דיונו של בית משפט קמא בעניינו של צ'רני בנושא התרומות ל"בית מלכה" היה תמציתי ביותר (עמ' 117-116 להכרעת הדין), אולם דיון מפורט יותר בעניין "בית מלכה" ערך בית המשפט בהכרעת דינו בעניינו של פיינר. בית המשפט הרשיע את פיינר בלקיחת שוחד בגין תרומותיו של צ'רני, לאחר שקבע כי פיינר היה מודע לכך שהתרומות ניתנו בשל רצונם של יזמי פרויקט הולילנד לקדם הפרויקט בעזרתו. למעלה מן הצורך, בית המשפט קבע כי חזקת המודעות מוכיחה גם היא את מחשבתו הפלילית של פיינר. בגזר דינו של פיינר, הזכיר בית המשפט כי פיינר "לא פעל בשום פנים ואופן למען בצע כסף... לא נחשד ולו בקמעה כי לקח אגורה שחוקה אחת לכיסו או למי מבני משפחתו", וכי לא הוכח כי התרומות הובילו אותו לפעול למתן הקלות והטבות ליזמי פרויקט הולילנד תוך סטיה מן השורה. בסופו של דבר, על פי הסכמת הצדדים בשל מצבו הבריאותי הקשה של פיינר, גזר עליו בית המשפט עונש מאסר של 15 חודשים מתוכם 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, וכן קנס כספי בסך 250,000 ש"ח. בית המשפט העיר כי אלמלא מצבו הרפואי החריג והמיוחד אשר אינו מאפשר את שהותו בבית הסוהר, היה עונשו של פיינר עומד על 5 שנות מאסר לפחות (גזר הדין מיום 9.6.2014). פיינר לא הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא.
211. לאחר עיון בחומר הראיות, לא ראיתי להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא כי תרומותיו של צ'רני ל"בית מלכה" עולות כדי מתן שוחד. כרקע לדברים נפתח בהשתלשלות האירועים בשנת 1999:
(-) ביום 31.7.1999 שלח דכנר לצ'רני מכתב בנושא הפרויקט הכולל סעיף העוסק בהיטל ההשבחה, בו נכתב כדלקמן [ת/65]:
"היטלי השבחה – כפי שראית מסיכום העיריה, יכולתי לגמור ב-25 מ' ש"ח, דבר שלא רצוי לחלוטין. מחר אני ניפגש בי-ם עם ה"ה פיינר (סגן יו"ר ועדה מקומית) וניסן (מנכ"ל רשות הפיתוח) בהקשר...".
--- סוף עמוד 252 ---
בחקירתו במשטרה אישר צ'רני כי הוא מכיר את המסמך וכי הוא מניח שהוא ידע בזמן אמת שפיינר מכהן כחבר בוועדת הכספים בעירייה ומשתתף בישיבות בקשר להולילנד (ת/511 שורות 93-91, 119). לעומת זאת, בעדותו בבית המשפט טען צ'רני כי ידע שפיינר עובד בעירייה אך לא ידע מה הוא עושה בעירייה (פרוטוקול, עמ' 6024). עוד נציין כי לדברי פיינר, הפגישה שהזכיר דכנר במכתבו מעולם לא התקיימה, מה גם שהוא מעולם לא כיהן בתור סגן יו"ר הועדה המקומית (ת/610, שורות 156-155).
(-) ביום 6.8.1999 נשלח לדכנר מכתב הערכה והוקרה מטעם "בית מלכה" על תרומתו הנדיבה בסך 175,000 ש"ח [ת/127א-ב].
(-) ביום 17.10.1999 התקיימה ישיבה של ועדת הכספים של העירייה בה נכח פיינר. בישיבה זו המליצה הוועדה בפני המועצה לאשר את הסכם היטל ההשבחה בגין תב"ע ג'.
(-) ביום 27.10.1999 נערך לכבודו של דכנר טקס הוקרה ב"בית מלכה" בו נחנכה "קריית הקרוונים" על שם שמואל ושושנה דכנר (הזמנת ראש העיר לטקס – מוצג ת/125ד). בטקס הוסר הלוט מעל לוח הנצחה מוזהב שנקבע על הקיר ובו נאמר כי המבנים, אשר נועדו לשמש ככיתות לימוד, נתרמו באדיבות שמואל ושושנה דכנר (תמונות מהטקס – ת/125א-ג). אין חולק כי צ'רני נכח בטקס המדובר כאורחו של דכנר (סיכומי ההגנה בבית משפט קמא, פסקה 162).
(-) בחודש נובמבר 1999 תרם דכנר ל"בית מלכה" תרומה נוספת בסך 693,880 ש"ח [ת/124א]. תרומה זו התקבלה ככל הנראה במספר תשלומים והוצאה כנגדה קבלה מרוכזת (עדות צבי פרקש, ממתרימי "בית מלכה" ומנהליה (להלן: פרקש) (פרוטוקול בעמ' 8844)).
212. בחקירתו במשטרה, כאשר נתבקש צ'רני להגיב על הטענה כי דכנר תרם ל"בית מלכה" עבור תמיכתו של פיינר בפרויקט, השיב צ'רני:
"דכנר מקבל הרבה כסף על מנת לקדם את הפרויקט ואם הוא מוצא לנכון לתרום כך או אחרת 'שיבורך', אתה יכול לכתוב ש'ייחנק'. את התרומות להולילנד עבור ובשם הולילנד רק אני מבצע וכולם מדודות, מחושבות, נושאות קבלות וממשיכות עד היום בלי קשר לכלום
--- סוף עמוד 253 ---
ותמשכנה כל עוד נרגיש שיש לנו יכולת לתרום בלי קשר לחקירה" (ת/511 שורות 194-188).
כאשר נשאל לגבי תרומתו של דכנר בסך 693,880 ש"ח, השיב צ'רני כי לא ידע על תרומתו של דכנר ו"תעזבו אותי מהתרומות של דכנר" (שם, שורה 201).
213. בית משפט קמא לא קיבל את הטענה כי דכנר תרם ל"בית מלכה" מסיבותיו האישיות (והן: כי פרקש סייע לדכנר להיפגש עם הרב פירר בעניין הטיפולים בבתו; וכי דכנר ופרקש גילו שמשפחתם מכירה מתקופת השואה (דברי צ'רני, פרוטוקול בעמ' 5700)). נקבע כי דכנר העביר את תרומותיו בתיאום עם צ'רני, וכי הניסיון לייחס לדכנר תרומות אישיות בסך מאות אלפי שקלים למוסדות "בית מלכה" הוא בבחינת "האדרת שמו מעל למידה!" (עמ' 116 להכרעת הדין).
214. טענתו של צ'רני כי לא ידע על תרומותיו של דכנר היא אכן מוקשית. משעה שאין מחלוקת כי צ'רני נכח בטקס ההוקרה לדכנר בשנת 1999 בו הוסר הלוט מעל לוח ההנצחה של שמואל ושושנה דכנר, קשה לקבל את הטענה כי לא ידע על תרומותיו של דכנר. אף מסקנתו של בית משפט קמא כי קשה לייחס לדכנר תרומות אישיות בסכומים של מאות רבות של אלפי שקלים, היא בנסיבות העניין מסקנה המעוגנת בשכל הישר ואיני רואה להתערב בה.
בהקשר זה אציין כי צ'רני עצמו לא היה עקבי בנוגע לשאלה מתי החל לתרום ל"בית מלכה". כך, בחקירתו במשטרה צ'רני טען כי החל לתרום ל"בית מלכה" בשנת 2000 וכי תרומתו ניתנה לשם הקמת הקרוואנים. כשהוצגו לו דבריו של דכנר אשר טען כי הוא (דכנר) היה זה שתרם להקמת הקרוואנים, השיב צ'רני "או שדכנר מימן קרוונים נוספים או שהוא פשוט עלה על הסיפור שלי. הקבלה של דכנר היא משנת 1999, אני תרמתי בשנת 2000" (ת/511, שורות 240-229).
לעומת זאת, בעדותו בבית המשפט צ'רני טען כי למיטב זכרונו החל לתרום ל"בית מלכה" כבר בשנת 1999, וכי הטקס שנערך ב"בית מלכה" נערך גם לכבודו ו"זה לא שדכנר הביא אותי לאירוע" (פרוטוקול, עמ' 6021).
אכן, בהחלט ייתכן שמוסדות "בית מלכה" קיבלו בשנים עוקבות תרומות עבור אותה מטרה, הן מדכנר (בשנת 1999) הן מצ'רני (בשנת 2000) (דברי צ'רני, פרוטוקול בעמ' 6021), ומכאן ניתן להבין את התעקשותו של צ'רני כי הוא תרם להקמת
--- סוף עמוד 254 ---
הקרוואנים. ברם, כפי שצוין, בשורה התחתונה גם לשיטת ההגנה צ'רני החל לתרום רק בשנת 2000, ושנה קודם לכן הוא נכח בטקס כאורחו של דכנר (פסקה 162 לסיכומיה בבית משפט קמא). ממילא, לא ניתן לקבל את גרסתו של צ'רני בבית המשפט כי הטקס בשנת 1999 נערך גם לכבודו וכי לא היה מודע לתרומותיו של דכנר להקמת הקרוואנים.
קיצורו של דבר, שנקודת המוצא היא כי צ'רני ידע על תרומותיו של דכנר. על רקע זה יש לבחון את תרומותיו שלו.
215. כפי שציין חברי השופט פוגלמן, חזקה היא כי אדם התורם תרומה לטובת עובד הציבור (גם אם לא לכיסו של עובד הציבור) בשעה שהוא זקוק לשירותיו של עובד הציבור, אזי מדובר בתרומה הניתנת לעובד הציבור "בעד פעולה הקשורה בתפקידו". בעניין זה התווה חברי אמות מידה ולפיהן: ככל שתוכח זיקה בין עובד הציבור לבין מרים התרומה; וככל שיוכח כי למרים התרומה היה אינטרס אישי שאותו הגיוני שהיה מבקש לקדם אל מול עובד הציבור; וככל שיוכח כי התרומה שהורמה חריגה בנוף התרומות של התורמים או הגוף הנתרם מבחינת אופיה או סכומה – כך יתקשה הנאשם לסתור את החזקה האמורה. מדובר, כמובן, בחזקה הניתנת לסתירה, ודי לו לנאשם לעורר ספק כדי לסתור אותה (פסקה 23 לפסק דינו).
לפי חומר הראיות, יישומן של אמות המידה על נסיבות המקרה דנן מקימות את החזקה. כך, צ'רני עצמו הודה כי מלבד פגישתם בטקס, הוא נפגש עם פיינר לאורך השנים כאשר פיינר היה מגיע לבקרו פעם בשנה לקראת חג הפסח (ת/511 שורות 66-60); לצ'רני היה אינטרס אישי בפרויקט הולילנד שיכול היה לקדם אל מול פיינר לנוכח תפקידיו בעירייה, ביניהם: חבר מועצה, חבר ועדת הכספים, וממלא מקום חבר בוועדת התכנון (ובשלב מסוים חבר קבוע) (פרוטוקול, עמ' 7921); ודומה כי מדובר בתרומות בהיקף המשמעותי ביותר שקיבלה "בית מלכה", לכל הפחות מתורמים מישראל (כפי שעולה מעדותו של צבי פרקש, פרוטוקול בעמ' 8855-8854).
צ'רני טען כי תרומותיו ל"בית מלכה" נבעו מרצונו לתרום לגוף חרדי לזכר סבו שהיה אדם דתי, וכי דכנר הוא שהפנה אותו למוסד זה ולפיינר. בית משפט קמא לא השתכנע כי זו היתה הסיבה לתרומות, וכשלעצמי, אף אם אניח לטובתו של צ'רני כי הרצון להרים תרומה לזכר סבו עמד גם הוא בבסיס תרומותיו הנדיבות ל"בית מלכה", איני סבור כי היה זה מניע בלעדי. כפי שצוין בעניין התרומות ל"יד שרה", קיומם של מניעים מעורבים, חלקם כשרים חלקם פסולים, אינו שולל אחריות פלילית.
--- סוף עמוד 255 ---
216. בהכרעת דינו בעניינו של פיינר, בית משפט קמא פירט בהרחבה את פעילותו של פיינר בעירייה בנושא פרויקט הולילנד. נושא זה אינו נדרש לענייננו, שכן פעילותו של לוקח השוחד אינה מיסודות עבירת מתן שוחד. עם זאת, יש בדברים כדי להשלים לקורא את התמונה וכדי להאיר את הזוויות הנדרשות. נזכיר אפוא את עיקרי הדברים בקצרה במקביל לפירוט תרומותיו של צ'רני, על פי סדר כרונולוגי:
(-) בין החודשים יוני–אוקטובר 2000 תרם צ'רני 5 תרומות המסתכמות ב-240 אלף ש"ח, ובחודש ינואר 2001 תרם תרומה נוספת בסך 115,000 ש"ח.
(-) בחודש מרץ 2001 השתתף פיינר באופן פעיל בדיון בוועדת המשנה לתכנון ובניה בו נדונו, בין היתר, התנגדויות לתב"ע ד' ותוספת קומות למגדל הדירות במתחם.
(-) בחודש אפריל 2001 תרם צ'רני 40,000 ש"ח; ובחודשים אוגוסט–ספטמבר תרם שתי תרומות נוספות המסתכמות ב-85,000 ש"ח.
(-) בחודש ספטמבר 2003 תרם צ'רני 25,000 ש"ח; בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2004 תרם 50,000 ש"ח.
(-) בחודש ינואר 2005 השתתף פיינר בישיבת התנגדויות לתב"ע ה', וציין בישיבה כי "הבניין כבר בנוי". ההחלטה שהתקבלה בתום הישיבה היתה "להוריד מסדר היום".
(-) בתחילת חודש מאי 2005 שלח פיינר מכתב לגזבר העירייה, אליו צורף מכתב של הולילנד תיירות לממונה על נכסי העירייה בנושא תב"ע ו'. על דף הפתיחה ביקש פיינר מהגזבר לעיין במיוחד בחלקים הממורקרים על ידו, וכן ציין את מספר הטלפון של דכנר. בהמשך אותו חודש התקיימה ישיבה בעניין בהשתתפות פיינר, ובחודש יוני 2005 נחתם הסכם הפיתוח בין העירייה לבין הולילנד תיירות.
(-) בחודש יולי 2005 שלח פיינר מכתב לגזברות העירייה, בו ביקש להוציא מכתב ליזמי פרויקט הולילנד המאשר כי העירייה הגיעה עמם להבנות וכי הצדדים חתמו על הסכם הטעון אישור ועדת הכספים ומועצת העיר, וזאת "כדי לא לעכב את המשך ההליכים בוועדה המחוזית". לדברי פיינר במכתב, על פי חוות דעת שבידי היזמים, המכתב המבוקש "יפתח פתח להמשך ההליכים".
--- סוף עמוד 256 ---
[הערה: ההתרחשות המדוברת אירעה בסמוך לאפיזודת 300 אלף השקלים (סוף יולי 2005), בה פנה דכנר לצ'רני וביקש כסף עבור גורמים בעירייה בנוגע להסכם הפיתוח].
(-) בתחילת חודש ספטמבר 2005 השתתף פיינר בישיבה של מועצת העיר בה אושר הסכם הפיתוח על פי אישור ועדת הכספים. לדברי פיינר, מדובר היה באישור פורמאלי בלבד (פרוטוקול, עמ' 7991).
(-) בחודש ספטמבר 2005 (אלול תשס"ה) תרם צ'רני ל"בית מלכה" 150,000 ש"ח בארבעה תשלומים שווים בסך 37,500 ש"ח (אוקטובר-נובמבר 2005, ינואר-פברואר 2006).
217. עיון בעדותו של פיינר מעלה כי הוא עצמו הודה כי פעל לזירוז הליכים ולהסרת מכשולים ביורוקרטיים, אולם טען כי ראה בכך חובה בכל תחום ובכל עניין ופעל כך עבור עוד אנשים, לאו דוקא בקשר לפרויקט הולילנד. במילותיו:
"ש. אנשי הולילנד ראו בך כתובת בתחום של להשיל מכשולים בירוקרטיים?
ת. נכון, וזה חד פעמי, בתחום של ההתחייבות לפיתוח.
ש. ואתה לא יודע למה דוקא אליך הם פנו ולא לגורמים אחרים?
ת. לא.
ש. כי אתה אומר שזה בכלל לא בטיפולך ולא בעניינך.
ת. כי זה לא גורם מהותי, זה גורם של זירוז עניין של דבר שנעשה ממילא.
ש. אבל זה לא תחום טיפולך.
ת. חברי ההנהלה נכנסים בכל תחום" (פרוטוקול, עמ' 7990).
הנה כי כן, היה זה פיינר שאישר כי יזמי פרויקט הולילנד מצאו בו כתובת לשם הסרת מכשולים ביורוקראטיים, ואין חולק כי מסמכים מטעם הולילנד מצאו את דרכם אליו למען ידאג לקידום האינטרסים שלהם. אמנם, פעילותו של פיינר לטובת הפרויקט היתה מינורית באופן יחסי, והסתכמה, כך נראה, בניסיון לזרז הליכים ולסייע ליזמים להתמודד עם הסחבת הביורוקראטית. ואולם, כפי שקבע בית משפט קמא:
"יכול והתערבותו [של פיינר] הייתה מבורכת, גם אם השפעתה הייתה מוגבלת ביותר... יכול והתערבותו הייתה מזוהמת. בכל מקרה, היזמים מצאו בו גורם 'מסייע', ששירותיו נקנו, לדידם, בכסף רב. פעילותו
--- סוף עמוד 257 ---
בתחום שהינו לאו דווקא תחום טיפולו הישיר, לבקשת היזמים, נעשתה על-ידו בעיניים פקוחות. הנאשם 11 סייע משהו ליזמים בעניינם והם מצידם סייעו לו בהזרמת כספים למטרות נעלות שעומדות בבסיס עשיית מוסדות 'בית מלכה'" (עמ' 587 להכרעת הדין, ההדגשה בקו במקור – י"ע).
כפי שהקדמתי ואמרתי, במסקנה זו – ככל שהיא קשורה לצ'רני – איני רואה להתערב. ההיכרות של צ'רני עם תפקידיו של פיינר בעירייה; מועד מתן התרומות והיקפן; והאינטרס הברור של הולילנד ליצור ערוץ תקשורת עם גורם בעירייה המסוגל לסייע במקרה הצורך – כל אלה מקימים חזקה כי הבחירה במוסדות "בית מלכה" מן העבר האחד, ומעמדו של פיינר בעירייה מן העבר השני – אינם בבחינת צירוף מקרים גרידא.