נזכיר בקצרה את המצב התכנוני באותם ימים: בשנת 1999, מספר חודשים לפני מתן התרומות, אושרה תב"ע ג' (שינוי ייעוד הקרקע והגדלת זכויות הבניה), ובחודש אוקטובר 1999 אושר ההסכם בין הולילנד תיירות לעיריית ירושלים בעניין היטל ההשבחה.
בסמוך לאחר מכן, ביום 28.12.1999, מכרה הולילנד תיירות את זכויותיה בחלק ממתחם הולילנד לחברת אלונר תמורת 105 מיליון דולר, ובשנת 2000 החלו הולילנד תיירות וחברת אלונר בקידום תב"ע ד', שהיא תכנית מפורטת בסמכות הוועדה המקומית אשר מכוחה ניתן להוציא היתרי בניה. תכנית זו פורסמה למתן תוקף בחודש יוני 2001. כן החלו שתי החברות לפעול לקידום תב"ע ו' (תכנית לשינוי ייעוד המצויה בסמכות הוועדה המחוזית). בחודש דצמבר 2003 התקבלה המלצת ועדת המשנה המקומית לוועדה המחוזית להפקיד את התכנית.
באשר ללופוליאנסקי, נזכיר כי בין השנים 2003-1993 כיהן לופוליאנסקי כסגן ראש העיר, כממונה על תיק התכנון והבניה וכיו"ר ועדת המשנה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה (פרוטוקול, עמ' 6953-6952).
202. על מנת לקבוע אם מתן תרומות עולה כדי מתן שוחד, עלינו לנסות ולהתחקות אחר המניעים שעמדו בבסיס נתינתן. פעמים שבית המשפט למד על מניעיו של נותן השוחד במישרין מחומר הראיות, ופעמים שבית המשפט למד עליהם מן הנסיבות, תוך הסתייעות בחזקת המודעות המבוססת על ניסיון החיים והשכל הישר (עניין אלגריסי, פסקה 15; עניין בניזרי, פסקה 51; קדמי, עמ' 1006). כפי שציין השופט פוגלמן, מניעיו של אדם צפונים על פי רוב בלבבו פנימה, והניסיון להתחקות אחריהם כרוך לא אחת
--- סוף עמוד 240 ---
בקושי רב. כאשר מדובר באדם כמו צ'רני, אשר אין חולק כי הוא ומשפחתו תרמו מנדיבות לבם סכומים נכבדים מאוד לגופים שונים, כמו אוניברסיטת בן גוריון, הקושי אך מתגבר, שהרי מנין לנו שתרומותיו ל"יד שרה" אינן אך חלק מפעילותו הפילנתרופית ללא כל קשר לאינטרסים שלו בפרויקט הולילנד? אלא שבנקודה זו, אין לנו אלא להפנות לדבריו של צ'רני עצמו כפי שמסר לחוקריו במשטרה, ובשל חשיבות הדברים נביאם כלשונם (הפער בין הציטוטים שלהלן לבין האמור בהודעה כפי שנכתבה במשטרה [ת/491] נובע מהשלמות בעקבות צפיה בתקליטור החקירה. ההשלמות יובאו בסוגריים מרובעים):
"שאלה: אנו שואלים אותך שוב האם דכנר בקש ממך ובעקבות בקשתו העברת לו כספים לצורך תשלום לגורמים בעיריית ירושלים בקשר לפרויקט הולילנד?
תשובה: אתה יכול להגיד לי באיזה שנים?
שאלה: תענה על השאלה.
תשובה: הגורם היחיד בעיריית ירושלים וגם הוא בעקיפין, [ולצערכם אולי בצורה מותרת לחלוטין], הוא יד שרה שקיבלה כל שנה כ-5,000 ש"ח באמצעות הגברת שושנה שרעבי ופה ושם תרומות נוספות. בסוף הפרויקט קיבלה יד שרה תרומה גדולה יותר למרות שדכנר בקש שהתרומה תהיה עוד יותר גדולה. אני לא זוכר שום העברה נוספת.
שאלה: כלומר ליד שרה אתה מודה ששילמתם כספים בעצם לאורי לופוליאנסקי. למה?
תשובה: [אני אענה לך בצורה לא מכובדת... בכוונה. תכף תבין למה]. רק השנה או ב-2009 קיבלה המדינה חוק שאוסר על העברת כספים לעמותות/אגודות שאישי ציבור קשורים אליהם. אני יכול להסיק מכך שכולם בארץ היו תמיד מעבירים תרומות לגופים קשורים וזה היה לגיטימי ואפילו קיבלנו קבלות והזדכינו עליהם אצל שלטונות המס ואני לא יוצא דופן מאחרים. וכשליאור (אחד החוקרים – י"ע) אומר לופוליאנסקי בעצם, או משהו כזה, זה לא לופוליאנסקי, זה יד שרה" (ת/491, שורות 115-101).
הנה כי כן, בתשובה לשאלה אם העביר לדכנר כספים לצורך תשלום לגורמים בעיריית ירושלים, השיב צ'רני בחיוב בהפנותו לתרומות שניתנו ל"יד שרה", ובכללן התרומה הגדולה בגינה הורשע (תרומת "סוף הפרויקט" אשר ניתנה לאחר אישור תב"ע ג'). יש לציין כי לדברי צ'רני, היה זה דכנר שביקש ממנו שהתרומה בסוף הפרויקט תהיה גדולה יותר. לבסוף, כאשר החוקר מבקש לחדד את הדברים ומסביר לצ'רני כי דבריו מהווים הודאה בכך שהתרומות שניתנו ליד שרה ניתנו בעצם ללופוליאנסקי,
--- סוף עמוד 241 ---
צ'רני משיב "בצורה לא מכובדת" כלשונו, וטוען כי מבחינה משפטית אין בדבר פסול וכי כך נהוג ומקובל לעשות בארץ.
בהמשך דבריו קושר צ'רני במישרין בין התרומות לבין הפרויקט:
"שאלה: לופוליאנסקי הן בתפקידו כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה וסגן ראש עיריית ירושלים והן בתפקידו כראש העיר פעל רבות לקידום פרויקט הולילנד. מדוע העברתם כספים ליד שרה שלופוליאנסקי עומד גם בראשה?
תשובה: בעברית של חברי כנסת – [ואני בכוונה ככה קצת מכניס עקיצות – תן לי מה אכפת לך אחר כך אני אשב בכלא 20 שנה] – בעברית של חברי כנסת קוראים לזה 'לובינג'. עשינו 'לובינג'.
[שאלה: הכרנו תודה ללופוליאנסקי עבור פועלו לפרויקט הולילנד?
תשובה: אתה מציג את זה בצורה שהיא קצת אה...]
שאלה: כשאתה אומר 'לובינג' למה אתה מתכון, להכרת תודה ללופוליאנסקי?
תשובה: לא במינוח שאתה רומז אליו אלא אני מכיר כבוד לעמותה שהוא עומד בראשה ותורם לה במקום לתרום [לדוגמא] למגן דוד אדום שהוא חשוב באותה מידה.
[שאלה: מה זה לובינג, אני לא מבין את המילה.]
תשובה: כשאמרתי לובינג התכוונתי לנוהג הנפוץ במדינת ישראל שהביאה לכך שרק ב-2010 או 2009 המדינה מצאה לנכון להחליט שאסור ליזמים או בעלי עסקים אחרים לתרום לעמותות [או אגודות] מוכרות שקשורות לבעלי תפקידים בעירייה, ומן הסתם עד אותה עת המדינה לא ראתה בזה פסול ואין סיבה שפרויקט ההולילנד הצפוי לקום יהיה שונה מכל מדינת ישראל... זה 'לובינג'.
[שאלה: זה לובינג?
תשובה: כן, זה לובינג. מה זה לובינג? זה אתה מציג את עמדתך. אתה מציג את עמדתך. הולילנד באה ותורמת לפרויקט, הולילנד באה ונותנת כספים לשושנה שרעבי שכתוב פרויקט הולילנד 2000 ביומן של יד שרה, כמו שכולם עושים.
שאלה: יש קשר חזק בין פועלו של לופוליאנסקי...
תשובה: בוודאי.
שאלה: לבין אותו לובינג שאתה טוען שעשיתם.
תשובה. נכון, כן]" (ת/491, שורות 149-130).
--- סוף עמוד 242 ---
בעניין זה, מקובלת עלי קביעתו של בית משפט קמא כי דבריו של צ'רני "אינם צריכים פרשנות" (עמ' 109 להכרעת הדין). המונח "לובינג", על פי הסברו של צ'רני, מלמד על הזיקה המשולשת בין התרומות-הפרויקט-לופוליאנסקי. הנה כי כן, היה זה צ'רני עצמו שכרך בין מתן התרומות לבין הפרויקט ולהיותו של לופוליאנסקי בעל תפקיד בעירייה, והוא שהסביר כי תרם "לעמותה שהוא [לופוליאנסקי] עומד בראשה במקום לתרום לדוגמא למגן דוד אדום". לדידו של צ'רני, אף לא היה כל פסול בתרומה לעמותה שלופוליאנסקי קשור אליה, ולעניין זה הוא שב והפנה להצעת החוק אשר הזכרנו לעיל (אל טענתו זו של צ'רני, שהיא כאמור טענה משפטית, נשוב בהמשך הדברים).
203. בערעור לפנינו טוען צ'רני כי כוונתו במילה "לובינג" היתה "תרומה מטעם הפרויקט למטרות של רווחת הציבור, בכדי להביא להכרה של הפרויקט בציבור גם כגוף חברתי" (פסקה 71.2 לעיקרי הטיעון). דברים דומים טען צ'רני בעדותו בבית משפט קמא:
"לובינג זה מטרה לבוא ולהרשים את העיר, שהאנשים שעוסקים בפרויקטים הם לא מאכרים כאלה שבאים עושים פרויקט ונעלמים אלא שהעסק הוא עסק רציני, הפרויקט רציני, הקרקע קרקע של המשפחה כבר 50 שנה ותמשיך להיות קרקע על שם המשפחה, העסק הוא לא כזה, היום אתם קוראים לזה כרישי נדל"ן, זה לא היה אז.
[...]
הולילנד עד תחילת הפרויקט לא הייתה מוכרת בעיר, כולם ידעו את הדגם, הכירו את הדגם, ידעו מה זה דגם בית שני, כולם היו באים אליו ברגל חצי שעה ונעלמים, לא הייתה מודעות, ואנחנו נקטנו פעולות בהן אנחנו מביאים את ידיעת עובדת קיום הולילנד לידי ביטוי, זה מה שנקרא לובינג. במסגרת זה היו גם תרומות ליד שרה" (פרוטוקול, עמ' 6016).
קשה לקבל הסבר זה, שהוא על פניו הסבר בלתי משכנע, ואף אינו עולה מדבריו של צ'רני בחקירתו במשטרה. טענתו של צ'רני כי בחר "לשווק" את הפרויקט "כגוף חברתי" ולהביאו לידיעת הציבור, וזאת באמצעות השאת תרומות נכבדות דווקא לעמותה בראשה עומד סגן ראש העיר–מחזיק תיק התכנון והבניה–ויו"ר הוועדה המקומית – היא טענה מאולצת. נראה כי צ'רני ניסה ליצוק בדיעבד תוכן לגיטימי למונח בעייתי ("לובינג") בו נקט בחקירתו במשטרה, שם הסביר כי "לובינג" פירושו "להציג את עמדתך" באמצעות השאת תרומות לעמותה הקשורה לבעל תפקיד בעירייה (להבדיל, למשל, ממתן תרומות למגן דוד אדום).
--- סוף עמוד 243 ---
204. הנסיבות שקדמו למתן התרומה, כפי שתוארו על ידי צ'רני, מחזקות גם הן את המסקנה כי ניתנה ל"יד שרה" בזיקה לפרויקט וללופוליאנסקי. כך, במהלך שנת 2000 ערכו צ'רני ואמו סיור ב"יד שרה", אליו הצטרף לופוליאנסקי במטרה "להלהיבם" בנוגע לפרויקט מוקדי המצוקה (עדות לופוליאנסקי, פרוטוקול בעמ' 7033). בחודש יוני 2000 נשלח לצ'רני מסמך בן ארבעה עמודים באנגלית מטעם "יד שרה" ובו הצעה להיות "ספונסר" של פרויקט המרכז הממוחשב של מוקדי המצוקה [נ/425]. על גבי עמוד השער נכתב כי מדובר ב-"A Proposal to Sponsor", ולאחר תיאור המערכת הממוחשבת והצרכים, נאמר בעמוד האחרון כי sponsorship תזכה את התורם בכך שהמרכז ייקרא על שמו. בשורה האחרונה של המסמך נכתב: "Donation required to sponsor the national emergency alarm center: $1,000,000". בחקירתו במשטרה התייחס לכך צ'רני באופן הבא:
"שאלה: מי החליט על התרומה ליד שרה?
תשובה: אני אחלק את תשובתי לשתיים. הקשר שלי עם יד שרה קודם לפרויקט הולילנד. כשהבן שלי הראשון נולד לקחנו ציוד מיד שרה לאשתי... [..]. בסיום הפרויקט הראשון בשנת 1999 או 2000, אישור תב"ע ג', פנה אליי שמואל ובקש תרומה גדולה ליד שרה. הבקשה שהגיעה אליי הייתה שערוריתית, הם קיבלו רבע ממנה במסגרת תרומות נוספות שנתתי לעת סיום הפרויקט ומאז, פרט לשורה ביומן השנתי של יד שרה אין לי כל קשר אליהם" (ת/491, שורות 125-116).
בבית המשפט שב צ'רני והתייחס לכך:
"כתוב למטה באותיות קטנות בעמוד ל[מ]טה שהתרומה דורשת שהיקף התרומה הוא כפי שאמרתי, התרגזתי כשהנייר הזה הגיע אלי, ואמרתי לעצמי איזו דרישה חצופה, פניתי לשרעבי ואמרתי לה שזה הרבה מידי, ואני מוכן לתרום מיליון ורבע ש"ח ולא יותר, וכך עשיתי בשלושה שיקים ביוני, יולי 2000 והשלמתי את הסכום ולא הסכמתי לשלם יותר, יתרה מזו, מתוך הכעס שאיני יכול להסבירו, זו היתה התרומה האחרונה שנתתי ליד שרה, עד אחרי המעצר ב-2010 והעברתי את מערך התרומות לבית מלכה ולמכון לעזרה לזולת של הרב מילר" (פרוטוקול, עמ' 5724).
הנה כי כן, צ'רני הבין את הבקשה בזמן אמת כ"דרישה חצופה" ונענה לה רק בחלקה, ובמקום מיליון דולר תרם רבע מהסכום (1.25 מיליון ש"ח). על פני הדברים, הבנתו של צ'רני בזמן אמת כי הוא "נדרש" לתרום מיליון דולר, ותחושתו כי מדובר
--- סוף עמוד 244 ---
בבקשה "חצופה" ו"שערורייתית", מתיישבים היטב עם דבריו כי התרומה ניתנה כ"לובינג" בזיקה לפרויקט. שאם לא כן, מדוע "נדרש" לתרום? ומדוע היתה זו דרישה חצופה ושערורייתית? האין בכך כדי ללמד על הבנתו בזמן אמת כי היה מצופה ממנו להיענות לבקשה להרים את התרומה המבוקשת?
זאת ועוד. בחקירתו במשטרה, כאשר נשאל על הקשר בין פועלו של לופוליאנסקי לבין ה"לובינג" שבוצע באמצעות התרומה, השיב צ'רני:
"שאלה: אבל יש קשר חזק בין פועלו של לופוליאנסקי לבין אותו לובינג שאתה טוען שעשיתם בתרומה ליד שרה. תגובתך.
תשובה: תגובתי היא כפולה. התגובה הראשונה היא שמדינת ישראל לא מצאה לנכון שנוהל זה אינו תקין עד לאחרונה. והתגובה השניה ואולי היותר יוצאת דופן היא שבסוף פרויקט ג' ולמרות שאני ידעתי שאני הולך לפרויקט ו' בעיריית ירושלים, לא נעניתי לבקשת התמורה הגבוהה של יד שרה ולא העברתי את הסכום שלכאורה נדרש ממני ואם תרצה 'סיכנתי' את מערכת היחסים שביני לבין יד שרה, או כפי שליאור היה אומר ביני לבין לופוליאנסקי" (ת/491, שורות 149-144).
במבט ראשון הרהרתי שמא המילה "תמורה" בתשובתו של צ'רני היא טעות הקלדה וכי בפועל צ'רני אמר "תרומה". אלא שמצפייה בתקליטור החקירה עולה כי ההודעה משקפת את דבריו של צ'רני נאמנה, ומלבד טענתו המשפטית החוזרת כי מדובר בפרקטיקה מותרת, צ'רני הסביר כי לא נענה "לבקשת התמורה הגבוהה" אשר לכאורה "נדרשה" ממנו על ידי "יד שרה".
אכן, צ'רני לא נענה לבקשה "שערורייתית" זו במלואה והסתפק כאמור בתרומה של 1.25 מיליון ש"ח, ודומה כי בכך ביקש לשכנע את חוקריו כי הקשר בין פועלו של לופוליאנסקי למתן התרומות אינו כה חזק. אלא שהכרתו של צ'רני כי ייתכן שבכך "סיכן" את מערכת היחסים בינו לבין "יד שרה", היא המעידה על הזיקה בין התרומות לבין פועלו של לופוליאנסקי. מחשבתו של צ'רני כי מדובר בבקשת "תמורה", שמא פליטת פה פרוידיאנית, אף עשויה להסביר מדוע התרגז וראה בכך בקשה "שערורייתית" ו"חצופה", ומדוע בכל זאת נענה ותרם סכום נכבד של 1.25 מיליון ש"ח.
על כך יש להוסיף, כי לדברי צ'רני בחקירתו במשטרה, שושנה שרעבי (אחראית גיוס התרומות ב"יד שרה") שבה ופנתה אליו לאחר מכן בנוגע
--- סוף עמוד 245 ---
ל"דרישה/בקשה" כלשונו, וביקשה את "היתרה" בנימוק ש"יד שרה" נפגעה מחוסר היענותו לבקשה, אולם הוא סירב לכך (ת/494, שורות 79, 85-84; ת/501 שורות 283-282). אף התנהלות זו, ממנה משתמע כי "יד שרה" לא הסתפקה בתרומה נדיבה בסך 1.25 מיליון ש"ח וציפתה מצ'רני "להשלים את היתרה", מצביעה על מעין הבנה כי על צ'רני לתרום את מלוא הסכום המבוקש.
205. לטעמי, דבריו של צ'רני מלמדים על כך שהתרומה/תמורה ל"יד שרה" נעשתה בזיקה לפרויקט ולפועלו של לופוליאנסקי. ודוק: גם אם נשקיף על התרומה המדוברת כ"תמורה" שניתנה לאחר אישור תב"ע ג', אין בכך כדי להעלות או להוריד לעניין עצם היותה שוחד, שהרי אין נפקא מינה בשוחד אם ניתן לכתחילה או בדיעבד (סעיף 293(5) לחוק).
משזו מסקנתי, איני רואה צורך להידרש למוצג ת/99א, אשר לגבי מידת האותנטיות שלו ניטשת מחלוקת בין הצדדים. במכתב זה כתב (לכאורה) דכנר לצ'רני כי לופוליאנסקי (א"ל כפי שנכתב במסמך) כועס משום שצ'רני לא העביר ל"יד שרה" כספים שהבטיח; כי מדובר בעיתוי רגיש לנוכח התנגדותו של שטרית לשינוי הייעוד; וכי יש צורך ברצון טוב של לופוליאנסקי. ההגנה טענה לגבי מסמך זה כי הוא מפוברק, והוא לא זכה להתייחסות של ממש בהכרעת דינו של בית משפט קמא (מלבד אזכור קצר לגבי עדותו של דכנר לגבי מסמך זה – עמ' 111 להכרעת הדין). על פני הדברים, טענת ההגנה כי תאריך המכתב (29.12.2001) מלמד על היותו מפוברק אינה משוללת היגיון, אולם לנוכח מסקנתי לעיל כי ניתן להסתפק בדבריו של צ'רני עצמו, איני רואה להידרש לכך.