זקן גרסה בעדותה בבית המשפט, כי ביקשה מעד המדינה סיוע כספי לכיסוי גירעונות בחירות של אולמרט. לדבריה, עד המדינה לא היה מוכן "להרים תרומה" עבור אולמרט, אך נעתר להעביר סכום של 100,000 ש"ח עבורה, כחברתו. 40,000 ש"ח מתוכם הפקידה זקן בחשבונות ילדיה ו-60,000 ש"ח העבירה במזומן לאורי מסר לכיסוי גירעונות בחירות. זאת, לטענתה, מבלי לדווח על כך לאולמרט.
178. בין אולמרט לבין זקן שררו יחסי אמון וסוד. זקן הרגישה מחויבות כלפי אולמרט והיה לה רצון לגונן עליו בכל נפשה ואף "להקריב עצמה" למענו, ולו שלא ייפגע. מטרתה היתה להגן על אולמרט "בכל כוחותיה". לא היתה לה כל כוונה לטפול האשמות שווא על האיש שכה העריצה ושעליו הגנה ושמרה לאורך עשרות שנים. לא זו בלבד שלא ניכר בזקן במהלך עדותה כי ביקשה לטפול האשמות שווא על אולמרט, אלא שלזקן גם לא היה כל אינטרס לעשות כן. הגרסה לפיה העבירה זקן 60,000 ש"ח למסר – אינה מטיבה עם מצבה היא. שכן, זקן קיבלה לידיה את כל השיקים מעד
--- סוף עמוד 782 ---
המדינה והפקידה אותם בחשבונות בנק של קרוביה. בכך השתכללה ממילא עבירת השוחד שביצעה זקן ביחס למלוא הסכום, גם אם הועבר ממנה.
179. זאת ועוד, נוכחנו לראות, כי מקום בו זקן השתמשה בכספים לצרכיה האישיים, היא לא היססה להודות בכך בפה מלא. כך היה ביחס לסך של 40,000 ש"ח (מתוך 100,000 ש"ח) שקיבלה מעד המדינה והפקידה בחשבון בנה, וכך היה ביחס ל-50,000 ש"ח (שניתנו לה ב-4 שיקים מעד המדינה מסוף שנת 2002 תחילת 2003).
180. בעת מתן גרסתה בבית המשפט המחוזי נאלצה זקן לעמוד בקושי רב על דוכן העדים ולהעיד ביחס לסכום של 60,000 ש"ח שמסרה לטובת אולמרט, כל זאת בשל הקושי בו היתה נתונה לאורך עדותה – קושי הנעוץ במניעיה להגן על אולמרט, במחיר מתן עדות שקר. כך, בחקירתה הראשית, עת נדרשה להתייחס לשיקים בסך 100,000 ש"ח, ביקשה זקן להפסיק את עדותה (עמ' 7905 ש' 1 – עמ' 7906 ש' 28 לפרוטוקול). לאחר הפסקה קצרה, נמשכה עדותה של זקן והיא חשפה את הקושי הרב בו היא נתונה, כלשונה: "...אבל היום זו לא אני, אני כאן בובה שנמצאת כאן, קו המחשבה שלי לא, אני קיבלתי המון מכות, אני עברתי הרבה, אני סיפרתי מה שאני עברתי, אני לא אחזור על זה, רק לספר את זה אני לא ישנתי בלילה" (עמ' 7909 ש' 14-13 לפרוטוקול). בהמשך, תוך שניכר בה כי הגיעה זקן לנקודת שבר של ממש, הצהירה בהתרסה כי היא "לוקחת על עצמה" את כל הסכום של 100,000 ש"ח שעד המדינה נתן לה (עמ' 7910 ש' 10 עד עמ' 7911 ש' 12 לפרוטוקול). באי כוחה של זקן הפצירו בה לומר את הדברים שהיא התכוונה לומר לפני שעלתה על דוכן העדים (עמ' 7910 ש' 10 – עמ' 7911 ש' 25 לפרוטוקול). אלא, שזקן עמדה על שלה, וכלשונה: "... למרות מה שייעצת לי במשרד אני לא יודעת אם אני יכולה להגיד את זה אז אני אשאר עם ה-100 אלף שלי" (עמ' 7911 ש' 31 – עמ' 7912 ש' 2 לפרוטוקול). בעקבות דבריה אלה של זקן, ביקש בא כוחה להפסיק את הדיון לאלתר. משחודשה חקירתה הראשית לאחר הפסקה של שבוע, ביום 17.10.2013, בשל מצבה הבריאותי, הבהיר בא כוחה של זקן בפני בית המשפט המחוזי: "הדיון הקודם הופסק לבקשתנו בנקודה שבה אני התרשמתי שהגב' זקן מדברת בצורה סרקסטית ולוקחת על עצמה כדי לסיים" (עמ' 8132 ש' 15-14 לפרוטוקול). לאחר ששבה זקן להעיד, הודתה כי שיקרה כאשר אמרה שכל ה-100,000 ש"ח הם שלה: "אדוני, אני יכולתי להגיד שכל ה-100 אלף שלי... למה אני לא אומרת את זה? כי זאת לא האמת" (עמ' 8213 ש' 11-1 לפרוטוקול).
בית המשפט המחוזי עמד על הקושי בו היתה נתונה זקן עת מסרה גרסה המסבכת את אולמרט, מושא הערצתה, תחת עמידה על אחת מגרסאותיה המוקדמות
--- סוף עמוד 783 ---
בחקירת המשטרה (עמ' 445-444 להכרעת הדין). בית משפט קמא עמד על הלחצים הנפשיים בהם היתה נתונה זקן עת נדרשה להתייחס לכספים אלה בעדותה: "ניתן היה ללמוד ולהתרשם בבימ"ש מעדותה; דברים אלה של הנאשמת הינם תוצר מוצק שנחצב במאמץ מתוכי תוכה. תוצר נכון ומעוגן" (עמ' 445 להכרעת הדין). לקביעות אלה אני מצטרף בפה מלא.
ואם בזאת לא סגי, נראה כי התנהלותה של זקן לשיקים אותם הפקידה בחשבונות בני משפחתה ומשיכתם במזומן, לשם העברתם למסר, מצביעה כי מדובר בכספי שוחד אותם ביקשה לכסות ולהסתיר.
181. לטענת אולמרט, אף לשיטת בית המשפט המחוזי המסקנה, לפיה זקן העבירה למסר 60,000 ש"ח, אינה היחידה המתחייבת מן הראיות. ברם, טענה זו איננה יכולה להתקבל, שכן די בבחינת סעיף זה בשלמותו כדי לשלול טענה זו, לפיה בית המשפט קבע כי קיימת אפשרות סבירה, לפיה הכסף שקע בכיסיה העמוקים של זקן. מקריאת קטע זה בשלמותו עולה, כי בית המשפט המחוזי שלל אפשרות זו. וכך קבע:
"הסנגור המלומד הוסיף וציין, כי בשנת 2004 לא נותרו גירעונות כלשהם בגין מערכות בחירות קודמות, ובנפול הטענה לכיסוי גירעונות, נופלת יחד איתה הטענה להעברת הכספים לעו"ד מסר, לשם כך. אכן, יכול והכסף שקיבלה נאשמת 9 [שולה זקן] מעד המדינה, הועבר ישירות לנאשם 8 [אהוד אולמרט] במזומן. יכול והועבר לאורי מסר, או כנטען על ידי הסנגור, שקע בכיסיה העמוקים של נאשמת 9. ברם, בעדותה בבית משפט לא נתבקשה נאשמת 9 על ידי הסנגור המלומד , להתייחס לנתון זה, ועדותה, מבחינתו, נותרה בשלמותה. ועוד, הסנגור המלומד טען בסיכומיו כי העובדה שנאשמת 9 משכה את סך 60 אלף הש"ח מחשבונות בני משפחתה לשיעורין, ולא בבת אחת, מצביעה על כך שנאשמת 9 השתמשה בכספים אלה לצרכיה האישים, ומשכה אותם בהתאם לצרכים אלה שנתעוררו מעת לעת... דבריו של הסנגור המלומד בהחלט ראויים לבחינה ודיון. הצרה, כי הסנגור המלומד בחר לקבל את דבריה של נאשמת 9 בבית המשפט בשלמותם, משנמנע מלהציג לה תמיהותיה. שוב, אין לו לסנגור המלומד להלין אלא על עצמו. הדברים דומים באירועי השוחד האחרים שיוחסו לנאשם 8, ובעניינם נדרשה נאשמת 9 להעיד. הסנגור המלומד נמנע מלחקור את נאשמת 9 בחקירה הנגדית ולהציג לה עמדתו. מצב דברים זה מוביל למסקנה הכרחית, שהטענות העולות מסיכומיו, אין בהן לכרסם, ולו במעט, בקביעות העובדתיות שיפורטו להלן" [ההדגשה הוספה – ס.ג'.].
--- סוף עמוד 784 ---
182. עינינו הרואות, כי לתרחיש החלופי אותו העלה אולמרט ביחס ל-60,000 ש"ח שקיבלה זקן מעד המדינה לא נמצא עיגון ראייתי. משכך, ברי, אפוא, כי אין בהעלאת אפשרות זו, לראשונה בסיכומי ההגנה בבית המשפט המחוזי וכעת בהודעת הערעור בבית משפט זה, כדי לעורר ספק בראיות המגבשות את גרסת שולה זקן בדבר העברת 60,000 ש"ח לאורי מסר.
יפים לעניין זה דברים שנקבעו על ידי השופט א' רובינשטיין בע"פ 6972/09 אבוטבול נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.2.2012) (להלן: עניין אבוטבול):
"תזה חלופית צריכה להיות מבוססת, ואין די בהפרחת השערות בעלמא כדי לכרסם בראיות המפלילות את המערער בביצוע העבירה".
וכן –
"יש ליתן משקל לכך שהגרסה החלופית לא הועמדה למבחן החקירה הנגדית".
על כך נקבע לא מעט בפסיקה. כך למשל קבעתי בע"פ 8757/06 דבוייב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.9.2008):
"...כדי להפריך את המסקנה המרשיעה אין די בכל היפותזה דמיונית העשויה לענות על המסכת העובדתיות שנמצאה, ויש לבחון כל אפשרות שכזו על פי שיקולים של היגיון וניסיון חיים".
בדומה לכך קבעה השופטת א' חיות בע"פ 8899/06 ארמין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.7.2007):
"על מנת שבית המשפט יגיע למסקנה כי מן הדין לזכות את הנאשם ולו מחמת הספק בשל קיומו של תרחיש חלופי תמים, יש צורך להראות כי תרחיש כזה הינו מבוסס וסביר דיו".
(ראו גם דברי השופט (כתוארו דאז) א' גרוניס בע"פ 4354/08 מדינת ישראל נ' רבינוביץ, [פורסם בנבו] פסקה 2 (22.4.2010); ע"פ 10635/08 נעים נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקאות 16-15 לפסק דינו של השופט א' לוי (13.12.2010); ע"פ 10852/14 ניג'ם נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 26 לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' ריבלין (12.2.2009)).
--- סוף עמוד 785 ---
עוד מוסיף וטוען אולמרט, כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו, כי זקן לא נחקרה על ידי פרקליטו של אולמרט בחקירה נגדית. לטענתו, אומנם החקירה היתה קצרה, אך די בה כדי להציג לזקן גרסה החולקת על עדותה.
טענה זו לא אוכל לקבל. לשם הבנת הדברים, אביא להלן את הקטע הרלוואנטי מהחקירה הנגדית של שולה זקן בידי בא כוחו של אולמרט (עמ' 8176 ש' 18 – עמ' 8177 ש' 9 לפרוטוקול):
"ש: את סיפרת בבית משפט היום, וגם עכשיו אמרת, שאת יזמת את הפנייה לדכנר וביקשת ממנו עזרה לכיסוי גירעונות וידעת על זה שיש גירעונות מעו"ד אורי מסר, נכון?
ת: נכון.
ש: כלומר עו"ד מסר מגיע אלייך בסביבות 2004 ומסר לך שיש גירעונות והאם אפשר לעזור בכיסויים?
ת: אני מצטערת שאני לא יכולה לדייק בתאריך.
ש: אני גם לא זוכר את התאריך המדויק, אמרתי 2004 כי השיקים שאנחנו מדברים עליהם הראשון הוא מה- 25 לאפריל. נכון?
ת: נכון. אתה צריך להבין שמה זה הוא בא? אורי מסר היה בן בית, זה לא שהוא בא במיוחד, הוא בא, יכול להיות שהוא גם בא באותו יום במיוחד להגיד את זה.
ש: דיבר איתך, זו הכוונה.
ת: כן.
ש: ואז את מבקשת ממר דכנר כיסוי גירעונות והוא אומר לך אני לא רוצה לתת לכיסוי גירעונות, אני מוכן לתת לך. נכון?
ת: נכון.
ש: ואז את מספרת שמתוך החמישים שיקים, אחד הופקד בחשבון של בני, שניים בחשבון של אחותך, נמשכו וניתנו לאורי מסר?
ת: נכון.
--- סוף עמוד 786 ---
ש: ואת אמרת לאורי מסר שזה כספים לכיסוי גירעונות שקיבלת מדכנר?
ת: נכון.
ש: הוא הכיר את שמואל דכנר?
ת: מה שאני יודעת היום שהם הכירו יותר מידי...".
והנה, לא רק שבא כוחו של אולמרט לא חלק על גרסתה זו של זקן, אלא הוא אף הוסיף ושאל את זקן כך (עמ' 8177 ש' 17-10 לפרוטוקול): "מה יהיה אם אורי מסר יגיע לכאן ויספר שהוא לא אמר שצריך לכסות גירעונות בשנת 2004 ושהוא לא קיבל 60 אלף שקל...?".
זקן בתגובתה הבהירה, כי היא עומדת על גרסתה ועוד הוסיפה, כי אין כל רבותא מבחינתה להודות בלקיחת 100,000 ש"ח לצרכיה, ולא רק 40,000 ש"ח, אלא שכך לא היה בפועל. זקן הסבירה, כי היא אוהבת את אורי מסר וכי לא היתה רוצה לפגוע בו. בנקודה זו הסתיימה חקירתה הנגדית של זקן בידי בא כוחו של אולמרט.
183. על גרסתה בדבר העברת 60,000 ש"ח לאורי מסר חזרה זקן גם בחקירתה הנגדית. באי כוחו של אולמרט לא שאלו את זקן דבר בחקירה חוזרת.
184. הנה כי כן, מדברים אלה עולה, כי ההגנה לא חלקה על גרסת זקן ולא הציגה לה כל טענה בדבר השתלשלות גרסתה. באי כוחו של אולמרט לא שאלו את זקן ולו שאלה אחת בחקירה נגדית, אודות גרסאותיה השונות לכספים הנדונים, לא הטיחו בה את טענתם, כי גרסאות אלה מחלישות את גרסתה כי הכספים הועברו למסר. אף לא טענו נגדה, כי גרסת מסר הינה גרסה מתפתחת שנועדה להיטיב עמה.
מושכלות יסוד הם, כי על כל נקודה מהותית השנויה במחלוקת יש חובה לחקור בחקירה נגדית. כך למשל נקבע בע"פ 4609/14 צורדרקר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (1.3.2015):
"במסגרת חקירה שכנגד מחויב הצד היריב לחקור את העד בכל נקודה של מחלוקת ואי הסכמה, על-מנת לתת לעד הזדמנות 'להגן' על גרסתו, ולאפשר לבית המשפט להתרשם מהאופן בו יעשה הדבר. על כן, כאשר לא מוצגות שאלות בקשר לסוגיה מסוימת במסגרת חקירה
--- סוף עמוד 787 ---
נגדית, בהיעדר הסבר סביר אחר, ההנחה היא כי אין חולקים על דברי העד באותה סוגיה".
(ראו גם ע"פ 8005/04 אברוטין נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 43 לפסק דינו של השופט ד' חשין (29.3.2007); עניין אבוטבול, פסקה ל"ט לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין; ע"פ 5706/11 רון נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 144 לפסק דינו של השופט א' שהם (11.12.2014); ע"פ 7508/10 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 22 לפסק דינו של השופט צ' זילברטל (27.8.2012); קדמי – סדר הדין בפלילים, עמ' 1574 והאסמכתאות הנזכרות שם).
משלא נחקרה זקן על ידי באי כוחו של אולמרט בנושא התפתחויות גרסתה ובנוגע לאפשרות שעשתה שימוש אחר בסכום של 60,000 ש"ח – הרי מבחינת אולמרט "גרסת מסר", עליה העידה זקן, נותרה כמקשה אחת.
זאת ועוד, הגם שבא כוחו של אולמרט הציג בפני זקן את האפשרות כי אורי מסר יחלוק על דבריה, ההגנה לא הביאה את מסר לעדות ולמעשה ההגנה נמנעה מלזמן את מסר כעד מטעמו של אולמרט. מסר היה משך עשרות שנים איש אמונו הקרוב של אולמרט, ליווה אותו וטיפל בנאמנות בכל הקשור לגיוס וניהול כספי מערכת הבחירות שלו. מסר הוא עד מעוניין, אשר נחקר במשטרה באזהרה ושמר לאורך חקירותיו על זכות השתיקה. בעניין זה טען בחקירתו, כי לא קיבל לידיו 60,000 ש"ח מזקן. אני סבור, כי לו סברו באי כוחו של אולמרט כי יש בעדותו של מסר כדי לסייע לאולמרט בהגנתו, ברי כי היו מזמנים אותו כעד הגנה מטעם אולמרט. העובדה כי ההגנה נמנעה מלעשות כן, אומרת דרשני.