--- סוף עמוד 806 ---
אולמרט בדיעבד. בכל מקרה, ולחלופין, לא הוכח ברמת ההוכחה הנדרשת כי הדבר נודע לאולמרט בנסיבות ובעיתוי המובילים להרשעה בלקיחת שוחד.
ודוק, אין בכוונתי – ואף אינני נדרש – להכריע מה התרחיש שאירע באמת ובוודאות מוחלטת. אף התביעה אינה נדרשת לכך. כל שעליה לעשות הוא להוכיח כי התרחיש לפיו אולמרט ידע שדכנר העביר כספים לאחיו הוא התרחיש ההגיוני היחיד, וכי אין תרחיש אפשרי סביר בלתו. מנגד, על מנת לזכות את אולמרט, די לי להצביע על כך שאין הדבר כן – וכזאת אבקש לעשות בחוות דעתי. במילים אחרות, ותוך הקדמת מסקנה לניתוח, אינני סבור כי התביעה הוכיחה את מעורבותו של אולמרט – וממילא את אשמתו – באישום הראשון מעל לכל ספק סביר. הפועל היוצא מדברים אלה הוא זיכוי, וכך לדעתי יש להורות.
ומכאן לנימוקי עמדתי.
האם יוסי קיבל כספים מדכנר, ואם כן – באיזה סכום?
2. אפתח ואומר, כי הדיון בשאלה זו נדרש עקב עמדת הסנגוריה בפנינו, לפיה לא הוכחה העברת הכספים מדכנר ליוסי. במובן זה, טרם דיון בשאלת ידיעתו של אולמרט על העברה זו, יש לקבוע עמדה בשאלה האם הוכח שהיא התקיימה. קביעתו של חברי באשר ליסוד העובדתי, לפיה כן הועברו כספים מדכנר ליוסי, מושתתת בעיקר על חקירותיהם של יוסי ואברהם נתן (להלן: נתן) במשטרה והעדפת גרסאותיהם שם על פני הגרסאות שנתנו במהלך חקירתם בבית המשפט (ראו פסקאות 75-42 לחוות דעתו). כאמור, שותף אני לקביעות חברי ולמסקנותיו בסוגיה זו, ואבקש אך להוסיף ולחדד מספר נקודות.
ראשית, באי כוחו של אולמרט טענו כי בחקירתו במשטרה עבר יוסי תהליך של "התיישרות", במסגרתו התאים את תשובותיו למידע שנחשף בפניו במהלכה. זאת במטרה לרצות את חוקריו ומתוך חששו מפני מתן עדות שקר, שהיה משליך על מעמדו החוקי בארצות הברית. טענה זו נדחתה על ידי חברי, בציינו כי מחקירת יוסי במשטרה עולה בבירור כי אין מדובר ב"התיישרות" אלא בתהליך של מעבר מהרחקה והכחשה לחשיפה הדרגתית של האמת (פסקאות 67-66, 74 לחוות דעתו). לכך מסכים אני, הגם שאינני סבור, והדברים יבוארו בהמשך, כי ההרחקה וההכחשה שאפיינו את תחילת החקירה נועדו בהכרח לגונן על אולמרט (ראו והשוו פסקאות 43, 56 ו-66 לחוות דעת השופט ג'ובראן). מקריאה חוזרת ונשנית של ת/736א עולה, כי בניגוד לטענתו של יוסי
--- סוף עמוד 807 ---
בעדותו בבית המשפט, אותה טרח לשוב ולהדגיש, דבריו בחקירה לא נאמרו "בהקשר מותנה, בהקשר טנטטיבי" (עמ' 5424 לפרוטוקול, ש' 1) ואף לא "הוצאו מהקשרם" (עמ' 5427 לפרוטוקול ש' 21. ראו גם עמ' 5428 ש' 31; עמ' 5429 ש' 6-4; עמ' 5433 ש' 17-15; עמ' 5434 ש' 18-15; וכן הסברו למה כוונתו בדברים אלה בעמ' 5510-5507). כאשר רצה, השתמש יוסי במילים ברורות ונחרצות, למשל: "… there were checks from Mr. Dechner. I want to establish it. Definitely there were checks from Mr. Dechner. I remember it now" (ת/736א, עמ' 199 ש' 22-19). זוהי הודאה ברורה בקבלת הכספים, שלא נעשתה מתוך רצון לרצות את החוקרים אלא נבעה מהבנה כי יש בידיהם ראיות אחרות. אכן, יוסי הושפע מהחקירה. גרסתו היא גרסה מתפתחת, כפי שציין חברי. יחד עם זאת, התפתחות זו איננה תולדה של רצונו למצוא חן אלא של הכרה בכך שהעדויות שבידי המשטרה מתחילות "לסגור עליו".
חיזוק נוסף למסקנה כי אין מדובר בהליך של "התיישרות" ניתן למצוא בעובדה כי יוסי ידע היטב שלא "להתיישר" עם הגרסה שהוצגה לו על ידי חוקריו כשלא הסכין עימה. כך היה, למשל, בסוגיית גובה הסכום שהועבר ליוסי על ידי דכנר (ת/736א, עמ' 200 ש' 11-4 וכן עמ' 213 ש' 15 עד עמ' 214 ש' 5). כשם שיוסי הדגיש – חזור והדגש – כי לא אמר שקיבל סכום של חצי מיליון ש"ח וכי אינו זוכר סכום כזה, כך יכול היה לדבוק בעמדתו כי לא קיבל סכום כלשהו. אלא שלא כך עשה. לאחר שנאמר ליוסי כי נתן מסר בעדותו שדכנר העביר ליוסי כספים גם לאחר שנת 1996, ומתוך חשש כי יש בעדותו של האחרון כדי לסבכו – החל יוסי להיזכר ולספר כי הועברו לו כספים במספר שיקים, ככל הנראה שישה, וב-"סכום משמעותי" ("significant amount of money". ראו, למשל, ת/736א, עמ' 198 ש' 4-1; עמ' 199 ש' 22-19; עמ' 200 ש' 17-16; עמ' 218 ש' 20-19). המסקנה היא כי בפעמים שבהן יוסי "התיישר" עם גרסת חוקריו והודה בקבלת הכספים מדכנר, לא היה זאת אלא משום שאכן קיבלם.
להשלמת התמונה יצוין, כי היו מקרים שבהם יוסי לא "התיישר" עם גרסת חוקריו אף כאשר הוצגו בפניו ראיות חיצוניות, כגון מסמכים המעידים על העברה של 30,000 דולר ממוריס טלנסקי (להלן: טלנסקי) לחשבונו של יוסי בבנק המזרחי בנובמבר 2004 (בניגוד להעברת הכספים מדכנר, שלא נמצא לה כל תיעוד בנקאי). גם אז התעקש יוסי כי אינו מכיר את האיש וכי אינו יודע דבר על כך שהעביר כספים לחשבונו (ראו, למשל, ת/736, עמ' 135 ש' 11-7; עמ' 141 ש' 10-7; עמ' 143 ש' 11-4).
--- סוף עמוד 808 ---
שנית, ובהמשך לכך, אף אם גרסתו של יוסי בחקירתו במשטרה לא תאמה לגמרי את גרסת דכנר (למשל לעניין מספר השיקים או סכומם המצטבר), אין בכך כדי לפגוע במסקנה כי אכן הועברו כספים, במספר "פעימות" ובסכום שאינו זניח. גם מוצג נ/568 – המהווה את כלל דפי חשבונות הבנק של דכנר בתקופה הרלוונטית – אין בו כדי להטות את הכף לטובת ההגנה באשר לעצם העברת הכספים. בנסיבות העניין, העובדה כי נ/568 נעדר כל תיעוד בדבר השיקים שנמסרו ליוסי – או שיקים דומים במאפייניהם – אינה שקולה כנגד הודאתו המפורשת של יוסי בחקירתו במשטרה. האחרונה היא שגוברת על הראשון (ראו גם פסקאות 90-89 לחוות דעת חברי).
שלישית, ניתן לראות בדבריו של נתן במשטרה, כשהם נקראים כמכלול, תימוכין – פנימיים וחיצוניים – לכך שיוסי אכן קיבל כספים מדכנר. בחקירתו ציין נתן כי "משום מה יש לו בראש" שדכנר נתן ליוסי שיק (ת/672, ש' 141). במהלך חקירה נוספת, כשלושה שבועות לאחר מכן, אמר נתן כי הוא זוכר שיוסי סיפר לו שקיבל שיק מדכנר, הגם שלא ראה את השיק עצמו או את הסכום שנכתב על גביו (ת/673, ש' 7-6, 24-22). אמנם, בחקירה שלישית הסתייג נתן במידת-מה מדבריו בחקירות קודמות וטען כי יכול להיות שיוסי אמר לו על דבר השיק (ת/674, ש' 9). במהלך עדותו בבית המשפט טען נתן כי לא ידוע לו שיוסי קיבל שיק, וניסה לתת הסבר מדוע "היה לו בראש" אחרת (עמ' 4488 לפרוטוקול, ש' 28-23; עמ' 4493 ש' 18-16; עמ' 4498 ש' 27 עד עמ' 4499 ש' 9). ואולם, לא נראה כי יש בדברים אלה כדי לשמוט את הקרקע תחת הדברים שאמר נתן בחקירותיו. בית המשפט קמא – שהתרשם מעדותו של נתן באופן ישיר – קבע כי הוא "עלה על דוכן העדים כאזרח הנחוש ש'לא לדעת'... כמי שגמר אומר שלא להאיר את התמונה העובדתית שנתרחשה לנגד עיניו" (פסקה 272 להכרעת הדין). בנוסף, וכפי שצוין, לאחר שנאמר ליוסי כי נתן מסר גרסה לפיה יוסי קיבל כספים מדכנר באותה תקופה, החל יוסי "להיזכר" ולהשלים את התמונה.
רביעית, לעניין קיומה של הסכמה דיונית בהליך קמא באשר לעצם העברת הכספים. כפי שציין השופט ג'ובראן (פסקה 40 לחוות דעתו), אין מחלוקת כי הוסכם על הצדדים שחקירתו של יוסי במשטרה היא ראיה קבילה, בהתאם לסעיף 10א לפקודת הראיות. המחלוקת הנטושה ביניהם בהקשר זה היא בשאלה האם ההסכמה פרשה כנפיה גם על אמיתות הדברים שנאמרו על ידי יוסי בחקירתו במשטרה, ובפרט לעניין העברת סכומי כסף משמעותיים מדכנר לידיו. להבנתי, התמונה הכוללת העולה מפרוטוקול הדיונים בהליך קמא ומטיעוני הצדדים מעידה כי אכן הייתה הסכמה גם לעניין תוכן הדברים, שלא ניתן להקל בה ראש.
--- סוף עמוד 809 ---
כך, למשל, במסגרת חקירתו הנגדית של יוסי ע"י עו"ד בלכר, בא כוחו של אולמרט, ציין עו"ד בלכר כך:
"אני עומד לשאול אותך שאלות לגבי הכספים שדכנר נתן לך, אני יודע שהתשובה שלך הייתה בחקירה הראשית שלא קיבלת כספים מדכנר, אבל אני גם יודע שבחקירה שלך ביולי 2010 אתה מספר שאתה קיבלת כספים מדכנר. מי שיצטרך בסופו של דבר לקבוע איזו גרסה לאמץ, האם את הגרסה עם הזיכרון המוקדם יותר של שנת 2010 או את הגרסה העדכנית של שנת 2013 זה בית המשפט, במובן הזה בינינו לבין התביעה אין מחלוקת, שנינו חיים מפי החקירה של יולי 2010, גם התביעה וגם ההגנה, ושנינו מעדיפים את הגרסה של יולי 2010" (עמ' 5506 לפרוטוקול, ש' 24-18. ההדגשה הוספה).
במקום אחר, הוחלפו הדברים הבאים בין בית המשפט קמא לבין בא כוחו של אולמרט:
"עו"ד בלכר: בכל הכבוד, מה שמעניין אותנו זה לחלוטין לא קבלת הכסף, הדבר היחיד שאותנו מעניין זה האם למר אולמרט יש איזשהו קשר לכספים. וזה גם מה שאמור לעניין את התביעה.
בית המשפט: העד אומר לך חד משמעית אהוד אולמרט לא ידע ממני דבר וגם לא קיבלתי כסף.
עו"ד בלכר: התביעה מקבלת את הגרסה הזאת?
בית המשפט: העובדה המוסכמת על שניכם שהוא קיבל מדכנר.
עו"ד בלכר: אז לגבי כל השאר אני צריך לחקור" (עמ' 5511 לפרוטוקול, ש' 15-1. ההדגשות הוספו).
מדברים אלה עולה, כי הצדדים הגיעו להסכמה לא רק לעניין היותו של יוסי עד עוין (עמ' 5420 לפרוטוקול, ש' 9-5), אלא גם לעצם תוכנה של הודעתו במשטרה, ככל שהיא מתייחסת להעברת כספים מדכנר ליוסי.
עיון בפרוטוקולי הדיון בהליך קמא מלמד, כי ההגנה בחרה בקו מסוים: היא ביקשה מבית המשפט לאמץ את חקירתו של יוסי במשטרה מיולי 2010 במלואה, הן לעניין העברת הכספים והן לעניין אי מעורבותו של אולמרט בהעברה זו. כדברי סנגורו של אולמרט:
--- סוף עמוד 810 ---
"יש לנו חילוקי דעות מהותיים עם העד לגבי עצם קבלת הכספים, אנחנו לא יודעים אלא את מה שנאמר בהודעתו מה-1 ליולי 2010 לגבי קבלת הכספים, אנחנו נבקש מבית המשפט לאמץ את מה שכתוב בהודעה הזאת על כל חלקיה, על קבלת הכספים ועל חוסר הקשר, איזשהו, שהיה לאהוד בקבלת הכספים האלה" (עמ' 5510 לפרוטוקול, ש' 24-21. ההדגשה הוספה).
לעומת זאת, בסיכומיה ביקשה ההגנה להדגיש כי סוגיית העברת הכספים עודנה במחלוקת. ודוק: בדומה לחקירתו במשטרה – במסגרתה הדגיש יוסי כי אינו יודע על מעורבות כלשהי של אולמרט בהעברת הכספים מדכנר לידיו וכי דכנר או אולמרט מעולם לא דיברו עימו על מעורבות כזו (ת/736א עמ' 201 ש' 18 עד עמ' 202 ש' 6; עמ' 202 ש' 13-12; עמ' 203 ש' 14-12; עמ' 207 ש' 21-14; עמ' 208 ש' 4-2 וכן ש' 20-15; עמ' 233 ש' 22-20; עמ' 242 ש' 22 עד עמ' 243 ש' 4; עמ' 248 ש' 10-2 וכן ש' 20-18; עמ' 249 ש' 9-6) – גם בעדותו בבית המשפט הכחיש יוסי כל קשר או מעורבות של אולמרט בהעברה זו (ככל שהייתה – שהרי בבית המשפט הכחיש אף אותה. ראו, למשל, עמ' 5425 לפרוטוקול, ש' 24-20 וכן ש' 31-28; עמ' 5426 ש' 2-1 וכן ש' 14-12; עמ' 5433 ש' 12-11; עמ' 5500 ש' 4-3; עמ' 5501 ש' 15-13). בעדותו חזר יוסי על הכחשות אלה מספר רב של פעמים, ועשה כן גם לפני דבריו של בא-כוחו של אולמרט שהובאו לעיל, מהם ניתן ללמוד על הסכמה דיונית באשר לעצם העברת הכספים. ההבדל העיקרי בין דבריו של יוסי בחקירתו במשטרה לבין עדותו בבית המשפט נוגע לקבלת הכספים מדכנר, אך נראה כי באשר למעורבותו של אולמרט באותה העברה – לא סר יוסי מעמדתו ימין ושמאל, לפיה לא ידוע לו על כל מעורבות כזו. אם אמנם כל מעייניה של ההגנה נתונים היו רק לשאלת ידיעתו של אולמרט – וכדברי בא כוחו: "בכל הכבוד, מה שמעניין אותנו זה לחלוטין לא קבלת הכסף, הדבר היחיד שאותנו מעניין זה האם למר אהוד אולמרט יש איזשהו קשר לכספים" (עמ' 5511 לפרוטוקול, ש' 2-1) – מדוע הצהירה כי היא מעדיפה את גרסתו של יוסי מיולי 2010 על פני זו שנתן בבית המשפט, כאשר גם בבית המשפט יוסי כבר הכחיש כל מעורבות של אחיו?
לדידי, המסקנה המתקבלת מהאמור לעיל היא כי ההגנה הסכימה לכך שיוסי אמנם קיבל כספים מדכנר. משאמרנו כל זאת, נשוב ונדגיש כי עצם העברת הכספים מעוגנת ומבוססת גם בלעדי הסכמה זו, כמפורט לעיל ובחוות דעתו של השופט ג'ובראן. לכן אין לקבל את עמדת הסנגוריה לפיה העברת הכספים לא הוכחה.
--- סוף עמוד 811 ---
3. להשלמת הדיון ביסוד העובדתי, יש להתייחס גם לשאלת גובה הסכום. כאמור, מקובלת עליי עמדת חברי, לפיה אין בסיס לקביעת בית המשפט קמא, כי הועבר סכום של חצי מיליון ש"ח. קביעה זו נשענה על עדות דכנר בלבד, שאינה אלא משענת קנה רצוץ – בייחוד בהעדר חקירה נגדית (כפי שעוד יפורט להלן). אין לכך תימוכין בראיה חיצונית כלשהי. יוסי מצידו חזר והדגיש כי אינו זוכר סכום כזה, וכי מעולם לא אמר זאת (ראו פסקאות 81-76 לחוות דעת חברי וכן פסקה 2 לעיל). כל שניתן לקבוע, הוא כי יוסי הודה בקבלת כספים מדכנר – "בסכום משמעותי" ("significant amount of money").
מהי משמעות המונח "משמעותי"? מבלי למצות את הגדרתו, ברי כי מדובר במונח יחסי. בהתאם לעיקרון הכלכלי בדבר התועלת השולית הפוחתת של הכסף, סכום משמעותי עבור מי שאין הפרוטה בכיסו הוא סכום זניח עבור אדם אמיד. תוכנו של המונח משתנה מפרט לפרט, ועשוי אף להשתנות מתקופה לתקופה ביחס לאותו הפרט. גם אם תיתכן הסכמה מסוימת על גבולות גזרתו של המונח, ניסיון "להדביק" לו מספר נידון לכישלון שכן אין לכך תשובה ברורה. בענייננו, האמירות היחידות לעניין גובה הסכום שהעביר דכנר ליוסי מהן ניתן להסיק מהו אותו "סכום משמעותי" מצויות בחקירתו במשטרה (ת/736א), ואף הן אינן מאירות את התמונה. לא אחזור על כל הציטוטים של דברי יוסי בחקירתו, שחלקם הובא על ידי השופט ג'ובראן בחוות דעתו, אך אומר זאת: כשנשאל בהתחלה למה כוונתו במילה "משמעותי" ואם ביכולתו להעריך בכמה כסף מדובר במצטבר, השיב יוסי כי אינו יכול לומר, אך לא היה זה סכום של אלפי שקלים בודדים אלא יותר מכך (ת/736א, עמ' 200 ש' 22-18). ההשוואה לאלפי שקלים בודדים דווקא ולא לסכומים גבוהים יותר עשויה ללמד כי יוסי קיבל סכום נמוך יחסית בהשוואה לחצי מיליון ש"ח, שאולי אף אינו עולה על עשרות אלפי שקלים. מצד שני, בהמשך נשאל יוסי אם ייתכן כי מדובר בכמה מאות אלפי שקלים, והשיב כי אינו זוכר אך אינו יכול לשלול זאת (שם, עמ' 201 ש' 3-1). מצד שלישי, באחת הפעמים שבהן הדגיש יוסי כי לא אמר שקיבל חצי מיליון ש"ח מדכנר, הוסיף והדגיש כי גם לא אמר שמדובר במאות אלפי שקלים (שם, עמ' 213 ש' 20-18). עם התקדמות החקירה, יוסי הודה שקיבל מספר שיקים – לפחות, וקרוב לוודאי, שישה (שם, עמ' 218 ש' 20-19; עמ' 219 ש' 17-14). לא ברור באופן חד-משמעי מדבריו של יוסי מהו הסך הכולל – האם הוא מגיע למאות אלפי שקלים או שביחד, כל השיקים אינם עולים על עשרות אלפי שקלים. יצוין כי גם החוקרת, גב' ברק, לא הבינה נקודה זו. היא ביקשה לחדדה אך הדבר לא צלח. העניין לא המשיך להיבחן ולמעשה נותר פתוח (ראו שם, עמ' 220 ש' 8 עד עמ' 221 ש' 9). לצורך ההכרעה, מוכן אני להניח כי מדובר בסכום משמעותי במובן זה שהוא מגיע ואף עובר את ה-100,000 ש"ח, אך