וכן -
"ש.כשסיפרת לבת שלך שחתמת על המסמך זו הגברת שמאחורייך גב' מירי נונו משיח, ?
ת. כן.
ש. כשאמרת לבת שלך שחתמת על המסמך היא לא ביקשה לראות את המסמך?
ת. איזה מסמך, לא נתתם לי לראות כלום. היא לא ביקשה לראות את המסמך.
ש. היא ביקשה שתבקשי את המסמך ממוטי ותראי לה אותו?
ת. היא אמרה לי תתקשרי לבעל הבית ותגידי לו שאת מוותרת כי זה לא רלוונטי ולא יכול כזה דבר שאת מוותרת. התקשרתי אליו והוא אמר לי מזל הכל בסדר, אני מוותר לך לכי לשלום ותחזרי לשלום.
ש. הבת שלך לא ביקשה שתביאי לה אישור על זה, היא הסתפקה באישור בעל פה?
ת. לא לא היא לא ביקשה. ברגע שסיפרתי לה שהבוס אמר בסדר הכל היה בסדר."
(ראה- עמ' 10 לפרוטוקול ש' 16-25)
15. לגרסת מר טיזבי, ההסכם מהווה הסכם הבנות וגמר חשבון, אולם כאשר נשאל מדוע אינו כולל סכומים השיב:
"ש.בסעיף 21 לתצהירך, אתה אומר שכל הזכויות אשר מגיעות לתובעת לא מתיישבות עם ההסכם הזה, למה לא מפורטים בהסכם סכומים?
ת. אני לא מנהל חשבונות אני לא רושם סכומים בחיים שלי"
(ראה- עמ' 20 לפרוטוקול ש' 17-19)
העולה מכל האמור הוא כי ההסכם, בין אם נחתם על ידי התובעת ובין אם לאו, אינו עומד בדרישות הדין ככתב ויתור, והאמור בו אינו מהווה גמר חשבון ממצה בין הצדדים. נציין כי הנתבעת השתמשה בתקופה הרלוונטית בשירותי רואה חשבון, כך שאילו ביקשה לבצע גמר חשבון כדין, חזקה על מר טיזבי כי היה מתיעץ עם רואה החשבון שלו לגבי הדרך והאופן לעריכת הסכם כדין. כך העיד:
"ש.אני מבינה שאתה בעל החברה?
ת. כן.
ש. כמה שנים אתה מנהל את החברה?
ת. 10-12 שנים, משהו כזה.
ש. כמה עובדים היו לך בתקופה הרלוונטית לעבודת התובעת?
ת. 70 משהו כזה.
...
ש. אם אתה נעזר בשירותי עו"ד, רו"ח, יועץ מס על מנת לשלם לעובדים את כל מה שמגיע להם?
ת. כן יש לנו רו"ח."
(ראה – עמ' 15 לפרוטוקול ש' 30; עמ' 16 ש' 1-5 וכן ש' 15-17)
לגרסתו של מר טיזבי, לאחר הסכמתו לאיפוס החובות מול הזכויות, אמרה לו התובעת כי היא רוצה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי שכן היא צפויה לקבל הרבה כסף, והיא מבקשת כי יחתום לה על מסמכי התביעה, והתחייבה כי: "... ומזל תעביר אלינו את כל הכספים של ביטוח לאומי אם החברה תתבע".לטענת התובעת, מר טיזבי חזר בו מהסכמתו לחתום על מסמכי התביעה לאחר שחתמה על ההסכם:
"ש. האם במסמך זה שאת אומרת שחתמת עליו היה כתוב משהו לגבי זה שיצטרפו אלייך או יאשרו לך להגיש תביעה נגד הביטוח הלאומי?
ת. הוא לא רצה לחתום לי שנפלתי.
ש. על מה הוא לא רצה לחתום לך?
ת. על הפתק של ביטוח לאומי. מוטי שאל אותי אם נפלתי, אמרתי שכן. עבדתי חודש עם כאבים והוא לא רצה לחתום שנפלתי. "שאת תתבעי אותי אח"כ?" הוא אומר לי אמרתי לו שאני אתבע את ביטוח לאומי.
ש. את זה את יודעת היום אבל בדף זה שאת חתמת שאת מוותרת האם זה היה גם מבוסס על כך שאת הולכת להגיש תביעה נגד ביטוח לאומי?
ת. מה פתאום. לא היה מדובר שם על ביטוח לאומי. השיחה על ביטוח לאומי לא הייתה באותה הזדמנות שרשמנו את ההסכמה על הקיזוז ההדדי, אלא קודם."
(ראה- עמ '10 לפרוטוקול ש' 5-15)