צא ולמד, מעשים אלו של אולמרט מצביעים על מערכת יחסיו עם עד המדינה שהתפתחה עם השנים וכי אין מדובר ביחסי חברות, אלא בקשר של "קח ותן". יחסי "קח ותן" ששררו בינו לבין עד המדינה במשך שנים רבות. דומה, כי העברת הכספים מעד המדינה לרשותו של אולמרט ומקורביו, בשילוב עם המעשים שביצע אולמרט לקידום פרויקט הולילנד, החורגים מסדרי מנהל תקין, מבססים את הקשר שהתקיים בין השניים. דומני כי קשר זה אשר מתווסף לאופיו ודפוסי פעולתו של עד המדינה, אשר נידונו בהרחבה לעיל, מבסס היטב את ידיעתו של אולמרט על העברת סכום משמעותי מעד המדינה לאחיו יוסי, בין אם העברת הכסף הייתה ידועה לו מראש ובין אם נודעה לו בדיעבד.
--- סוף עמוד 757 ---
יתרה מכך. אחיו של אולמרט, ירמי, וגרושתו של יוסי, לינדה, העידו כי לא ידעו בשנת 2002 אודות חומרת מצבו הכלכלי הקשה של יוסי. בית משפט קמא אשר התרשם מעדותה של לינדה אולמרט באופן ישיר ציין, כי מדובר ב"עדה מטעם" אשר בחרה להעיד כדי לתמוך בגרסת אולמרט. באשר לעדותו של ירמי אולמרט יצוין, כי הגם שטען שלא ידע בדיוק מהו היקף חובותיו המלא של יוסי, וזאת עד למחצית 2004, הסביר כי הוא ואחיו (ובכלל זה אולמרט) ידעו, כי יוסי נקלע לקשיים כלכליים בעקבות הפסד הבחירות לראשות העיר רעננה, בשנת 1998, ומשכך ביקש וקיבל יוסי הלוואות, בסך עשרות אלפי שקלים כל אחת, במספר הזדמנויות, מחשבון המשותף לארבעת האחים, בשנים 1998- 2003 (עמ' 5621-5618; עמ' 5628-5627 לפרוטוקול). עוד מסר ירמי אולמרט בעדותו, כי ידע שיוסי מצוי במצב כלכלי לוחץ ובעייתי, ואין מדובר בבעיה תזרימית נקודתית. ירמי הסביר, כי בשל מצבו זה, נאלץ יוסי "לגלגל שיקים" (עמ' 5621 לפרוטוקול).
בית משפט קמא דחה את גרסת אחיו של אולמרט, דחה את גרסת לינדה אולמרט וקבע, כי אין זה עולה על הדעת, שאשתו של יוסי אולמרט, לינדה אולמרט – לא ידעה על מצבו הקשה. אחיו של יוסי אולמרט, ירמי ועמי – לא ידעו על מצבו הקשה. אהוד אולמרט – לא ידע על מצבו הכלכלי הקשה. אבל עד המדינה – שלא הכיר את יוסי אולמרט, וזה לא היה מעניינו – ידע על מצבו הכלכלי הקשה עד שטרח לאסוף כספים שלא היו ברשותו, חילקם לשיקים דחויים ומסרם לידו. בשל כל אלה, הסיק בית משפט קמא, כי עד המדינה לא פגש את יוסי אולמרט כך בדרכו לתומו, אלא נשלח אל יוסי אולמרט. לפיכך קבע, כי עמדת ההגנה הינה עמדה רעועה הקורסת על כלל תוכנה.
147. נדמה, כי אפשרות זו – לפיה העברת כספים ליוסי נעשתה ביוזמתו של עד המדינה – אינה נתמכת בראיות ואף אינה מתיישבת עם השכל הישר. כמו כן נראה, כי על מנת להשפיע על אולמרט, תוך ניצול מצוקתו של יוסי, די היה לעד המדינה לתת ליוסי סכום נמוך בהרבה מהסכום שנתן, בתשלומים מעותדים. בנקל היה ניתן להתרשם מעדות עד המדינה, כי הוא לא היה צדיק הנותן מתת בסתר בטח ובטח לא לקרוב משפחתו של אולמרט – בעל ההשפעה והיכולת לקדם ענייניו. כמו כן, ברי, אפוא, כי אין כל משמעות ל"שלח לחמך" אם עובדת העברת המתת ליוסי כלל לא מגיעה לידיעתו של אולמרט.
--- סוף עמוד 758 ---
יוסי עצמו טען, כי אומנם לא שוחח עם אחיו על כספים אלו מעד המדינה, שניתנו לפני שכל פרשת חובותיו נחשפה, אולם לדבריו זה לחלוטין הגיוני להבנתו שעד המדינה שוחח על כך עם אולמרט, אך אינו יודע זאת:
"A. definitely not, because that never – that never came up in any of my discussions with my brother when he found about the depth of my difficulties and afterwards. Much, much. Much. Much. Much before all this story came into the open, so I never heard it. I should not have understand that he talked to my brother. It is definitely that he might have told him, but I didn't know about it" .(ת/736א עמ' 208 ש' 22-15)
148. מטעמים אלה כולם, גם אפשרות זו, לפיה עד המדינה הוא שהעביר מיוזמתו כספים ליוסי אולמרט, ללא ידיעת אולמרט, נשללת ונדחית בזאת.
149. עינינו הרואות, כי האפשרות לפיה אברהם נתן הוא שפנה וביקש כספים מעד המדינה עבור יוסי נדחתה; האפשרות לפיה יוסי פנה וביקש ביוזמתו מעד המדינה כספים ללא ידיעת אולמרט נדחתה; והאפשרות לפיה עד המדינה הוא שהעביר מיוזמתו כספים ליוסי, ללא ידיעת אולמרט נדחתה אף היא. עתה, הגענו לבחינת האפשרות שאולמרט עצמו הוא שפנה לעד המדינה וביקש ממנו להעביר כספים לאחיו יוסי.
תרחיש 4: האפשרות שאהוד אולמרט הוא שפנה לעד המדינה וביקש ממנו להעביר כספים לאחיו יוסי
150. על היחסים האינטרסנטיים בין אולמרט לבין עד המדינה עמדתי לעיל. היו הם יחסים של "תן וקח". אולמרט קיבל סיוע כספי מעד המדינה ובתמורה אולמרט קידם עבורו אינטרסים כלכליים ועסקיים. מכאן גם המסקנה שהוסקה לעיל, לפיה אין זה מתקבל על הדעת, שיוסי אולמרט קיבל כספים מעד המדינה ואולמרט לא עודכן על כך.
לכך מתווספים כחיזוק מספר דברים:
העברת 30,000 דולר ממוריס טלנסקי ליוסי לפי בקשת אולמרט
151. אין חולק, כי ביום 4.11.2004 העביר טלנסקי 30,000 דולר לחשבון של יוסי אולמרט בבנק מזרחי (ת/655 – מסמכים מבנק מזרחי לפיהם ביצע טלנסקי העברה
--- סוף עמוד 759 ---
בנקאית בסך 30,000 דולר לחשבון מס' 209976; ת/656 – דו"ח תנועות של חשבון יוסי בבנק מזרחי).
מעדותו של טלנסקי (עמ' 3434 ש' 11-6 לפרוטוקול), מעדות של יוסי אולמרט בחקירה (ת/736א עמ' 133ש' 6 עד עמ' 134 ש' 13 – הודעת יוסי אולמרט מיום 1.7.2010) ומעדותו של יוסי אולמרט בבית המשפט (עמ' 5451 ש' 26-14 לפרוטוקול; עמ' 5497 ש' 32-13 לפרוטוקול) עולה, כי בין השניים לא היתה כל היכרות, לא היו ביניהם כל יחסים חבריים או עסקיים כלשהם, וממילא לא נדברו ביניהם אודות העברה זו. זאת ועוד, בא כוחו של אולמרט אישר, כי אין מחלוקת, שמצוקתו של יוסי העסיקה את טלנסקי רק משום שהוא אחיו של אולמרט (עמ' 7475 ש' 25-19 לפרוטוקול).
טלנסקי נשאל בעדותו, מדוע ביצע העברה בנקאית לחשבונו של יוסי (ת/655). על כך השיב:
"התקשר אלי [אולמרט] והוא אמר שאחיו היה במצב כלכלי חמור שהוא רץ לאיזשהו תפקיד ושהוא מבקש, ולא נבחר לתפקיד, אם אפשר לעזור לו" (עמ' 485 ועמ' 3434 ש' 14-12 לפרוטוקול).
טלנסקי הוסיף, כי אמר לאולמרט שאיננו מעוניין לבצע העברה זו:
"אני אמרתי לו שאני עזרתי לו עם הקמפיין הפוליטי שלו, של אהוד אולמרט, עזרתי לו עם החובות שהיו לו אבל אני לא חושב שזה מתאים לעזור בנושאים שקשורים למשפחה" (עמ' 3435 ש' 7-4 לפרוטוקול).
עוד מסר טלנסקי, כי בהמשך התקשרה אליו שולה זקן ובשיחתם:
"היא נתנה לי את הפרטים בשביל העברה לישראל, הבנק, מספר החשבון, כל המידע שהיה נחוץ כדי לבצע את העברה... היא היתה האלטר אגו שלו, שהיתה מעבירה בשבילו את כל הפרטים" (עמ' 3434 ש' 28-22 לפרוטוקול).
אולמרט הכחיש כי הפנה את טלנסקי לאחיו יוסי ו/או כי ידע על כך שטלנסקי העביר סכום של 30,000 דולר לאחיו יוסי. לדבריו, אינו יודע כיצד נוצר הקשר ביניהם, אבל "...הפלא ופלא, יום או יומיים אחרי שהכסף של טלנסקי הועבר דווקא לחשבון המזרחי, אז יוסי השתמש בכרטיס האשראי של החשבון הזה, ששם גם כתוב מספר
--- סוף עמוד 760 ---
החשבון, בעודו בניו-יורק והוא משך כסף מהחשבון הזה, כשיומיים או שלושה קודם לכן הוא היה בחיסרון של למעלה מ-100 אלף ש"ח, זאת עובדה שאין עליה מחלוקת, ושמספר החשבון היה על כרטיס האשראי שבו הוא השתמש" (עמ' 7657 ש' 34-30 לפרוטוקול).
אולמרט אישר, כי ביום 2.11.2004, יומיים לפני ההעברה הבנקאית האמורה, היתה קבועה לו פגישה קצרה עם טלנסקי, בניו יורק בשעה 14:45 (ת/847), אשר בסופו של דבר בוטלה. אולמרט אישר, כי איחר להגיע לפגישה והתקשר להודיע על כך לטלנסקי (עמ' 7668 ש' 30 – עמ' 7669 ש' 25 לפרוטוקול).
מנתוני תקשורת עולה, כי בהמשך אותו יום, 2.11.2004, בשעה 15:34 שוחחה זקן עם אולמרט וכעבור 3 דקות, התקשרה זקן לביתו של טלנסקי, שיחה בת למעלה מ- 3.5 דקות, וזאת יומיים לפני העברת 30,000 דולר מטלנסקי לחשבונו של יוסי ביום 4.11.2004, כאמור.
אולמרט לא סיפק כל הסבר לפגישה שנקבעה לו עם טלנסקי (עמ' 486 ש' 9-4; עמ' 7668 ש' 30 עד עמ' 7669 ש' 27 לפרוטוקול), אלא הסתפק באמירה, כי לא היתה אמורה להתקיים פגישה כזו. אלא, שדבריו אינם מתיישבים עם אמירתו, כי התקשר להודיע לטלנסקי כי הוא מאחר.
דומה, כי עדותו של טלנסקי מהווה ראיה עצמאית ובעלת משקל. הראיות החפציות ועדותה של זקן אינם מקריים. השתלשלות העניינים תומכת ומחזקת את עדותו של טלנסקי, שהיא בעלת משקל כשלעצמה, לפיה אולמרט פעל לסייע ליוסי בהסדרת חובותיו, וזאת באמצעות בעלי ממון, אנשי סודו, שהיה להם עניין להיענות לבקשותיו. טלנסקי, ממש כמו עד המדינה, העביר לאולמרט כספים שונים לאורך השנים ובין היתר השניים דאגו לסייע ליוסי בחובותיו, לבקשת אולמרט. כמו כן נראה, כי עצם הכחשתו של אולמרט את בקשתו מטלנסקי לסייע ליוסי, מחזקת את שאר הראיות באישום זה ואת המסקנה בדבר הבקשה.
עדותה של שולה זקן
152. בחקירתה במשטרה הוצגה לשולה זקן גרסת עד המדינה, לפיה הוא סיפר לזקן, בעת שיצא מחדרו של אולמרט, כי האחרון ביקש ממנו חצי מיליון ש"ח לעזרת אחיו יוסי, והיא הגיבה בתרעומת ואמרה לעד המדינה כי ראוי לו לאולמרט שקודם יעזור
--- סוף עמוד 761 ---
לעצמו לכיסוי חובותיו בטרם יסייע לאחיו. זקן, בתגובה לגרסתו זו של עד המדינה ציינה בחקירתה, כי גרסת עד המדינה אכן אפשרית וכי תגובתה הכועסת לבקשת אולמרט לסייע ליוסי הינה תגובה סבירה ואפשרית בסך הכל (ת/600 ש' 893-863 הודעת זקן מיום 29.4.2010; ת/600א עמ' 92 ש' 7; ת/600א עמ' 92 ש' 23 – עמ' 93 ש' 17). בהמשך ציינה זקן, כי אין לה מה להגיד על התיאור של עד המדינה והיא עצמה אינה זוכרת, וכן חזרה וציינה שהכל סביר: "יכול להיות" (ת/600א עמ' 101 ש' 14-6).
בית משפט קמא ציין, כי בעדותה חזרה בה זקן מדברים אלה וטענה כי האירוע מעולם לא התרחש. עוד הוסיפה זקן בעדותה, כי היא הסתייגה מאוד מיוסי והסבירה כי מערכת היחסים שלה עמו לא היתה טובה.
בית משפט קמא עמד על משמעות תגובתה של זקן ביחס לגרסת עד המדינה, על רקע "המקרא" שהתוותה זקן עצמה בחקירותיה, לפיו כאשר מדובר באירוע שלא התרחש, ידעה לומר היטב "אין דבר כזה" (ת/601א עמ' 85 ש' 22-18 – תמליל הודעת זקן מיום 30.4.2010). באמירות אלה לא הסתפקה זקן בתיבה "יכול להיות" אלא אף הבהירה, כי אם האירוע התרחש, סביר שזו היתה תגובתה.
יתרה מכך. משנדרשה זקן בחקירתה הנגדית להתייחס לדבריה בנושא זה, היא הבהירה, כי השיבה בחקירה בצורה נחרצת רק על מעשיה שלה (עמ' 8302-8301 לפרוטוקול). זקן התבקשה להסביר מדוע אירועים מסוימים נשללו על ידה מכל וכל, ואילו ביחס לאירועים אחרים השיבה "יכול להיות" ו"סביר", אולם לא נתנה כל תשובה מניחה את הדעת.
בית משפט קמא העיר, כי עד המדינה, אשר ניחן בתבונה ותחכום גם אליבא דהגנה, הכיר את זקן והיה מודע להערצתה את אולמרט. משכך, לו היה מדובר בסיפור בדים, לא היה מבקש עד המדינה להחליש גרסתו במשטרה, ולציין את תגובתה של זקן בפניו ביחס לאירוע זה.
נשאלת השאלה האם עדות זקן על ששמעה מעד המדינה היא קבילה לצורך הוכחת אמיתות אמרות אלה כנגד אולמרט. יפים לעניין זה דברים שנקבעו בעניין גלעד מהם עולה, כי אמרותיו של עד המדינה בפני זקן – שנאמרו בסמוך לאחר יציאתו מלשכתו של אולמרט – נכנסות לגדר החריג שבסעיף 9 לפקודת הראיות ומשכך קבילות הן כנגד אולמרט.
--- סוף עמוד 762 ---
לפיכך, נדמה, כי אמירותיה של זקן במשטרה, אותן העדיף בית משפט קמא על פני עדותה בבית המשפט, מהוות ראיה עצמאית ובעלת משקל. ראיה זו מחזקת את המסקנה, כי אולמרט פעל לסייע ליוסי בהסדרת חובותיו, וזאת באמצעות בעלי ממון, אנשי סודו, שהיה להם ענין רב להיענות לבקשותיו. טלנסקי, ממש כמו עד המדינה, העביר לאולמרט כספים שונים לאורך השנים ובין היתר השניים דאגו לסייע ליוסי בחובותיו, לבקשת אולמרט.
ראיות המעידות על ידיעת אולמרט לעצם הסתבכותו שלו
ביחס לראיות שהובאו בפני בית משפט קמא בנוגע להשתלשלות האירועים לפני פתיחת החקירה, טוען אולמרט, כי ראיות אלה מצביעות על חפותו. ברם, אני סבור, כי לטענה זו אין על מה לסמוך.
153. בחודש נובמבר 2008 העביר עו"ד יצחקניא לעו"ד צבי אגמון, בא כוחו של צ'רני, טיוטת כתב תביעה המגוללת אירועי שוחד חמורים בסכומי עתק, שנתן עד המדינה – בהסכמתו ובמימונו של הלל צ'רני – לנבחרי ציבור ובכלל זה לאולמרט (ת/404; עמ' 1783 ש' 29-24 לפרוטוקול; עמ' 5808 ש' 13-6 לפרוטוקול). עת נתגלתה לאביגדור קלנר טיוטת כתב התביעה, הוא ניסה למצוא פתרון על מנת להשתיק את עד המדינה בכדי שלא יפתח את פרשת השוחד. או אז, פנה קלנר לאולמרט ואמר לו, כי עד המדינה מייחס לו קבלת תשלומי שוחד (ת/594 עמ' 86 תמליל הודעת אולמרט) וביקש מאולמרט שיגייס עבור עד המדינה חצי מיליון דולר (ת/594 עמ' 57 – תמליל הודעת אולמרט; ת/595 עמ' 15 – תמליל הודעת אולמרט; עמ' 6325 ש' 16-11 לפרוטוקול).