הספק הסביר הינו חלק בפאזל של התפיסה המשפטית, לפיה אדם יורשע אם משוכנע בית המשפט כי התביעה הוכיחה את אשמתו מעבר לכל ספק סביר, והכוונה היא כי לא כל ספק אשר זרוע בחומר הראיות יביא לזיכויו של נאשם אלא רק ספק שהוא סביר (ראו עמנואל גרוס ומיכל עורקבי "מעבר לספק סביר" קרית המשפט א 229 (2001)). דומה, כי נעשו ניסיונות רבים לעמוד על אופיו והגדרתו של הספק במשפט הפלילי, אולם תוכנו של מושג זה נותר מעורפל: "'הספק הסביר׳ הינו מושג שעיקרו בתחום ההרגשה, המחשבה, הסבירות, ההיגיון הבריא [...] מכל מקום, אין הוא מושג מוחשי״ (מיכה לינדנשטראוס על הספק הסביר – סוגיות נבחרות 9 (2004)).
160. הגם ש"הספק הסביר" אינו מוחשי, ברי, אפוא, כי על הנאשם להציג קו הגנה ממשי, ריאלי, מציאותי, המתקבל על הדעת. טענות בעלמא והסברים ספקולטיביים לא יספיקו.
יפים לעניין זה דברי השופט ש' לוין בספרו "להיות שופט":
"משפטים פליליים מורכבים הם לעיתים מעין תשבץ בלשי. תמיד הפרטים חשובים, אך בסופו של דבר עליך כשופט לגבש השקפה לגבי מה שאירע, ואין זו אלא תחילת הדרך. בשלב השני עליך לבדוק אם השקפתך
--- סוף עמוד 769 ---
הוכחה מעל לכל ספק סביר. לא אחת אירע שהייתי משוכנע על פי ההיגיון שהנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו, אלא שהדבר לא הוכח מעל לכל ספק סביר. במקרה כזה על לזכות את הנאשם" (שלמה לוין להיות שופט 181 (2009)).
161. במקרה שלנו, טענותיו של אולמרט הוכחו כלא נכונות. בכלל חומר הראיות לא נמצא יסוד ושורש לגרסה שאולמרט מעלה. ההגנה לא הצליחה להעלות ספק סביר בראיות התביעה. טענות בעלמא אינן מספיקות. הטענה צריכה להיות הגיונית ואחוזה בראיות, אחרת אין מדובר בספק. במקרה דנא שוכנעתי, כי לא אוכל להעדיף גרסה נטולת שורשים על פני האפשרות שלא נתערערה אף מכוח הספק. משכך הגעתי לכלל מסקנה, כי האפשרות הרביעית שהוצגה היא היא אשר מוכיחה מעבר לכל ספק סביר כי אולמרט היה מודע לביצוע העבירה.
לסיכום האישום הראשון
162. מכל האמור לעיל: עדותו של אולמרט נמצאה בלתי מהימנה. לטעמי, חומר הראיות אינו מעלה ספק סביר בשאלת הוכחתם של כל יסודות העבירה בהן הואשם אולמרט. אין בפיו של אולמרט טענה כלשהי, הנוגעת לתרחישים נוספים אחרים העשויים היו להתקיים במקרה זה, אשר יש בהם כדי לכרסם בעדויות ובחומר הראיות שהובאו בפני בית המשפט. משכך, לו תישמע דעתי, הייתי מציע לחבריי לדחות את הערעור על ההרשעה באישום הראשון.
האישום השני – קבלת סכום של 60,000 ש"ח באמצעות שולה זקן ואורי מסר לטובת כיסוי גירעונות בחירות
כתב האישום
163. לפי הנטען בכתב האישום, במהלך שנת 2003, במועד שאינו ידוע למאשימה, סיכם המערער אביגדור קלנר (להלן: קלנר) עם עד המדינה, כי יפעל לקידום ענייני הזרע גם מול אולמרט, שכיהן באותה עת כשר התמ"ת. על פי הסיכום, התחייב קלנר לתת לעד המדינה כספים, על מנת שהוא ימסרם כטובות הנאה כספיות לאולמרט, במטרה שיקדם את ענייני הזרע. אולמרט וזקן ידעו, כי במקביל לקידום פרויקט הולילנד פעל עד המדינה גם לקידום ענייני הזרע. מערכת יחסי ה"קח ותן" שנוצרה בין אולמרט וזקן לבין עד המדינה, בכל הקשור לקידום פרויקט הולילנד בדרך של מתן וקבלת טובות הנאה כספיות המשיכה ואפיינה את יחסיהם גם במהלך השנים 2003-
--- סוף עמוד 770 ---
2004, לאחר מעברם למשרד התמ"ת. במהלך תקופה זו, פנתה זקן, מעת לעת, לעד המדינה, כנציג הזרע, וביקשה וקיבלה מעד המדינה בעבורה ובעבור אולמרט, טובות הנאה. בהתאם לסיכום בין קלנר ועד המדינה, נתן קלנר בשם הזרע כספים לעד המדינה, על מנת שיתן טובות הנאה כספיות לאולמרט, במטרה להטותו למשוא פנים בתפקידו ועל מנת שיפעל לקידום ענייני הזרע במסגרת תפקידו במשרד התמ"ת. בהתאם לסיכום בין קלנר ועד המדינה על מתן טובות הנאה כספיות לאולמרט, מסר קלנר לעד המדינה שיקים בסך של 406,800 ש"ח כנגדם העביר עד המדינה 2 חשבוניות כוזבות, על גביהן נכתב בכזב כי נתנו כביכול בעבור "ייעוץ" (להלן: החשבוניות הכוזבות), ובין היתר: בסמוך לחודש אפריל 2004, על פי הסיכום עם קלנר, פעל עד המדינה ונתן שוחד לאולמרט בסך 100,000 ש"ח. הכספים ניתנו לאולמרט באמצעות שולה זקן. שולה זקן לקחה את הסכום בעבורה ובעבור אולמרט, בחמישה שיקים מעותדים על סך 20,000 ש"ח כל אחד כמפורט להלן:
א. שיק מספר 11879 מיום 25.4.2004; ב. שיק מספר 11882 מיום 30.6.2004; ג. שיק מספר 11883 מיום 15.7.2004; ד. שיק מספר 11880 מיום 16.5.2004; ה. שיק מספר 11881 מיום 8.6.2004.
לפי הנטען בכתב האישום, שולה זקן העבירה לאולמרט סכום שלא פחת מ- 60,000 ש"ח. בנוסף, לקראת סוף שנת 2004, פנתה זקן לעד המדינה, בשמו ומטעמו של אולמרט על מנת שיממן סקר שביקש אולמרט לערוך. בהמשך לפנייה, באוקטובר 2004 לקחה זקן, בעבורה ובעבור אולמרט, סכום של כ- 70,000 ש"ח מעד המדינה למימון סקר זה. הכספים למימון הסקר ניתנו ונלקחו על ידי אולמרט וזקן עם תפקידיהם במטרה להטותם למשוא פנים.
לפי הנטען בכתב האישום, במהלך כהונתו כשר התמ"ת וכממונה על המינהל פעל אולמרט במילוי תפקידו, לקידום ענייניה של הזרע להשבחת המקרקעין ובתוך כך פעל, בין היתר, לקדם את עמדות הזרע בוועדה לתכנון ערים ואת האינטרסים של הזרע מול המינהל. במהלך השנים 2004-2003 תמך אולמרט בעמדת הזרע ופעל לדחיית תכנית פארק איילון כתכנית ללא הקצאת שטחי בניה למגורים. בחודש מאי 2004 ביקשה הזרע את התערבות אולמרט בפתרון המחלוקת בנוגע לחוות מבחור. ביום 10.6.2004 התקיים בנושא זה דיון בלשכת אולמרט, בנוכחות יעקב אפרתי ומנהלי הזרע. במהלך הדיון, ביטא אולמרט הבנה לבעיות ולקשיים שעוררו הצדדים והבטיח לפעול למציאת פתרון, והכל כמפורט בכתב האישום.
--- סוף עמוד 771 ---
קביעות בית המשפט המחוזי – האישום השני
164. בית המשפט המחוזי קבע, כי בהיעדר מחלוקת לגבי עצם העברת סך של 100,000 ש"ח מעד המדינה לזקן, כי זקן העבירה 60,000 ש"ח מתוכם לידי אורי מסר, אשר החזיק בקופה הסודית עבור אולמרט, וזאת לשם כיסוי גירעונות ממערכת בחירות בה התמודד אולמרט. נקבע, כי זקן דיווחה לאולמרט על העברת הכספים.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת הן:
א. עד המדינה נתן לזקן, לבקשתה, במועד אחד סדרה של חמישה שיקים עוקבים בסך של 100,000 ש"ח (20,000 ש"ח כל אחד) מתוארכים לחודש אפריל עד יולי 2004.
ב. זקן ביצעה בשיקים את הפעולות הבאות:
(1). ביום 26.4.2004 הפקידה זקן בחשבון בנה שיק של עד המדינה מיום 25.4.2004 (ת/362א). ביום 4.5.2004 משכה זקן מחשבון בנה סך של 20,000 ש"ח במזומן.
(2). ביום 18.5.2004 הפקידו אחותה של זקן ובעלה, רינה ורזיאל משה בחשבונם, לבקשת זקן, שיק של עד המדינה מיום 16.5.2004 (ת/362ב) שקיבלו מידי זקן. ביום 25.5.2004 משכו השניים, לבקשת זקן, סך של 20,000 ש"ח מחשבונם ומסרו אותם במזומן לזקן.
(3). ביום 14.6.2004 הפקידו בני הזוג משה בחשבונם, לבקשת זקן, שיק של עד המדינה מיום 8.6.2004 (ת/362ג) שקיבלו מידי זקן. ביום 28.6.2004 משכו בני הזוג, לבקשת זקן, סך של 20,000 ש"ח מחשבונם, ומסרו אותו במזומן לזקן.
(4). ביום 1.7.2004 הפקידה זקן בחשבון בנה, רועי, שיק של עד המדינה מיום 30.6.2004 (ת/362ד) ונתנה הוראה להעביר את סכום השיק לפיקדון בחשבון הבן.
(5). ביום 22.7.2004 הפקידה זקן בחשבון בנה, נדב, שיק של עד המדינה בסך 20,000 ש"ח מיום 15.7.2004 (ת/362ה) ונתנה הוראה להעביר את סכום השיק לפיקדון בחשבון הבן.
--- סוף עמוד 772 ---
סכום של 40,000 ש"ח מתוך 100,000 ש"ח נותר בחשבונות בניה של זקן, ואילו סכום של 60,000 ש"ח נמשך במזומן על ידי זקן, כאמור.
165. בתום שמיעת הראיות, בית משפט קמא קבע, כי עד המדינה העביר 100,000 ש"ח לזקן, מתוכם העבירה זקן סך של 60,000 ש"ח לצורך כיסוי גירעונות בחירות של אולמרט, וזאת בידיעתו. קביעות אלו של בית משפט קמא נסמכו על השיקים והתיעוד הבנקאי הנוגע אליהם; על גרסת זקן בעדותה, לרבות ניתוח עדותה והתנהגותה בבית המשפט; על גרסת זקן בחקירתה במשטרה ובכלל זה התייחסותה לתרומות עד המדינה למימון מערכות בחירות של אולמרט ולכיסוי גירעונות בחירות לאורך השנים; על גרסת אולמרט במשטרה, לפיה בהתאם למהות יחסיו עם זקן, קרוב לוודאי שהיתה מעדכנת אותו בקבלת סכום כזה עבורו ושיחתו של רבין עם פרקליטיו של עד המדינה בשלהי 2008.
בית משפט קמא הסתמך על דברי זקן בחקירותיה ובעדותה, אשר ביססו את אשמת אולמרט באישום זה. זקן מסרה כי קיבלה מעד המדינה 100,000 ש"ח, אותם הפקידה בחשבונות בני משפחתה, ומתוכם משכה 60,000 ש"ח והעבירה לאורי מסר שהיה אמון על טיפול בכספי הבחירות, וזאת עבור אולמרט, לכיסוי גירעונות בחירות. זקן טענה, כי אולמרט לא ידע אודות העברת הכסף לטובתו אולם למשמע השאלה בחקירתה הנגדית, אם מסרה הכספים לאולמרט בדרך של "מתן בסתר" הגיבה בצחוק ספונטאני ורם. זקן ביקשה בחקירותיה ובעדותה להבחין בין הסכום של 60,000 ש"ח – אותו העבירה לכיסוי גירעונות אולמרט – לבין סכומים אחרים שקיבלה מעד המדינה אשר נועדו עבורה ושימשו אותה לצרכיה האישיים.
זקן מסרה במשטרה, כי דיווחה לאולמרט על תרומות עבורו, ובכלל זה תרומות עד המדינה. זקן גם אישרה בעדותה בבית המשפט המחוזי, כי דיווחה לאולמרט על כל תרומה של 5,000 ש"ח.
זקן אישרה, כי דיווחה והעבירה לאולמרט תשורות עבורו, ובכלל זה תשורות ששלח עד המדינה בחגים, באמצעותה, בדמות שוקולדים ופרחים. בחקירותיה ובעדותה התייחסה זקן ליחסיה הקרובים עם אולמרט בעבודתם המשותפת לאורך למעלה מ-30 שנים. זקן מסרה, כי היתה אשת אמונו הקרובה של אולמרט, אשר פעלה לטובתו ושמרה באדיקות על ענייניו הציבוריים והאישיים. זקן הסבירה כי עשתה כל לאל ידה כדי לשרת את אולמרט נאמנה ולהיטיב עמו. זקן ציינה, כי לא קבעה פגישה ולא הוציאה נייר מהמשרד, ללא אישורו של אולמרט.
--- סוף עמוד 773 ---
166. גרסת אולמרט במשטרה ובעדות בבית המשפט – אולמרט הסביר במשטרה, כי לאור טיב יחסיו עם זקן, קרוב לוודאי שזו היתה מעדכנת אותו בקבלת סכום כסף משמעותי עבורו. עוד התייחס אולמרט בעדותו בבית משפט קמא ליחסיו הקרובים עם זקן לאורך השנים, במסגרתם סייע לה בענייניה האישיים, ובכלל זה דאג למימון הגנתה המשפטית בתיקים שהוגשו נגדה.
167. דברי רבין בשיחתו עם פרקליטיו של עד המדינה בשלהי 2008 – מדברי רבין עולה, כי מקורביו של אולמרט, זקן ומסר קיבלו כספים רבים מעד המדינה במישרין, בעוד שאולמרט לא קיבלם במישרין (ת/479).
168. בית משפט קמא בחן את גרסת זקן בחקירותיה במשטרה ובעדותה, תוך שהתרשם במישרין מהתנהגותה לאורך העדות וקבע, כי ניכר רצונה העז של זקן להגן על אולמרט. בית משפט קמא עמד על הקושי הרב בו היתה נתונה זקן עת נדרשה למסור גרסתה ביחס לגורל 60,000 ש"ח שמשכה מחשבונותיה (עמ' 7907, 7914-7909 לפרוטוקול).
בית המשפט המחוזי עמד על מערכת יחסי האמון בין זקן לבין אולמרט, על מחויבותה של זקן כלפי אולמרט, ועל נכונותה לא למסור גרסה שתפגע בו. עוד נקבע, י אולמרט היה מודע למחויבות זו של זקן, ומימן את הגנתה המשפטית בתיק שהתנהל נגדם בבית המשפט המחוזי בירושלים.
זקן טענה בעדותה, כי ביקשה מעד המדינה סיוע כספי לכיסוי גירעונות בחירות של אולמרט. לדבריה, עד המדינה לא היה מוכן "להרים תרומה" עבור אולמרט, אך נעתר להעביר סך של 100,000 ש"ח עבורה כחברתו. 40,000 ש"ח מתוכם הפקידה בחשבונות ילדיה ו-60,000 ש"ח העבירה במזומן לאורי מסר לכיסוי גירעונות בחירות. לטענתה, עשתה זאת מבלי לדווח לאולמרט על כך. בית משפט קמא עמד על כך, שפרקליטו של אולמרט בחר לקבל גרסה זו, ונמנע מלעמת אותה בגרסה אחרת.
בית המשפט המחוזי בחן את טענת אולמרט, לפיה לא ידע דבר על העברת 60,000 ש"ח לאורי מסר ואת טענת זקן, לפיה אולמרט לא ידע אודות תרומה זו. בית משפט קמא עמד על צחוקה הרם של זקן כאשר נשאלה אם העברת הכספים ממנה לאולמרט היתה בגדר "מתן בסתר". בית המשפט ראה בתגובתה הספונטאנית מעין "הודאה בהתנהגות", לפיה דיווחה לאולמרט על העברת הכספים, כפי שתמיד עדכנה
--- סוף עמוד 774 ---
אותו אודות תרומות. בית משפט קמא קבע, כי קביעה זו עולה בקנה אחד עם דברי אולמרט בחקירתו, לפיהם זקן היתה מעדכנת אותו לו היתה מבקשת ומקבלת עבורו 100,000 ש"ח.
169. אשר לטענת אולמרט, כי בשנת 2004 לא היו כל גירעונות שהיה צורך לכסותם, קבע בית משפט קמא, כי טענה זו אינה יכולה לעמוד לנוכח העובדה כי אורי מסר, שטיפל במימון בחירות אולמרט, כיסה גירעון חשבון עמותת הבחירות באמצעות כספי חשבון הנאמנות של מוריס טלנסקי, ובתוך כך אף העמיד את חשבון טלנסקי ביתרת חובה של כ-260,000 דולר (עמ' 7588 ש' 32 – עמ' 7588 ש' 15 לפרוטוקול).
בית המשפט המחוזי קבע, כי לא הוצגה בפניו אפשרות, לפיה נמנעה זקן מלעדכן את אולמרט בהעברת הכסף. בית משפט קמא, אשר עמד על גרסתו של אולמרט בחקירותיו ובעדותו קבע, כי יש לדחותה, תוך קביעת ממצאי מהימנות שליליים ביחס אליה. זקן ומסר היו אנשי אמונו של אולמרט, אשר ליוו אותו במשך שנים רבות. זקן ידעה, כי העברת הסכום לידי אורי מסר היא פעולה בלתי חוקית. זקן העידה, כי דיווחה לאולמרט על כל תרומה בסך 5,000 ש"ח וכן עדכנה ומסרה לאולמרט תשורות בדמות שוקולדים ופרחים ששלח עד המדינה לאולמרט באמצעותה. לפיכך הסיק בית המשפט, כי זקן עדכנה את אולמרט גם בנוגע לתרומות משמעותיות יותר בעבורו וכי אין להעלות על הדעת שתסתיר מאולמרט את דבר הצלחתה האישית בדמות גיוס סכום משמעותי.