75. מטעמים אלה כולם, החלטתי לאמץ את קביעתו של בית משפט קמא בנוגע להעדפת חקירתו של יוסי אולמרט במשטרה לעומת עדותו בבית המשפט, לפי סעיף 10א(ג) לפקודת הראיות.
גובה הכספים שהועברו ליוסי אולמרט
76. אשר לגובה הסכום שנטען על ידי המדינה שהועבר ליוסי אולמרט – 500,000 ש"ח, הראיה היחידה שעמדה בפני בית משפט קמא היתה עדותו של עד המדינה. אף עד אחר לא הזכיר סכום זה. גם יוסי אולמרט, כאמור לעיל בדבריו בחקירתו, עליהם הסתמך בית משפט קמא, במפורש לא אישר כי קיבל סכום זה (סעיף 269 להכרעת הדין, ת/736א עמ' 213 ש' 2 – עמ' 214 ש' 18, עמ' 200 ש' 22-2, עמ' 242 ש' 13-17), וכלשונו של יוסי אולמרט בחקירתו:
"MR. MCGOVERN: I'm actually really grateful, too. Are you willing to – now that we've established that you received checks
THE WITNESS: That I don’t remember. I am ready – I am perfectly okay that there was checks – there were checks from Mr. Dechner, yep. I remember it, yeah.
BY MS. BARAK: Can you estimate the amount of money that accumulated the amount of—
A: Definitely do not remember it.
Definitely do not remember it. It must have been a significant amount of money, but I don’t remember it.
Q: When you say "significant", how—how much do you—how much money you estimate it was?
--- סוף עמוד 729 ---
A: I can't say it, but it wasn't a few thousand shekels. It was not – it was more than that, definitely
[…]
Q: …I'm sitting over here, and I'm – it's troubling to me to listen to you at one moment have absolutely no recollection of any dealings with Mr. Dechner but for a 6,000$ contribution back in 1996, and then conveniently overlooking the fact that you might have received upwards of a half million shekels from him in the heart of your problems. It causes us a little pause here as to why you're being entirely forthright.
A: I'm absolutely entirely forthright, and if I don’t remember immediately something and then I come back to it, it's only because I'm trying to dig into my memory and to be sure that I remember everything and not to skip on any information, and never said that I got half a million from Mr. Dechner. I didn’t say that.
Q: You said hundreds of thousands is your best recollection.
A: I didn’t say that, either. I said it wasn't –
MS. BARAK: Significant – you said significant.
THE WITNESS: Significant, yeah, but I don't remember it was half a million shekels. That I didn’t say at any time. I don't remember. I didn't say it, so I'm just repeating what I said.
MR. MCGOVERN: What do our records ass up to haw much money he –
MS. BARAK: We know about half a million shekels.
MR. MCGOVERN: Okay. So there we go.
THE WITNESS: But – Okay. I – you don't show me the records. I don't debate it. I said I don't remember it. And I am trying to dig into my memory and to remember all this, as you ask me, and therefore, if I come back a little bit later to an answer, it's only because I really work hard to make sure that I give you only the honest and the most truthful answers"
[…]
A:…about Mr. Dechner, it took me a little while to remember it. I remember it. I accept what you said, I mean, up to the point that I agreed. I don't remember the exact figures and all this" (ת/ 736א עמ' 200 ש' 22-2; עמ' 213 ש' 2 – עמ' 214 .[ההדגשות הוספו - ס.ג'.] (ש' 18; עמ' 242 ש' 17-13
77. עיון בחקירתו של יוסי אולמרט מעלה, כי הוא סירב לאשר את גובה הסכום שהוצג לו – 500,000 ש"ח. לכל היותר הוא הסכים לאשר כי "זה צריך להיות" או "זה
--- סוף עמוד 730 ---
כנראה היה" או "שאינו יכול לשלול" סכום משמעותי (יותר מכמה אלפי שקלים). הוא הדגיש כי "אינו זוכר" סכום כזה "למרות שהוא מנסה להיזכר". הוא אינו מצליח לזכור "את הפרטים" במיוחד לאור המצב הכספי והנפשי שהיה בו באותה עת שלא תיפקד, היה נואש ומבויש ורץ מאחד לשני וגלגל שיקים (ת/736א עמ' 202-200, 216-213, 221-220). אומנם יוסי אולמרט אישר שקיבל כסף, אך בכל פעם שהוצג לו הסכום של 500,000 ש"ח הוא הסתייג מכך וסירב לאשר שהסכום שקיבל מעד המדינה היה 500,000 ש"ח. בנסיבות אלה נראה, כי טעה בית משפט קמא בקבעו, כי יוסי אולמרט "אישר עיקרים מרכזיים בעדות עד המדינה" ובהם "סכום הכסף שקיבל לידיו..." (פסקה 270 להכרעת הדין).
78. ואם בזאת לא סגי, גובה הכספים שקיבל יוסי מעד המדינה אף לא הוכח בראיות אחרות. (א) המדינה לא הביאה כראיה אף לא אחד מהשיקים שניתנו, לטענתה, ליוסי אולמרט. (ב) בדפי חשבונות הבנק של עד המדינה נ/568 – המהווים את כלל דפי חשבונות הבנק של עד המדינה, אין בנמצא סדרה של שיקים כפי שטען עד המדינה שהועברו ליוסי אולמרט. זאת להבדיל מאישומים אחרים בתיק, שם אותרו וזוהו שיקים של עד המדינה גם מאותה תקופה. (ג) אברהם נתן התרשם או ראה או שנאמר לו שניתן ליוסי שיק, אך לא ידע מה הסכום הכתוב בו. (ד) יוסי אולמרט מעולם לא אישר את הסכום של 500,000 ש"ח, אלא ציין שקיבל "סכום משמעותי".
79. לא זאת אף זאת, אלא שהמדינה בעצמה מסכימה בעיקרי הטיעון מטעמה (עמ' 179 סעיף 151; עמ' 186 סעיף 206), כי בעניין זה יש ממש בטענת אולמרט, כי יוסי לא אישר בחקירתו כי הסכום שקיבל מעד המדינה עומד על 500,000 ש"ח.
80. לפיכך, מכל אלה, מתחייבת המסקנה, כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לקביעה, לפיה הסכום עליו דובר היה 500,000 ש"ח, וזאת מלבד עדותו של עד המדינה, שכאמור כבר הובהר, כי לא ניתן לסמוך על עדותו כשהיא עומדת לבדה.
81. בעניין זה לא נותר אלא לקבוע, כי יוסי אולמרט הודה שקיבל מעד המדינה סכום משמעותי של כספים, אך לא הוכח סכום של 500,000 ש"ח דווקא.
82. טוען אולמרט, כי בסקירת הרשומות הבנקאיות נ/568 לא ניתן לזהות סדרה של שיקים, מאותו חשבון, בסכומים ובמועדים המתאימים לתיאוריהם של עד המדינה ויוסי. בנוסף, לטענתו, בא כוח המדינה הצהיר במהלך חקירתו הנגדית של עד המדינה, כי לא זוהו שיקים ספציפיים שמסר עד המדינה ליוסי. לטענתו של אולמרט, צירופם של
--- סוף עמוד 731 ---
שני אלה מהווה "ממצא שלילי" המקים ספק סביר באשר למסירת השיקים (עמ' 42-37 להודעת הערעור של אולמרט).
83. כאמור, גובה הכספים שקיבל יוסי מעד המדינה לא הוכח בראיות אחרות. המדינה לא הביאה כראיה אף לא אחד מהשיקים שניתנו, לטענתה, ליוסי אולמרט. בדפי חשבונות הבנק של עד המדינה נ/568 – המהווים את כלל דפי חשבונות הבנק של עד המדינה, אין בנמצא סדרה של שיקים כפי שטען עד המדינה שהועברו ליוסי אולמרט. זאת להבדיל מאישומים אחרים בתיק, שם אותרו וזוהו שיקים של עד המדינה גם מאותה תקופה. אין מנוס מלהתייחס לראיות אלה.
הצהרת בא כוח המאשימה בעניין אי זיהוי השיקים ליוסי אולמרט
84. במהלך חקירתו הנגדית של עד המדינה בידי בא כוחו של הלל צ'רני, הצהיר בא כוח המאשימה לשאלת בית המשפט, כי בחשבונות כל הבנקים של עד המדינה לא זוהו שיקים שנמסרו על ידו ליוסי אולמרט. וכך הצהיר בא כוח המאשימה לבית המשפט:
"לשאלת בית המשפט, בחשבונות בנק של העד, בנק הפועלים ו/או כל בנק אחר בבעלות ו/או בשליטת העד, לא זיהינו שיקים שנמסרו על ידו ליוסי אולמרט על פי טענתו" (עמ' 1233 ש' 14-13 לפרוטוקול).
והנה, לא זוהו שיקים. לא נמצאו שיקים. בחשבונות הבנק של עד המדינה לא זוהו שיקים שנמסרו על ידו ליוסי אולמרט כטענתו. כעת נשאלת השאלה: האם ממצא שלילי – העדר שיקים – גובר על הודאתו של יוסי אולמרט במשטרה, לפיה קיבל לידיו שיקים?
85. המלומד קדמי עמד בספרו על כך שככלל, עד מוסר על מה שראה ושמע פוזיטיבית. העובדה שעד לא ראה או לא שמע אינה מלמדת שאירוע נתון לא התרחש. זוהי בתמצית משמעותו הבסיסית של הכלל: "לא ראינו אינה ראיה" (קדמי – על הראיות, עמ' 877). ולא למותר יהיה לציין כי דין זה חל גם לגבי מסמך שאין בו יותר ממה שיש בו: "פרוטוקול מישיבת העירייה... יש בו, לכל היותר, משום ראייה לכאורה שהדברים המצויים בו אכן נאמרו... אך אין בו כדי לשמש הוכחה לכך שמלבד הכתוב בו לא נאמרו דברים נוספים ולא ארעו התפתחויות נוספות" (ע"פ 603/92 ברוך נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2) 114, 118 (1992)). דין זה חל בשינויים המתחייבים גם לגבי היעדר סימנים גופניים וגם לגבי היעדר סימנים פורנזיים (קדמי – על הראיות, עמ'
--- סוף עמוד 732 ---
878). ראו והשוו לע"פ 4912/96 רחמימוב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.07.1999), שם נקבע כך:
"הכלל הגדול הוא: לא ראינו אינה ראיה; ובהקשר הנדון כאן, משמעותו היא: ש'העדר' זרעו של המערער על גבי הפריטים הנ"ל - להבדיל מ'הימצאותו' שם - אינו אומר שהוא לא בעל את מ.... זאת, כל עוד לא תהיה עדות האומרת אחרת, כמפורט לעיל" (ראו והשוו גם לע"פ 3132/10 שעלאן נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 38 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל (21.3.2013)).
86. מעטים המקרים שבהם ישנן ראיות ישירות לקיומו של מעשה שוחד אסור. מדובר בעבירה אשר מתאפיינת בכך שלכל הצדדים המעורבים ישנו אינטרס מובהק שהמעשים שמקיימים את יסודות העבירה לא ייחשפו ויוותרו במסתרים. נותן השוחד ומקבלו עושים כל מאמץ כדי לא להותיר "טביעות אצבע" כלשהן בזירת המעשה. במקרים אלה מבוססים כתב האישום וההרשעה, על מארג ראיות נסיבתיות, מארג שבאופן מצרפי אמור לצייר את תמונת ההתרחשות האמיתית. השופט י' דנציגר התייחס בפסיקתו לעניין זה:
"היעדר ראיה ישירה למתן וקבלת שוחד אינה מצב נדיר בעבירות מסוג זה, אשר בדרך כלל מתבצעות במחשכים ובאין רואה תוך מידור מרבית הסובבים והפחתת מספר המעורבים למינימום הנדרש על מנת למזער את הסיכוי לחשיפת העבירות. על רקע תפישה זו נקבע כי אין מניעה שבעבירות שוחד יורשע נאשם בהתבסס על ראיות נסיבתיות ובלבד שאלה מובילות למסקנה היחידה האפשרית בדבר אשמתו. ניתוח הראיות הנסיבתיות בהקשר של עבירת השוחד יעשה לאור 'שורת ההיגיון' ו'ניסיון החיים' כמו גם לאור ההבנה כי בעבירות שוחד רק 'לעיתים נדירות' קיימת 'ראיה מיוחדת'. ברוח זה נקבע כי כל ראיה נסיבתית היא חלק מפסיפס אשר רק התבוננות אינטגרטיבית בכל חלקיו משלימה את התמונה העובדתית לכדי מסכת שלמה וקוהרנטית. קשה לבודד כל אירוע ואירוע, אך גם אין כל צורך בכך, אלא יש לבחון את המקרה בראיה אינטגרטיבית ומקיפה" (ע"פ 4115/08 גלעד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 5 (24.1.2011) (להלן: עניין גלעד)) [ההדגשה הוספה – ס.ג'.].
87. סוג נוסף של מקרים שדומני כי ניתן להשוות לאי מציאת השיקים או תמורה כספית בכלל בעבירת השוחד הוא אי מציאתה של גופה בעבירת הרצח. ההלכה
--- סוף עמוד 733 ---
הנוהגת לעניין זה היא שניתן להרשיע בעבירת רצח גם ללא מציאת הגופה על אף שזו מהווה ראייה חשובה הנדרשת לשם ביסוס יסודות העבירה (ע"פ 20/89 אמסלם נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(1) 573 (1990); ע"פ 1688/99 הוכברג נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 356, 366 (2002)). אי מציאת הגופה אמנם מהווה ממצא שלילי או ראייה "חסרה" משמעותית, אולם כאשר ישנן ראיות משכנעות אחרות ניתן יהיה לבסס הרשעה גם ללא מציאתה:
"תיתכן הרשעה [...] כאשר העובדות הן כאלה, עד כי ניתן להניח במידה גבוהה של ודאות, כי הנאשם הרג את הקרבן וסילק את גופתו[...]יסודו של האמור לעיל הוא בהיגיון ובניסיון החיים כפשוטם, כי אלו מלמדים שאי-מציאתה של גופה והיעדרה של עדות ראייה על ביצוע הרצח, אין בהם סוף פסוק, וכי ניתן לגלות באמצעות ראיות חלופיות משכנעות – אף כאשר אלו אינן ישירות – את אשר אירע" (ע"פ 543/79 נגר נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(1) 113, 138 (1980)).
88. בענייננו, אף שבידי המדינה היו הרישומים המלאים של הפעילות בכל חשבונות הבנק שלעד המדינה היתה זיקה כלשהי אליהם בתקופה הרלוואנטית, ואף שעד המדינה נקב במאפיינים פרטניים (מועדי השיקים, הסכומים) לא עלה בידי המדינה "לזהות" אף לא שיק אחד בלבד מן השיקים שטען שניתנו ליוסי אולמרט. אין ספק, כי היעדרה של ראיה כה חשובה, משמעותית ומחזקת – לו היתה נמצאת – היתה תומכת באופן ניכר בגרסת עד המדינה. אולם בנסיבות העניין, בהן יוסי אולמרט עצמו מודה בחקירתו כי קיבל לידיו שיקים דחויים מעד המדינה, ועוד בסכום משמעותי, לא סביר לומר, כי הממצא השלילי גובר על הודאתו של יוסי אולמרט לפיה קיבל לידיו שיקים. לו הסיטואציה היתה שונה ויוסי אולמרט לא היה מודה בכך שקיבל לידיו שיקים מעד המדינה, ייתכן כי העובדה שלא זוהו שיקים היתה מקבלת משמעות כפולה ומכופלת, ואז לא בהכרח ניתן היה לקבוע שיוסי אולמרט קיבל שיקים. ברם, בנסיבות בהן מקבל השיקים מספר ומודה בחקירתו כי קיבל לידיו שיקים, העובדה כי שיקים אלה לא נמצאו, איננה שומטת את עובדת קבלתם. לפיכך, בנסיבות האמורות, אני סבור, כי היעדר ראיה זו, הגם שהיא ראיה משמעותית, אינו מקטין את הסתברות האשמה.