חוקר 2: נו
צ'רני: יפה. שמואל לוקח את הכספים האלה כן או לא ועושה בהם כרצונו.
חוקר 2: זה לא לאפשרות. אם אתה משתמש גם במינוח הזה שאתה נשבר באותה תקופה, אתה נשבר ממשהו שאתה יודע שהוא מסריח, זה הכוונה.
צ'רני: לא, אני נשבר
חוקר 2: אחרת על מה אתה נשבר, לא היית נשבר, זה לא ששמואל לחץ עליך סתם תביא לי כסף לאיזה צרכים פרטיים שלי ואתה נשבר
צ'רני: לא, שמואל בא ואומר לי: הלל, אני צריך מיד כסף לשוחד כי אני נוסע, אם לא אין לך הסכם פיתוח. אני בשלב הזה נשבר. אתה רוצה שאני אגיד שאני לא נשבר שוחד? אני נשבר מהדרישה? מה זה חשוב. שמואל שבר אותי ברגע הזה, העברתי לו כסף. עד פה – אמרתי. עכשיו, על סמך הסיפור הזה שאני העברתי
חוקר 2: כן
ועל סמך היומנים של שמואל
חוקר 2: כן
צ'רני: ועל סמך כל חדרי החקירות אולי, אני לא יודע
חוקר 2: כן
צ'רני: אתם באים ואומרים: הלל, הודית בשוחד 300 אלף שקל
חוקר 2: כן
צ'רני: ואני אומר בולשיט" (שם, עמ' 29-28).
--- סוף עמוד 167 ---
בסמוך לכך אומר החוקר לצ'רני "what's done is done", מה שנעשה בעניין הזה נעשה, וכי צ'רני במעשיו נתן גושפנקא למעשיו של דכנר. צ'רני, בתגובה, מבקש להציג לחוקרים שאלה:
"צ'רני: שאלה
חוקר 2: כן
צ'רני: סתמית
חוקר 2: כן
צ'רני: אל תענה לי
חוקר 2: כן
צ'רני: אתה מבקש ממני 300 אלף שקל לשוחד. אוקיי? אני נותן לך שלוש מאות אלף לשוחד.
חוקר 2: נגמר.
צ'רני: רגע, עצור
חוקר 2: נגמר
צ'רני: רגע, תעצור
חוקר: אתה גם אמרת את זה, אני לא יודע אם הוא שילם, לא עידכן אותי. אמרת את זה
צ'רני: עצור. אתה לוקח את ה-300 אלף שקל
חוקר 2: נותן אותם, תקשיב, לאשתי נותן את הכסף.
צ'רני: נותן למשפחה זה שוחד או לא שוחד?
חוקר: זה שוחד מבחינתך" (שם, עמ' 30-29).
לסיכום נקודה זו, מציגים החוקרים לצ'רני את הפרפראזה הבאה:
"חוקר: דכנר נפגש איתו, באותו יום ראשון ה-31 לשביעי עם שמחיוף ועם אנשים נוספים מהעירייה שפועלים עבור פרויקט הולילנד, ושילם להם כספי שוחד נקודה. הוא נסמך על האישור שלך שאתה מעביר לו כסף למטרות אלו. אכן העברת לו כסף כפי שראית ואף הודית בכך. אתה עצמך אמרת בעצמך שהמעשה כבר נעשה על ידך, כלומר העברת הכסף לדכנר והמודעות שלך שמדובר בתשלומי שוחד עבור בין היתר חתימה על הסכם הפיתוח. מה התגובה שלך?
צ'רני: התגובה היא
חוקר: אתה רוצה להגיד שלפי היומן אולי זה הלך לאח של שמחיוף?
צ'רני: ... אל"ף, כן. בי"ת כל, היומן שלו... לא כתוב כמה... לא כתוב למה... לא כתוב למי... לא כתוב לאיזה שמחיוף... ולא כתוב עבור מה. ואני אומר, שדכנר פעל עבור דכנר, ושאין לראות, לטעמי, שאני לא משפטן ולא רואה חשבון ולא כלום, בהודאה שלי על העברת כסף, עם נכונות, מתוך לחץ או אהבה או מה שתרצו, לתשלום שוחד, כתשלום שוחד בפועל. ואני אתן לעורכי הדין לריב ביניהם על העניין הזה. קטונתי" (שם, עמ' 32-30, ההדגשה בקו מסמלת הדגשה בעל-פה של צ'רני בחקירה – י"ע).