105. לכל אלה יש להוסיף את העובדה, כי למעט שלוש ישיבות, באי כוחו של אולמרט לא חקרו את עד המדינה בחקירה נגדית אשר כידוע הוכרה בישראל כזכות דיונית מן המעלה הראשונה (בג"ץ 124/58 היועץ המשפטי לממשלה נ' השופט המנהל את החקירה המוקדמת, פ"ד יג(1) 5, 23 (1959)), אף שאין מדובר בזכות חוקתית, כאמור לעיל בפרק המתייחס לחקירה נגדית. כפי שהוסבר שם, חקירה נגדית שלא מוצתה או שלא התקיימה כלל מסיבות אובייקטיביות עודנה קבילה אך יש לבחון את משקלה בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי (רע"פ 3904/96 מזרחי נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(1) 385 (1997); קדמי – על סדר הדין בפלילים, עמ' 1581). הבדיקה בכללותה נועדה לבחון האם היעדר החקירה הנגדית גרם לפגיעה מהותית בהגנת הנאשם (ע"פ 2314/07 חאלדי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.1.2009); עניין דג'אני; ע"פ 4977/92 ג'ברין נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(2) 690 (1.6.1993)).
106. בהליך פלילי, בו נדרשת הוכחה מעבר לכל ספק סביר, יש ליתן משקל נמוך לעדות עד המדינה בחקירה ראשית שלא עמדה בחקירה נגדית (עניין קורולקר). גורם
--- סוף עמוד 740 ---
נוסף בו יש להתחשב הוא קיומן או העדרן של ראיות נוספות, שעשויות להשלים או להשתלב בחקירה הנגדית שהופסקה בשיאה.
ומן הכלל אל הפרט
107. אומר כבר עתה, בנסיבות בהן לא ניתן ליתן אמון בעדות עד המדינה ולא ניתן להסתמך עליה באופן עצמאי אלא בראיות חיצוניות תומכות ובמיוחד בצירוף העובדה שההגנה לא חקרה את עד המדינה בחקירה נגדית, אני סבור, כי יש ליתן לעדות עד המדינה משקל מינימאלי ביותר וייתכן אף שלא ליתן לה משקל כלל. שכן, לא ניתן להסתמך על עדות שניתנה מפי עד לא אמין – וזאת בלשון המעטה – שלא ניתן לסמוך על דבריו אם דברי אמת או שקר הם, וכל זאת כאשר הזכות הבסיסית ביותר של חקירה נגדית אף היא לא התקיימה בנסיבות המקרה של אולמרט.
108. בעניינו של אולמרט – החקירה הנגדית של עד המדינה על ידי בא כוחו של אולמרט החלה ואף התקיימו שלוש ישיבות ארוכות בהן השיב עד המדינה לשאלות. חקירתו הנגדית של עד המדינה מתפרשת על פני 153 עמודי פרוטוקול. לא ניתן לומר כי מדובר בהיקף חקירה זניח, והזמן שעמד לרשות בא כוחו של אולמרט לחקור בחקירה נגדית איננו מבוטל. במהלך החקירה שקיים בא כוחו של אולמרט, עו"ד ר' בלכר, אף העיר לו בית המשפט המחוזי כי הוא מתעכב ומאריך בשאלותיו יתר על המידה:
"אני מכיר את היכולות של אדוני [עו"ד בלכר], אדוני יוכל לעשות את עבודתו נאמנה בצורה מופלאה לאורך 5-6 חודשים ארוכים אבל אין לי שום כוונה שהחקירה תימשך יותר מ 5-6 ימים... אחרת אני אצטרך לתת החלטה. אנחנו חייבים להתקדם..."(עמ' 4265 ש' 29-21 לפרוטוקול).
"אני אבקש שאדוני [עו"ד בלכר] יתמקד בעיקר, שנוכל לסיים תוך מספר ימים" (עמ' 4252 ש' 20 לפרוטוקול).
109. ניתן להיווכח, כי בית המשפט המחוזי ייעד מלכתחילה את החקירה הנגדית שקיים בא כוחו של אולמרט לעד המדינה ל- 6-5 ישיבות. בפועל, הספיק בא כוחו של אולמרט לקיים 3 ישיבות בלבד. ברם, מתוכן החקירה הנגדית עולה, כי עיקר השאלות הנוגעות לשתי ההרשעות, עליהן מערער אולמרט, לא נשאלו ולא נידונו במהלך חקירה זו. אמנם, עד המדינה הספיק להישאל על גרסתו בנוגע לתמורה שקיבל מאולמרט תמורת המתת שניתנה לו (עמ' 4282-4281 ועמ' 4329-4311 לפרוטוקול), ועל 1.5
--- סוף עמוד 741 ---
מיליון ש"ח שהעביר לטענתו לאולמרט בין השנים 1999-1993 (עמ' 4295-4294 לפרוטוקול). עם זאת, חלק הארי והמשמעותי בגרסתו של עד המדינה, הנוגע להעברת 500,000 ש"ח ליוסי אולמרט והעברת 60,000 ש"ח לטובת אולמרט, באמצעות שולה זקן לאורי מסר, לכיסוי גירעונות בחירות, לא עלה ולא עמד במבחן החקירה הנגדית על ידי באי כוחו של אולמרט.
110. לפיכך, בנסיבות בהן מדובר בעד המדינה שאיננו דובר אמת, שעדותו בעייתית מאוד ולא ניתן להסתמך עליה כל עוד אין לגרסתו תימוכין בראיות חיצוניות, ובמיוחד בצירוף העובדה, כי לא התקיימה חקירה נגדית של עד המדינה על ידי בא כוחו של אולמרט, אני סבור, כי יש להעניק משקל מינימאלי לעדותו של עד המדינה, אם בכלל. והרי, מתן משקל ממשי לעדותו הראשית של עד המדינה ביחס לאולמרט, אפילו אם היא נתמכת בראיות חיצוניות, עלולה להוות "פגיעה מהותית" בהגנתו של אולמרט. מטעמים אלה, מסכים אני לעמדת בית המשפט המחוזי, לפיה אין להעניק משקל של ממש לעדותו הראשית של עד המדינה ביחס לאולמרט. מטעם זה, ברי, אפוא, כי לא ניתן להסתמך על עדות עד המדינה כנקודת מוצא.
אלא מאי? שבית המשפט המחוזי קובע קביעה אחת, אך הלכה למעשה מיישם אחרת. ביד ימין קובע בית המשפט המחוזי קביעה כללית, אולם עת מגיע הוא ליישם, ביד שמאל הוא מיישם זאת אחרת. משמע, הגם שבית המשפט המחוזי קובע, כי עדות עד המדינה לא תשמש בעניינו של אולמרט "לבנה בחומת ההרשעה" אלא רק "להארת התמונה העובדתית שהוכחה" ו"להסרת מיני כתמים", הרי הלכה למעשה ממצאים מהותיים באישום זה התבססו על עדות עד המדינה בלבד. מבנה הכרעת הדין בעניין האישום הראשון מלמד, כי בית המשפט המחוזי עשה שימוש בגרסת עד המדינה כמסד וטפחות להרשעה וכראיה מעצבת ומייצבת. כך למשל קרה בעדות עד המדינה, בה טען, כי העביר 500,000 ש"ח ליוסי אולמרט לבקשת אולמרט. בנקודה זו, הראיה היחידה שעמדה בפני בית המשפט המחוזי באשר לגובה הסכום שהועבר ליוסי אולמרט – 500,000 ש"ח, היתה עדותו של עד המדינה. אף עד אחר לא הזכיר סכום זה, וגם יוסי אולמרט עצמו בדבריו בחקירה, עליהם הסתמך בית משפט קמא, במפורש לא אישר כי קיבל סכום זה. גם כשאישר יוסי שדובר על סכום משמעותי, הוא מעולם לא אישר שדובר על סך של 500,000 ש"ח דווקא (פסקה 269 להכרעת הדין; ת/736א עמ' 213 ש' 2 – עמ' 214 ש' 18, עמ' 200 ש' 22-2, עמ' 242 ש' 17-13). משמע, בפני בית משפט קמא לא היתה אפוא תשתית ראייתית לקביעה כי הסכום בו מדובר היה 500,000 ש"ח, מלבד עדות עד המדינה.
--- סוף עמוד 742 ---
111. בדומה לכך, טוענים באי כוחו של אולמרט, כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו, כי אולמרט הוא שביקש מעד המדינה להעביר 500,000 ש"ח לאחיו, יוסי. לטענתם, גם מסקנה זו של בית המשפט המחוזי הושתתה בעיקרה על עדות עד המדינה.
112. כאמור, העד היחיד שהעיד בפני בית משפט קמא, כי אולמרט הוא שביקש העברת הסכום של 500,000 ש"ח לאחיו יוסי, היה עד המדינה בחקירתו הראשית. נראה, כי בית המשפט מבסס ומשתית מסקנתו זו בעיקר על עדות עד המדינה, זאת למרות שכאמור בית המשפט קובע, כי עדות עד המדינה לא תשמש "כלבנה בחומת ההרשעה" אלא רק "להארת התמונה העובדתית שהוכחה".
113. לשיטתי, בשל העובדה שמדובר בעד מדינה לא אמין בעליל, בצירוף העובדה שבאי כוחו של אולמרט לא הספיקו לחקור את עד המדינה בחקירה נגדית, יש ליתן לעדותו הראשית של עד המדינה משקל מינימאלי אם לא לומר אפסי. לפיכך, אבחן להלן האם קיימת תשתית ראייתית לקביעה, כי אולמרט הוא שביקש ו/או היה מודע להעברת הכספים לאחיו יוסי, וזאת בהתעלם מעדות עד המדינה.
114. להלן נעמוד על שאלת מודעותו של אולמרט להעברת כספים בסכום משמעותי מעד המדינה ליוסי. אם כן, בהתעלם מעדותו של עד המדינה, עלינו לבחון את האפשרויות הקיימות העולות מנסיבות העניין להעברת הכספים ליוסי אולמרט.
לטענת אולמרט, אברהם נתן היה חבר קרוב של יוסי אולמרט ומיודד עם עד המדינה ולכן אין לשלול את האפשרות, כי אברהם נתן הוא שקישר בין עד המדינה לבין יוסי לשם העברת הכסף. עוד טוען אולמרט, כי לא נשללה האפשרות לפיה התשלום לא נעשה לפי בקשת אולמרט, אלא דווקא ביוזמתו של עד המדינה לאחר ששמע מאברהם נתן על מצוקתו של יוסי. עוד מעלה אולמרט את האפשרות, לפיה יוסי פנה ביוזמתו לעד המדינה. מנגד, טוען אברהם נתן, כי מעולם לא ביקש מעד המדינה להעביר כספים ליוסי, הגם שאברהם נתן גרס כי ייתכן שסיפר לעד המדינה על מצוקתו הכלכלית של יוסי. יוסי מצדו טוען, כי אולמרט לא ביקש מעד המדינה להעביר כספים לטובתו.
115. והנה, עינינו הרואות, כי גם לשיטת אולמרט, הנפשות הפועלות בענייננו הן אהוד אולמרט, יוסי אולמרט, אברהם נתן ועד המדינה ולכן אבחן להלן את האפשרויות להתקיימותם של התרחישים החלופיים. ודוק: אינני מתיימר לקבוע מה היה התרחיש האמיתי והמדויק של המקרה, אלא שגם לפי גרסת אולמרט, אלה הנפשות הפועלות
--- סוף עמוד 743 ---
הקשורות להעברת הכסף ליוסי אולמרט ולא הועלתה טענה כזו או אחרת בנוגע לתרחישים אחרים.
אולמרט טוען בערעורו, כי האפשרות כי אף אחד מהצדדים – כל אחד מסיבותיו הוא – לא מצא לנכון לספר על כך, מראש או בדיעבד, לאולמרט – הינה אפשרות ממשית וסבירה. להלן אבחן האם אפשרות זו שמעלה אולמרט הינה ממשית וסבירה והאם מעלה היא ספק סביר?
116. אודה ואתוודה, כי אישום זה עורר אצלי מחשבות רבות ואף הדיר שינה מעיניי, שכן היה עלי לאתר את מקורן של תחושותיי ולבחון האם הן מעלות ספק סביר. וכתמיד, מזכיר אני לעצמי, כי חריצת דין היא הרת גורל. ובכל זאת, הגיעה השעה להכריע.
ארבעת התרחישים החלופיים
תרחיש 1: האפשרות שאברהם נתן הוא שביקש מעד המדינה להעביר כספים ליוסי אולמרט
117. אברהם נתן מילא תפקידים בכירים בשירות הציבורי ובין השאר שימש כמנכ"ל עיריית לוד, נציב שירות המדינה, מנהל רשות השידור, ציר כלכלי בשגרירות ישראל בלונדון וחבר בדירקטוריונים של חברות כמו חברת החשמל, חברת קשת, חברת קמור ובנק מזרחי.
118. אברהם נתן עבד עבור פרויקט הולילנד בין השנים 1998-1996. הוא נשכר לעבודתו על ידי עד המדינה לסייע לו בקידום תב"ע ג'. שכרו לאותה תקופה הסתכם בכ- 345,000 דולר.
119. במהלך מסירת הודעתו בחקירה במשטרה של יוסי אולמרט (ת/736א) הכחיש יוסי לאורך שעות ארוכות קבלת הכסף מעד המדינה. רק לאחר שצוין בפניו כי ברשות חוקרי המשטרה עדות של אברהם נתן, נתרצה ומסר הודעה, לפיה קיבל גם קיבל כסף מידי עד המדינה.
120. נתחיל מדבריו של אברהם נתן.
אברהם נתן ציין בהודעתו במשטרה כך:
--- סוף עמוד 744 ---
"לשאלתך האם יוסי ציין בפניי את גודל החובות בהם הוא נתון, אני משיב שלא, אני הבנתי ממנו שמדובר במצוקה זמנית רגעית. לשאלתך האם ידעתי על גודל החובות בהם נתון יוסי אולמרט באותה תקופה, אני משיב שלא, גם הסכום שהוא ביקש, 5,000 או 10,000 ש"ח, לא נראה לי שהצביע על מצוקה עמוקה של יוסי..." (ת/674 גיליון מס' 2 ש' 38-34).
121. בחקירתו במשטרה שלל אברהם נתן, כי היה מעורב בהעברת הכספים מעד המדינה ליוסי אולמרט (ת/674 עמ' 2). אף בחקירתו הראשית בבית המשפט המחוזי נשאל אברהם נתן "ברחל בתך הקטנה" האם ביקש מעד המדינה להעביר כספים ליוסי אולמרט או האם היתה לו מעורבות כלשהי בנושא והוא השיב בשלילה והוסיף, כי אינו יודע איך נרקם הקשר בין יוסי לעד המדינה (עמ' 4499 ש' 21 לפרוטוקול). הוא העיד, שהוא לא זה שחיבר בין עד המדינה לבין יוסי (עמ' 4499 ש' 32-12 לפרוטוקול; ת/674 ש' 19 ו-45). בנוסף, במהלך חקירתו הנגדית של אברהם נתן, ההגנה לא העלתה את האפשרות כי הוא זה שיזם את העברת הכספים מעד המדינה ליוסי אולמרט (עמ' 4513-4503 לפרוטוקול). ההפך הוא הנכון. הסנגור הציע לעד לאשר, כי הוא לא היה זה שהכיר בין השניים ולא היה זה שביקש מעד המדינה לסייע ליוסי (עמ' 4512 ש' 9-7 לפרוטוקול).
אומנם אברהם נתן לא שלל אפשרות שהוא פנה למישהו (איננו זוכר מקרה או אדם ספציפי), אמר לו שיוסי בקשיים כלכליים וצריך לסייע לו (עמ' 4511 ש' 8-1 לפרוטוקול) ואישר, כי יכול להיות שסיפר לעד המדינה על מצבו הכלכלי של יוסי (עמ' 4512 ש' 20-10 לפרוטוקול), אולם חזר שוב ושוב כי לא היתה לו שום מעורבות בהעברת הכספים מעד המדינה ליוסי. כאמור, אברהם נתן העיד, כי ממילא לא סבר שמצוקתו של יוסי היא רצינית, אלא "זמנית ורגעית" (עמ' 4500 ש' 13-1 לפרוטוקול).
122. אף יוסי אולמרט הבהיר הן בחקירתו במשטרה (ת/736א עמ' 187-186) והן בעדותו בבית משפט קמא, כי אברהם נתן לא קישר בינו לבין עד המדינה וכי הצד השלישי היחיד שאברהם נתן קישר אותו לצורך עזרה כספית בסך כמה אלפי שקלים היה אדם בשם נתנאל שטרום (עמ' 5502 ש' 5-1; עמ' 5503 ש' 5-1; עמ' 5537 ש' 4-10 לפרוטוקול). כך טוען יוסי אולמרט בחקירתו במשטרה (ת/736א עמ' 188 ש' 15-21):
--- סוף עמוד 745 ---
"Q. and you think that they – or you believe that Avraham Nathan connected you with Dechner?
A. no, that I didn't say. I didn't say, no. I don't remember it. I don't remember that. I remember that he mentioned his name on occasions as being a friend of his. It didn't make any sense to me…."
במאמר מוסגר יצוין, להשלמת התמונה, כי גם עד המדינה העיד, שלאברהם נתן לא היה כל קשר ליצירת הקשר בינו לבין יוסי, ולכן אברהם נתן התפלא לראות אותו במשרדו (עמ' 123 ש' 22-21 לפרוטוקול).
123. עוד יש לציין, כי האפשרות שהעלה יוסי אולמרט במהלך חקירתו במשטרה, לפיה היה לאברהם נתן קשר לכספים שקיבל מעד המדינה, נסתרה על ידי יוסי עצמו בהמשך חקירתו, כאשר הוא הבהיר כי אינו יודע דבר על כך (ת/736א עמ' 188 ש' 15-20; עמ' 212 ש' 22-1). אברהם נתן עצמו שלל אפשרות זאת מכל וכל כשנשאל על מעורבותו במתן כספים מעד המדינה ליוסי, חזר על שאמר במשטרה ושלל כל מעורבות בעניין זה (ת/674 עמ' 2).