בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
סע"ש 41811-10-15
27 אוגוסט 2018
לפני:
כב' השופט אורן שגב
נציג ציבור (עובדים) גב' הלן הרמור
התובע 1. יוחאי דגהו ת.ז. xxxxxxxxx
ע"י ב"כ: עו"ד ליאור פרי ואח'
–
הנתבעת 1. דב לובלינסקי ובנו ייצור והשחזות (1985) בע"מ
ח.פ. 511072811
ע"י ב"כ: עו"ד משה וקרט
פסק דין
האם התובע נחשף להטרדות מיניות מצד אחד מעובדי הנתבעת, והאם הנתבעת פעלה בעניין בהתאם לחובתה בדין; כמו כן, האם התובע פוטר בניגוד לדין בשל פגמים מהותיים שנפלו בהליך השימוע שנערך לו? אלו הן השאלות בהן עלינו להכריע בתיק זה.
נקדים אחרית לראשית ונציין, כבר עתה, כי לאחר שנתנו את דעתנו לטענות הצדדים ולראיות שהוצגו בפנינו, באנו לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל, על שני רכיביה. להלן נפרט את הנימוקים שעמדו בבסיס הכרעתנו.
הרקע העובדתי וטענות הצדדים
1. התובע, מר יוחאי דגהו (להלן – התובע) עבד בנתבעת כמשחיז סכינים במשך 26 שנים, החל מיום 01.03.89 ועד לפיטוריו ביום 19.02.15. עבודתו התבצעה בחנות השייכת לנתבעת ברח' קינג ג'ורג' בתל אביב.
2. בשנת 2012 החל לעבוד בנתבעת עובד בשם שי ליטמן (להלן – שי) ומערכת היחסים ששררה בינו לבין התובע, היתה עכורה ורווית עימותים מילוליים שונים, והכל כפי שיפורט בהרחבה בהמשך פסק הדין.
תמצית טענות התובע
3. לטענת התובע, במהלך חודש 11/2012 ועל רקע מערכת היחסים העכורה בין השניים, נחצו הקווים ושי החל להתנכל אליו ולהטריד אותו מינית.
בהתאם לאמור בכתבי הטענות (סעיף 10 לכתב התביעה, סעיף 6.4 לתצהיר התובע וסעיף 6.4 לסיכומיו), ההטרדות המיניות כללו, בין היתר, את האמירות והמעשים הבאים:
(א) במסגרת יום העבודה אמר שי לתובע באחת ההזדמנויות: "בוא תמצוץ לי – אני אשפוך לך על הפנים";
(ב) בהזדמנות אחרת, במהלך יום העבודה, שי הוציא את איבר מינו ואמר לתובע: "בוא אני אשפוך לך על הפנים";
(ג) בהזדמנות נוספת, במהלך יום העבודה, שי שפך שמן על גזר ואמר לתובע: "קח, תן לאשתך";
(ד) בהזדמנות נוספת, במהלך יום העבודה, השאיר שי לתובע פתק עם גזר ובפתק כתב: "תדחוף לאשתך שתהנה מזה מתנה ליום הולדת שלי";
(ה) באחד המקרים, שם שי זרע שלו בתוך כוס וכתב לתובע פתק שמדובר ב"משקה אלים מגופו של שי – תבלע אותו";
(ו) באחת מהתקריות, לקח שי את הכובע של התובע והרטיב אותו בכדי שהתובע לא יוכל לחבוש אותו. שי גם צייר על תמונות השייכות לתובע אשר תלו בחדר העבודה שלו;
(ז) שי כתב לתובע פתקים רבים הכוללים ניסוחים בעלי אופי מיני מטריד, בוטים אלימים, אך הבעלים של הנתבעת, מר שרגא לובלינסקי (להלן – שרגא) קרע אותם, למרות שלטענת התובע, הוא ביקש ממנו לשמור אותם.
4. לטענת התובע, בשלב מסוים, הוא התקשה לשאת את מסכת ההטרדות ושיתף בכך את רעייתו, אשר פנתה לשרגא והבהירה לו כי בכוונתה לפנות למשרד התמ"ת ולהגיש תלונה. שרגא השיב לה, כי ידוע לו שהתובע עבר התעללות מינית ע"י שי, ושבכוונתו לפתור את הבעיה באמצעות העברתו של התובע לעבוד בחנות השייכת לנתבעת ברח' קיבוץ גלויות, דבר שימנע מהתובע להמשיך ולהתמודד עם שי (סעיף 6.6 לסיכומי התובע).
5. כתוצאה מאותה שיחה, התובע אכן הועבר, בהסכמתו, לעבוד בחנות של הנתבעת ברח' קיבוץ גלויות ואילו שי נותר לעבוד בחנות בקינג ג'ורג'. הריחוק הפיסי עשה את שלו עד שביום 21.01.15 נציגי הנתבעת הודיעו לתובע, כי בכוונתם להעביר את שי לעבוד בחנות בקיבוץ גלויות, אליה הוא עצמו הועבר קודם לכן. ביום 09.02.15, התובע הגיע למקום עבודתו וראה כי שי אכן שובץ בה לעבודה.
6. בעקבות כך, טען התובע כי הודיע למנהליו, כי אין בכוונתו לעבוד במחיצתו של שי, וזאת לאור מסכת ההטרדות לה היה חשוף. ביום 16.02.15 קיבל התובע מכתב זימון לשימוע לפני פיטורים (נספח 2 לתצהיר התובע), בו נכתב, בין היתר, כי הנתבעת שוקלת לסיים את העסקתו אצלה מהטעמים הבאים:
"1.1 התפרצויות קשות כלפי עובדים, מנהלים ובעלי החברה, הכוללות, זריקות חפצים, טריקת דלתות, איומים, תוך הפעלת טרור של "ממש".
1.2 היעדרויות חוזרות ונשנות מהעבודה, ללא כך [הטעות במקור – א.ש.] הצדקה וסיבה, תוך שנראה כי הנך פועל בצורה זו על מנת שיפטרו אותך.
1.3 התנהגותך כאמור גורמת לשיבוש חמור של סדרי העבודה, פוגעת ביכולת החברה להתחייב בפני לקוחותיה ומגיעה כדי הפרת משמעת חמורה."