80. בית המשפט המחוזי לא שלל את הטענה שלפיה התרומות מצ'רני ליד שרה אותה תקופה התאפשרו בשל החזרת רכוש המשפחה מגרמניה (הגם שלופוליאנסקי לא טען זאת בסיכומיו בבית המשפט המחוזי), אך לא ראה לקבוע ממצאים לעניין זה. נקבע שתרומות אלו מטרתן הייתה לגייס את לופוליאנסקי לסייע, מתוקף תפקידיו הציבוריים, לפרויקט הולילנד. נניח כעת לצורך הדיון כי משפחת צ'רני אמנם זכתה בממון רב בתקופה הרלוונטית – הנחה שאינה נטועה בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט. גם אם אלה פני הדברים, לא ראיתי כי בטענה זו יש כדי לשנות ממסקנות בית המשפט המחוזי בנושא זה. בשנים 1997-1995 הייתה יד שרה היעד המובהק לתרומותיו של צ'רני, עד כדי כך שלכל הפחות 80% מסך כל התרומות שנתן צ'רני בשנים אלו, באמצעות חברת הולילנד שירות לנופש, היו ליד שרה (בבית המשפט המחוזי הצדדים היו חלוקים לגבי שיעורו של החלק היחסי של תרומות יד שרה מתוך סך התרומות שניתנו אותה תקופה על ידי חברת הולילנד שירות לנופש, ראו פרוטוקול הדיון, עמ' 6013 ש' 7-1; עמ' 35 לסיכומי המשיבה בבית המשפט המחוזי. בהכרעת הדין התקבלה גרסת המשיבה שלפיה 95% מהתרומות שהורמו אותה תקופה היו ליד שרה (עמ' 110). עם זאת, עיון בת/704 מעלה כי חלקן של התרומות ליד שרה נופל מ-95% מסך כל התרומות, ומשכך אניח – לצורך הדיון – כי מדובר ב-80%, כשיטת צ'רני). לכך יש להוסיף כי התרומות ליד שרה בשנים 1999-1994 נרשמו כהוצאות פרויקט הולילנד (סוגיה שתידון עוד בהמשך). אכן, משפחת צ'רני, באמצעות חברת הולילנד, הרימה תרומות גם לגופים ציבוריים שאינם יד שרה בתקופה הרלוונטית (וראו: ת/704–ת/704ב; נ/414; וראו גם עמ' 40 להודעת הערעור של צ'רני). בנוסף, ציינו קודם לכן כי תרומות בסכומים זניחים ליד שרה הורמו גם קודם ליציאתו לדרך
--- סוף עמוד 562 ---
של פרויקט הולילנד על ידי צ'רני בתחילת שנות ה-90 (ראו פסקה 50 לעיל). לטעמי, אין בכך כדי ללמד על מניעיו של צ'רני בכל האמור במתן התרומות בסכום המוסכם – הגדול פי כמה מהתרומות הפרטית שצ'רני הרים בתחילת שנות ה-90 – בשנים המאוחרות (1999-1994). תחילה, מפני שלא ניתן ללמוד מתרומות בהיקפים נמוכים – היקפים מקובלים לאדם פרטי התורם מחפץ ליבו לארגון זה או אחר – על תרומות אחרות, בהיקפים חריגים (שהסתכמו נכון לשנים אלו בסך של 375,000 ש"ח; וממילא דומה שתרומות זניחות אלו נשתכחו מצ'רני ומיד שרה (ראו פסקה 50 לעיל)). שנית, מפני שיש להבחין בין התרומות בשנים המוקדמות (1994-1990) שנעשו בשמו של צ'רני – הוא עצמו (כפי שמעיד כרטיס התורם, ת/820) לבין התרומות בשנים 1999-1994, שנתרמו באמצעות חברת הולילנד שירות לנופש (וראו ריכוז התרומות של הולילנד שירות לנופש מטעם אגף יחסי ציבור והסברה של יד שרה כמפורט בנ/115). אף שמובן שאין פסול עקרוני במתן תרומות בהיקפים ניכרים, או בכך שתרומה נתרמת מאת חברה, יש בצירוף הנסיבות האמור כדי להעיד על הטעמים שעמדו מאחורי מתן התרומות.
81. מכאן לטענתו השנייה של לופוליאנסקי. הלה טוען כי לא ניתן לקשור בין מועדי התרומות במחצית השנייה של שנות ה-90 לבין התקופה החיונית למעורבותו בקידום תב"ע ג' – תקופת הדיון בוועדת המשנה המקומית (בין סוף שנת 1994 לבין אמצע שנת 1995), שבה לא הורמה כל תרומה ליד שרה מדכנר או מצ'רני. לופוליאנסקי טוען בהקשר זה כי לאחר הדיון בוועדת המשנה המקומית לא הייתה לו כל השפעה על קידום תב"ע ג', שעיקר הדיון בה התקיים בוועדה המחוזית (שבה לא היה לו חלק). טענה זו נדחתה בבית המשפט המחוזי. בית המשפט עמד על כך שבמהלך שנים אלו (1999-1995) היו מספר אבני דרך משמעותיות בקידום פרויקט הולילנד – כולן קשורות לאישורה של תב"ע ג'. כך, במסגרת הזמנים האמורה הוחלט להורות על אישור התכנית להפקדה בוועדה המקומית (30.5.1995); על העברתה להפקדה בוועדה המחוזית (6.9.1995); וכן הוחלט שלא לשמוע את ההתנגדויות במסגרת הדיון בתכנית בוועדה המקומית (ההחלטה הסופית התקבלה ביום 23.10.1996). בתקופה זו אף נדונה שאלת היטל ההשבחה בגין תב"ע ג', וההסכם בעניין אושר במועצת העיר ביום 17.10.1999 (ראו הכרעת הדין, עמ' 329-328; ת/66, המתאר את מועדי ההחלטות בתב"ע ג'). הנה כי כן, הטיפול בתב"ע ג' ובנושאים הקשורים בה נמשך מתחילת שנת 1995 עד לסוף שנת 1999. ללמדך: התרומות ליד שרה החלו עם תחילת קידום תב"ע ג' בעירייה, והמשיכו לאורך הטיפול בה. עובדה זו מלמדת על כך שלתורמים היה אינטרס ברור לתרום בתקופה זו במטרה לשאת חן בעיני לופוליאנסקי.
--- סוף עמוד 563 ---
82. מסקנה זו עומדת בעינה אף מבלי שנידרש לקביעה כי הייתה התאמה חד-חד ערכית בין תרומה כלשהי לבין החלטה פלונית הנוגעת לתב"ע זו. משכך, אין צורך להידרש בנקודה זו לטענת לופוליאנסקי בערעורו שלפיה בית המשפט המחוזי שגה עת קבע כי הייתה "סמיכות זמנים" בין תרומות לבין אירועים תכנוניים, ועת עשה שימוש בקביעה זו לחובתו של לופוליאנסקי. זאת, בשל העובדה כי לא ניתנה לצדדים הזדמנות לטעון לעניין ההיבט התכנוני של הפרויקט. טענה זו תידון בהרחבה בפרק שיעסוק ביסוד הנפשי, אך לענייננו בשלב זה די בעובדה כי התרומות ליד שרה החלו עם קידום תב"ע ג', שעל חשיבותה עמדנו, ונמשכו לאורך כל התקופה הרלוונטית לתכנית זו, כדי לחזק את המסקנה בדבר המניעים שעמדו בבסיס תרומות דכנר וצ'רני בתקופה זו.
83. נמצא אפוא כי למן תחילת קידומו של פרויקט הולילנד אדיר הממדים עובר משך כל שנות קיומו – נתרמו על ידי צ'רני ודכנר תרומות בהיקפים גדולים ליד שרה. צ'רני ודכנר, שקודם לקידום פרויקט הולילנד לא מצאו לתרום ליד שרה תרומות משמעותיות, החלו לפתע – בד בבד עם תחילת קידומה של תב"ע ג' – "להזרים" תרומות ליד שרה, בזרם מתמיד שנמשך לאורך כל תקופת קידום הפרויקט, עד לאמצע שנות ה-2000. התרומות ניתנו לאורך חיי הפרויקט, ורק לאחר שהחלו בקידומו. פרקטיקה זו מצביעה כשלעצמה על קשר בל ינותק בין התרומות לבין תפקידי המפתח שבהם כיהן לופוליאנסקי בעיריית ירושלים בתקופה זו.
(6) רישום התרומות ליד שרה כ"הוצאות פרויקט" בשנים 1999-1994 (ת/64, ת/704)
84. אחרון בסדר, אך לא בחשיבות: בית המשפט המחוזי קבע כי העובדה שחברת הולילנד שירות לנופש רשמה ברישומיה הפנימיים את התרומות ליד שרה בשנים 1999-1994 כ"הוצאות פרויקט" מחזקת את הטענה כי צ'רני ראה בתרומות יד שרה תרומות הקשורות לקידום הפרויקט. הוטעם כי אף שניתן לקבל את גרסתו של צ'רני שלפיה הולילנד לא ביקשה להכיר בתרומות אלו כ"הוצאה" לצורך דיווח לרשויות המס, אין בכך כדי לשנות מכך שהתרומות ליד שרה נזקפו על חשבון הוצאות פרויקט הולילנד, וזאת שעה שתרומות נכבדות לגופים אחרים לא נרשמו כ"הוצאות פרויקט" כשם שנרשמו התרומות ליד שרה (הכרעת הדין, עמ' 111-110).
85. האמנם האופן שבו נרשמו תרומות יד שרה במסמכי הנהלת פרויקט הולילנד מלמד על מניעי צ'רני לתרום ליד שרה? נעמוד תחילה על הרקע הצריך לעניין שהביא את בית המשפט המחוזי למסקנתו האמורה. ת/64 הוא נייר עבודה פנימי של משרד
--- סוף עמוד 564 ---
אפשטיין (שסיפק, כאמור, שירותי ניהול לפרויקט הולילנד), שבו נזכרו הוצאות שונות של פרויקט הולילנד בשנים 1999-1994. ההוצאות נרשמו לפי פילוח לפרקים, למשל: "הנהלת הפרויקט", "תכנון ואדריכלות" ו"כבישים ותחבורה". תחת הפרק "שונות" נזכר תת-פרק "תרומות", ובטבלה המתאימה לכך (ת/64א, או עמ' 25 בת/64) נקובות 20 העברות כספים. מתוכן, שתי העברות כספים הן לדכנר; שתיים לבית הספר "נופעים" (כך במקור – ע' פ'); והיתר – 16 העברות כספים – ליד שרה. ת/704 הוא אוסף כרטסות תרומות ומתנות של הנהלת החשבונות של חברת הולילנד שירות לנופש לשנים 1999-1994 שם מפורטות בין היתר, התרומות שהורמו ליד שרה על ידי החברה אותן שנים (לצד תרומות למוסדות אחרים).
86. צ'רני ולופוליאנסקי טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי משקבע כי רישום התרומות כ"הוצאות פרויקט" מעיד על כך שהתרומות היו קשורות בקידומו. נטען כי לא סביר כי מי שנותן שוחד יתעד זאת בספרי החברות שלו-עצמו; וכי על בית המשפט היה לקבל את ההסבר שהציג צ'רני לרישום דנן, שלפיו התרומות נזקפו כהוצאות של הפרויקט, בדומה להוצאות אחרות שאינן מוכרות לצורכי מס. לא מצאתי ממש בטענות אלו. כפי שיפורט להלן, צורת הרישום של התרומות ליד שרה בתרשומת הפנימית שנערכה לשם פרויקט הולילנד – רישומן כחלק מ"הוצאות הפרויקט"; והעובדה שלתרומות אלו הוקנה מעמד מיוחד, והן נרשמו באופן שונה מיתר התרומות שנתן צ'רני בתקופה הרלוונטית – מסייעות לבסס את הטענה שלפיה צ'רני לא ראה בתרומות מתת הניתנת על ידו בנדיבות ליבו, אלא חלק אינטגרלי מהכספים שיש להשקיע לשם קידום הולילנד. אבאר.
87. מנהל הפרויקט מטעם חברת אפשטיין, סרנה, הסביר כי מטרתו של ת/64 הייתה לנהל מעקב תקציבי על הפרויקט. ובלשונו:
"שאלה: יש לך מושג לצורך מה נערכו הטבלאות האלה [ת/64 – ע' פ']?
תשובה: מה זאת אומרת? זה טבלאות מעקב תקציבי שחייבות להיות בכל פרויקט, יכול להיות שאפילו הן נערכו על ידי אנשים שלי, אסור לנהל פרויקט בלי טבלאות כאלה, אתה צריך לדעת מה אתה משלם ליועץ, לקבלן, לכל אחד ואחד, מה אתה משלם, אתה רואה בטבלאות האלה כמה שילמו לכל אחד ואחד שהיה מעורב בפרויקט הזה, זה חלק בלתי נפרד מניהול פרויקט ולכן אני מנחש שזה נעשה אפילו אצלי" (פרוטוקול הדיון, עמ' 5113 ש' 15-10; ההדגשות הוספו – ע' פ').
--- סוף עמוד 565 ---
88. ת/64 נועד אפוא לעריכת בקרה על תשלומים שהועברו למעורבים בפרויקט הולילנד. רואה החשבון של צ'רני, חסון, העיד כי הוא זה שמסר את הנתונים לעריכת ת/64 (פרוטוקול הדיון, עמ' 4760 ש' 28-27; עמ' 4720 ש' 12-8; עמ' 4756 ש' 7-4; ראו גם עמ' 4722 ש' 24-21). צורת הרישום של התרומות ליד שרה מלמדת כי עורך המסמך – מי שחיבר את ת/64 – ראה בתרומות ליד שרה תרומות המהוות חלק מהוצאות פרויקט, הוצאות השקולות בטיבן להוצאות אחרות כגון "ייעוץ" ו"תכנון ואדריכלות". כשם שנרשמו הוצאות שונות שהוצאו לטובת אנשי מקצוע שנשכרו לשם עבודה על הפרויקט – כך נרשמו גם התרומות ליד שרה (יצוין, במאמר מוסגר, כי בת/64 נזכרו שתי תרומות שאינן מענייננו – תרומות לבית ספר "נופעים" (כך במקור – ע' פ') – ברם, היקפן של תרומות אלו זניח בהשוואה להיקף התרומות ליד שרה ובכל מקרה אין בכך כדי לסתור את הקשר שראה עורך המסמך בין התרומות ליד שרה. עוד יוער כי כפי הנראה תרומות אלו נרשמו בהמשך בהנהלת החשבונות כתרומות לבית ספר "נופים" ולבית ספר "גונן", ראו להלן).
89. מעמדן המיוחד של התרומות ליד שרה נלמד גם ממסמכים נוספים שנתפסו בחברות הולילנד השונות. נזכיר כי אף שבתקופה הרלוונטית – המחצית השנייה של שנות ה-90 – הייתה יד שרה היעד הבולט לתרומות מצד פרויקט הולילנד, נתרמו אותה עת תרומות נוספות למוסדות אחרים שאינם קשורים לפרויקט. אנשי הניהול והנהלת החשבונות של פרויקט הולילנד לא מצאו לגזור גזירה שווה בין התרומות האחרות לבין התרומות ליד שרה, שזכו ל"מעמד רישומי" מיוחד. בשנת 1995 נפתחה כרטסת חשבון מיוחדת שבה נרשמו תרומות ליד שרה וכן העברות כספים לדכנר ולחברת אמיאור, שמספרו 2150420 (להלן: חשבון הפרויקט). זאת, לצד כרטסת חשבון אחר, שבה נרשמו יתר התרומות והמתנות (חשבון 1830400; להלן: חשבון המלון) (ראו לעניין זה ת/704, שהוא כאמור כרטסות התרומות והמתנות של חברת הולילנד תיירות לנופש). אף ששני החשבונות כונו בכרטסות "תרומות ומתנות", התרומות בחשבון הפרויקט נרשמו באופן מצטבר (כלומר, בכל שנה חדשה התחילה הסכימה מן הסכום שכבר הועבר קודם לכן), ואילו התרומות בחשבון המלון נסכמו בנפרד כל שנה מחדש (כלומר, בסוף כל שנה "אופסה" הסכימה, והחלה להימנות מחדש) (ראו ת/704; וכן עדותו של חסון בעניין: פרוטוקול הדיון, עמ' 4760 ש' 20-17).
90. עולה, אפוא, כי בחר מי שבחר להפריד בין הדרך שבה נרשמו ההעברות לדכנר וליד שרה לבין העברות אחרות, שעל פני הדברים אינן קשורות לחשבון הולילנד. יצוין עם זאת כי הפרדה זו לא נשמרה באופן מוחלט. כך, בשנת 1996 נרשמו שתי תרומות
--- סוף עמוד 566 ---
לבית ספר גונן ולבית ספר נופים בחשבון הפרויקט; בשנת 1998 נרשמו שתי תרומות לביקור חולים בחשבון המלון (שכזכור, אינו משויך לפרויקט הולילנד), אך "הועברו" בהמשך לחשבון הפרויקט; בחשבון הפרויקט לשנת 1998 נרשמו תרומות לביקור חולים (וכן תרומה אחת לויצ"ו), שאין טענה כאילו היה דבר בינן לבין קידום הפרויקט; ובשנת 1999 אף נפתח חשבון חדש, 2180900 – המכונה "תרומות פרויקט" – שבו רשומות התרומות ליד שרה לצד תרומות למוסדות אחרים. אי-דיוקים אלה היו יכולים לכאורה לשמוט את הקרקע תחת הניסיונות ללמוד על "כוונת השוחד" בהעברת התרומות ליד שרה מתוך ההפרדה בין החשבונות השונים. ברם, העיקר לענייננו הוא כי באופן עקבי ושיטתי הקפידו אנשי הנהלת החשבונות של הפרויקט לבודד את התרומות ליד שרה, ולרשום אותן – תמיד וללא יוצא מן הכלל – כחלק מחשבון הפרויקט. עד כדי כך הגיעו הדברים, שבשנת 1998 נרשמו, כנראה בהיסח הדעת, תרומות ליד שרה בחשבון המלון דווקא. פעולה זו בוטלה, והתרומות ליד שרה נרשמו בהמשך בחשבון הפרויקט, לצד תרומות נוספות ליד שרה (ראו שורות 7-6, 10-9 ו-14-13 לת/704, בכרטסת לשנת 1998).
91. נמצא כי בחברות הולילנד נהגה הפרדה בין התרומות ליד שרה לבין תרומות אחרות, וכי התרומות ליד שרה סווגו כ"הוצאות פרויקט" (הולילנד). מה עמד מאחורי הפרדה זו? בית המשפט המחוזי נכון היה להניח לטובת הנאשמים – וכמוהו מוכן גם אני – כי צורת רישום זו לא נועדה לשם הפיכתן של התרומות להוצאות מוכרות לצורך מס. עוד מוכן אני להניח כי לעצם רישומן של התרומות כהוצאות – להבדיל מ"הוצאות פרויקט" – קיים היגיון חשבונאי (ראו פסקאות 67-66 לסיכומי צ'רני בבית המשפט המחוזי; דבריו בחקירתו במשטרה: ת/495, ש' 107-85, ועדותו בבית המשפט: פרוטוקול הדיון, עמ' 6014 ש' 24-12). השאלה העומדת לפתחנו היא אחרת: עניינה בניסיון להתחקות אחר ההיגיון שהוביל לרישום התרומות ליד שרה כ"הוצאות פרויקט", בניגוד כמעט מוחלט לאופן רישומן של תרומות אחרות שנתן הפרויקט אותה עת.