של אולמרט להעברת הכספים.
36. כך למעשה, היה נדמה, כי באה לסיומה המחלוקת בין הצדדים באשר לעצם התרחשות האירוע בו מסר עד המדינה ליוסי סדרת שיקים בסכום משמעותי.
ואולם, הדברים היו בגדר "נדמה" בלבד. קרי, למרות שנדמה היה שהסכמה זו הושגה בין הצדדים בדיון, בשלב הסיכומים בבית המשפט המחוזי התברר שלא כך הם פני הדברים. בסיכומיה, שינתה ההגנה את עמדתה וטענה כי סוגיה זו מעולם לא היתה מוסכמת על הצדדים. כך, בין היתר, כתבה ההגנה בסיכומיה בבית המשפט המחוזי (סיכומים מטעם אולמרט, עמ' 52 פסקה 265):
"בית המשפט הבין היטב שיש בין הצדדים מחלוקת בסוגיית העברת הכסף מדכנר ליוסי, וכי בד בבד ההגנה אינה יכולה להתעלם מהאפשרות, שביהמ"ש יעדיף את הודעתו של יוסי במשטרה על פני עדותו בביהמ"ש, ויקבע, כממצא עובדתי, שהועבר כסף מדכנר ליוסי.
'ש. יש כאן שתי הנחות, אומר התובע, אין מחלוקת ש-500 אלף דכנר העביר ליוסי אולמרט. התובע יוצא מתוך נקודת הנחה שאין על כך מחלוקת, אני [השופט ד' רוזן] אומר לך שכמו שאני מכיר את עו"ד בלכר הוא יגיד אנחנו לא יכולים לדעת את זה...' (אולמרט, 3.10.2013, עמ' 7678 ש' 14-2 לפרוטוקול).
--- סוף עמוד 713 ---
נוכח דברים ברורים אלה, כיצד זה מהינה המאשימה לטעון בסיכומיה שההגנה הסכימה לכך שדכנר נתן כסף ליוסי?!".
37. בנסיבות אלה, נדרש בית המשפט המחוזי להכריע בנוגע לשאלה זו – האם עד המדינה העביר כספים ליוסי אולמרט. לבסוף, לאחר בחינת מכלול הראיות והעדויות לגופו של עניין, קבע בית המשפט המחוזי, כי אכן התבצעה העברת כסף כמתואר מעד המדינה ליוסי אולמרט, וזאת לאחר שבית המשפט העדיף את דבריהם של אברהם נתן ויוסי אולמרט בחקירותיהם במשטרה על פני העדויות שמסרו בבית המשפט.
38. גם בעיקרי הטיעון של אולמרט בפני בית משפט זה, חזרו באי כוחו על העמדה שהציגו בסיכומים בבית המשפט המחוזי וטענו כי מסקנתו של בית המשפט המחוזי בדבר העברת כסף מעד המדינה ליוסי אולמרט הינה שגוייה:
"... קריאת מכלול דבריו של יוסי אולמרט בחקירה מצביעה על כך שגרסתו לא עמדה על רגליים עצמאיות וכי למעשה יוסי אולמרט לא אמר כמעט דבר מעצמו, מיוזמתו, אלא כאישור דברי עד המדינה שהוצגו לו על ידי החוקרים... שגה בית המשפט קמא בהתעלמו בניתוח דבריו של יוסי אולמרט בחקירה משורה של ראיות משמעותיות שהובאו בפניו ועומדות בסתירה למסקנה בדבר העברת כסף" (עמ' 13 פסקה 19-18 לעיקרי טיעון מטעם אולמרט).
מנגד, המדינה – בעיקרי הטיעון שלה בפני בית משפט זה – ממשיכה לדבוק בעמדה, לפיה הצהרותיהם של אולמרט ושל באי כוחו בשלב העדויות בבית המשפט המחוזי, צמצמו את גדרי המחלוקת אך ורק לשאלת מודעותו של אולמרט להעברת כספים מעד המדינה ליוסי אולמרט (עמ' 156-155 לעיקרי הטיעון מטעם המדינה).
39. סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי עוסק בהסכמה בדבר עובדות וראיות. הסעיף קובע כי "לאחר תחילת המשפט ובכל שלב של הדיון, רשאי בית המשפט – אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור – לזמן את הנאשם וסנגורו ואת התובע כדי לברר הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים, לרבות הגשתם לא באמצעות עדים". הלכה למעשה, דיון זה משמש אמצעי לקביעת יריעת המחלוקת בין הצדדים ולמיקוד המשפט בשאלות הדרושות להכרעה בעניינו של הנאשם. ניתן להשוות את הדיון על הסכמה בדבר עובדות וראיות ל"הסדר דיוני" בהליך האזרחי (יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים חלק שני הליכים שלאחר כתב אישום א 1148 (2009)) (להלן: קדמי – על סדר
--- סוף עמוד 714 ---
הדין בפלילים)). הסכמה לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי חייבת להיות ברורה ומפורשת ואיננה יכולה להילמד מהתנהגות הנאשם ובאי כוחו או מהעדר התנגדותם (שם, עמ' 1149; ע"פ 11331/03 קיס נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(3) 453, 465 (2004)).
40. בענייננו, אין חולק כי אולמרט ובאי כוחו הסכימו להגשת חקירתו של יוסי אולמרט במשטרה כראייה קבילה. עם זאת, הצדדים חלוקים בשאלה האם ההסכמה הייתה לגבי אמיתות תוכן חקירתו של יוסי אולמרט ובפרט לגבי הצהרתו כי עד המדינה העביר לו סכומי כסף משמעותיים. אומנם התרשמתי, כי אכן הושגה הסכמה דיונית ברורה בין הצדדים לפיה עד המדינה העביר כספים ליוסי אולמרט, וברי, אפוא, כי לא ניתן לבטל בהינף קולמוס הסכמה דיונית שהושגה בין הצדדים בפני בית משפט קמא. עם זאת, מאחר שההסכמה איננה בהכרח חד משמעית והדברים עומדים בליבת המחלוקת בין הצדדים, לשם הזהירות ולמען הסדר הטוב, החלטתי לבחון סוגיה זו – על כל מרכיביה – לגופו של עניין, כפי שיובהר להלן.
לגופו של עניין – האם יוסי אולמרט קיבל כספים מעד המדינה?
41. מוצג ת/736א הינו תמליל חקירתו של יוסי אולמרט בוושינגטון בידי צוות חקירה של חוקרים פדראליים אמריקאים וחוקרי משטרת ישראל.
42. תחילה יש לומר, כי דבריו של יוסי אולמרט בחקירה נמסרו בשנת 2010, ביחס לאירועים שאירעו, על פי הנטען, בשנת 2002 ושלא היה לו זיכרון ממשי לגביהם. לכך יש להוסיף, כי הוכח במשפט, שיוסי אולמרט נשאל על תקופה בה קיבל כספים רבים מאנשים רבים, ולעיתים באמתלות רבות ושונות. יוסי אולמרט העיד בחקירתו במשטרה ובבית המשפט על מצבו הנואש והודה, כי שיקול הדעת שלו היה מעורפל לחלוטין בתקופה זו (ת/736א עמ' 230 ש' 8-4). הוא נחקר בחקירה נגדית על רשימת נושיו (נ/403). יוסי אולמרט העיד בבית המשפט, כי נטל הלוואות מהשוק האפור. הוא הוסיף וסיפר כי ביקש ממכריו שיפנו אותו לאנשים מהם יוכל להלוות כספים – וכך לווה כספים מאנשים שכלל לא הכיר: פנה לשלומי עוז ז"ל, פעיל ליכוד מרמת גן, שהפנה אותו לאנשים שלא הכיר (עמ' 5468 ש' 23 – עמ' 5469 ש' 15 לפרוטוקול). ישנם גם חובות נוספים ברשימת הנושים שיוסי אולמרט לא זכר כיצד נוצרו או אפילו מי הם בכלל הנושים (כך למשל, רפי חכמון לו נותר חייב 26,400 ש"ח, אוטו סנטר לו נותר חייב 161,640 ש"ח, מישל אבידן לה נותר חייב 17,000 ש"ח) (עמ' 5473 ש' 29 – עמ' 5474 ש' 6, עמ' 5478 ש' 30-28 לפרוטוקול). כל אלה התגלו בחלוף השנים ומתוך מסמכים שתיעדו את הסתבכותו של יוסי אולמרט. יוסי אולמרט היה שרוי במצב כלכלי
--- סוף עמוד 715 ---
קשה ביותר. הוא קיבל באותה תקופה כספים רבים. הוא היה שרוי בסיטואציה של "איסוף" שיקים מאנשים רבים וגלגול שלהם. חלק מהאנשים מהם קיבל כספים כלל לא הכיר.
43. יוסי אולמרט בחקירתו במשטרה היה שרוי בקונפליקט של ממש. מחד גיסא, הוא היה פושט רגל שברח מנושיו לארצות הברית, נחקר בארצות הברית בעת שהחזיק בויזת עבודה ומעמדו לא היה קבוע. הוא הוזהר בחקירתו, כי אם יעיד עדות שקר, יעמוד לדין בגין כך. בסמוך לפני תחילת החקירה, נדרש יוסי לחתום על מסמך שכותרתו "Proffer Agreement" לפיו באפשרותו למסור דברים בחקירה מבלי שאלו ישמשו נגדו והכל בכפוף לכך שעדותו הינה עדות אמת. החוקרים הזהירו אותו, כי הגם שעדותו אינה תחת שבועה הוא מחויב לומר אמת והוא עלול לעמוד לדין בעבירה של מתן עדות שקר, לפי הדין הפדרלי (ת/736א עמ' 4 ש' 19 – עמ' 6 ש' 7). כלומר יוסי חשש מלומר דבר שקר. מאידך גיסא, יוסי ביקש להגן על אחיו אולמרט. כך ציין יוסי בחקירתו:
"… we always walked on eggs to protect our brother, Ehud, and it was always like, Ehud, Ehud, Ehud, Ehud, Ehud first, Ehud first, we need to protect Ehud Olmert, we need to protect him… it was – that's the way the Olmert family is. Everything goes to the big guy. It's a very simple answer…" (ת/736א עמ' 117 ש' 18-16).
אם כך, בנקל ניתן לחוש בקונפליקט שעמד בפני יוסי: גם להגן על אחיו אולמרט, וגם חששו למסור עדות שקר ולעמוד לדין, דבר שהיה עלול לסכן את המשך שהייתו בארצות הברית.
44. במהלך מסירת הודעתו של יוסי אולמרט בחקירתו במשטרה, ת/736א, הכחיש יוסי אולמרט לאורך שעות ארוכות קבלת הכסף מעד המדינה. הוא אמר לחוקריו כי אינו זוכר קבלת כספים מעד המדינה. החוקרים הטיחו בו, שהוא אינו דובר אמת. רק לאחר חקירה ארוכה שנפרשה על פני שעות, הובהר ליוסי אולמרט, כי ברשות חוקרי המשטרה עדות של אברהם נתן (מבלי לפרט מה אמר או לא אמר אברהם נתן). בשלב זה, נתרצה יוסי אולמרט ואישר, למעשה, כי קיבל כסף מידי עד המדינה. וכך אמר:
"I am trying to remember now. I can't remember the sums and anything like that. I
--- סוף עמוד 716 ---
remember, yeah. There was some money given by Mr. Dechner, yeah" (שם, עמ' 198 5-2).
45. עוד אמר יוסי אולמרט בחקירתו, כי עד המדינה מסר לו שיקים:
"Q. and do you remember how many checks?
A. No, I don't, but yeah, there were checks from Mr. Dechner. I want to establish it. Definitely there were checks from Mr. Dechner. I remember it now(שם, עמ' 199 ש' 22-19)".
46. ושוב, יוסי אולמרט בחקירתו מציין, כי קיבל שיקים מעד המדינה:
"THE WITNESS: I believe it was on a basis – I remember more and more of it. I think it was at least six payments.
MS. BARAK: six payments?
THE WITNESS: I believe so. I believe that I remember it over a period of six months or maybe almost – maybe even a year.
MR. MCGOVERN: so with, like, post-dated checks?
THE WITNESS: yeah. Yeah, exactly"
.(שם, עמ' 218 ש' 4 – עמ' 219 ש' 5)