החלטה
°
--- סוף עמוד 1 ---
°
°
1. לפניי בקשת העותרת לגילוי מסמכים לפי ס' 12 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: "התקנות").
°
רקע
°
2. עניינה של העתירה, בתמצית, בטענות העותרת בנוגע למכרז פומבי מס' 00/033/040/15/2018 לקבלת הרשאה להתאמה והפעלה של חנויות ודלפק להחסנה ומכירה של דברי מתיקה, חטיפים ומוצרי מעדניה ארוזים בטרמינל 3 בנמל התעופה בן גוריון (להלן: "המכרז" ו-"הדוכנים" בהתאמה). המכרז פורסם ע"י המשיבה 1 – רשות שדות התעופה (רש"ת), שהיא תאגיד סטטוטורי שהוקם מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז - 1977, ומנהלת את כללי שטחי המסחר בנמלי ושדות התעופה בישראל ובמעברי הגבול היבשתיים. המימון לפעולות רש"ת מגיע מהכנסותיה. העותרת הינה המפעילה הנוכחית של הדוכנים בעקבות זכייתה במכרז משנת 2011. המשיבות 2-4, באמצעות המשיבה 4, הן המפעילות של חנות הדיוטי פרי הגדולה בנתב"ג – המוכרת בין היתר מוצרים דומים למוצרים הנמכרים בדוכנים, והפעילו את הדוכנים מושא העתירה בעבר (להלן ביחד ולחוד: "המשיבות").
°
3. לטענת העותרת, בעת עיצוב תנאי המכרז, רש"ת לא לקחה בחשבון שיקולי תחרות ואת טובת הציבור, אלא שקלה רק את מקסום רווחיה. כתוצאה מכך נטען שרש"ת מאפשרת למשיבות 2-4 להשתתף במכרז וליצור מונופול בתחום דברי המתיקה בנתב"ג, וזאת גם על דרך אפשרות למתן הצעה גרעונית – שכן האינטרס האמתי של המשיבות הוא השאת רווחי החנות הגדולה. לטענת העותרת, התנהלות רש"ת עומדת בניגוד לדו"ח מבקר המדינה שקבע שהיא חייבת לשקול דרכי פעולה שיגבירו את התחרות. לפיכך, עתרה העותרת לתיקון תנאי הסף במכרז כך שלא יתאפשר למשיבות לגשת למכרז, ולחילופין עתרה לקבוע תנאים המגבילים את החשש מפגיעה בצרכנים, כגון מנגנון פיצוי מוסכם במקרה של ירידה מסך המכירות השנתי ומחירי תקרה למוצרים.
4. קודם להגשת העתירה הקדימה העותרת פניה לרש"ת. ביום 15.7.2018 התקיים דיון של ועדת מכרזים עליונה של רש"ת בעקבות פניית העותרת, ובסופו הוחלט כי "...לאחר בחינה מעמיקה... על ידי הגורמים המקצועיים ברש"ת... ועל יסוד עבודות הכלכליות והמקצועיות שהוכנו עבור הרשות", אין בפני הוועדה תשתית עובדתית ראשונית המצביעה על חשש מפגיעה בתחרות ככל שהמשיבות יזכו במכרז, ושלא הונחה תשתית לסתור את ממצאי הרשות לפיהם שוק השוקולדים בנתב"ג מתמודד עם תחרות גם מחוץ לשדה התעופה (עם חנויות בארץ ובחו"ל, שירותי דיוטי פרי במטוס ורכישה מקוונת). עוד לשיטת הרשות אין חשש מפגיעה בתחרות או בצרכנים כיוון שלצרכנים יכולת להשוות מחירים באופן מקוון, כיוון שקיים יתרון לגודל ממנו נהנה ספק גדול, וכיוון שקיימת מגבלת זמן בעת הרכישות בנתב"ג – מה שמצריך התחשבות בכל הקשור עם תמהיל המוצרים והשירותים. הוחלט, שאין מקום בנסיבות לקבוע תנאי סף פרטניים ולפגוע בשוויון בין