ג.3. המחלוקת השלישית בין הצדדים – הסעדים שלהם זכאי התובע
79. פיצויי פיטורים – קבענו זה עתה כי התובע פוטר מעבודתו ביום 31.7.2015 על רקע ויכוח שהתגלע בינו לבין מר עתאמנה, לאחריו נאמר לו שלא לחזור לעבודה. עוד קבענו, כי תקופת עבודתו של התובע הינה מיום 15.2.2012 ועד ליום 31.7.2015, כאשר בחודשים 10/2012 ו-11/2012 חלה הפסקה בעבודתו. כלומר, התובע עבד עבור הנתבעים תקופה של 39.5 חודשי עבודה. לבסוף, קבענו כי שכרו הקובע של התובע עמד על סך של 10,000 ₪ (ברוטו).
80. על כן, התובע זכאי לפיצויי פיטורים שיחושבו כדלקמן: 10,000 ₪ X 39.5 / 12 = 32,917 ₪ (במעוגל). עם זאת, שעה שהתובע עתר לסך של 32,500 ₪ נטו, ומשעה שאף קבענו כי אין כל מקום לפסיקת פיצוי בערכי נטו, ולפי פסיקתו העדכנית של בית הדין הארצי לעבודה בעניין גב, הסכום שייפסק לזכות התובע הינו סך של 32,500 ₪ בערכי ברוטו.
81. בהקשר לעילה זו, הנתבעים טענו כי התובע קיבל מהם תשלום על חשבון פיצויי פיטורים, והפנו לצילום של המחאה שניתנה לו לפי הנטען, שהינה מיום 20.8.2015 ועל גביה נרשם "סיים לעבוד (תנאים)"[74]. דא עקא, שגם טענה זו דינה להידחות, וכפי שנסביר להלן, אין להתחשב באותו סכום נטען.
--- סוף עמוד 34 ---
82. תחילה, התובע נשאל בחקירתו הנגדית באשר לאותה המחאה, אך הוא לא זכר שהוא קיבל אותה, והאם היא אכן נפרעה על ידו. עוד הוסיף התובע ואמר, כפי שצוין על ידו קודם לכן, שהוא אינו יודע לקרוא[75]. כלומר, כלל לא הוכח כי התובע היה מודע שאותה המחאה נטענת, קשורה לפיצויי פיטורים. לאחר מכן, נעיר כי הנתבעים ממילא לא הגישו כל תחשיב ביחס לכך, המסביר כיצד חושב הסכום שבנדון, ובהתחשב על בסיס איזה תקופת עבודה.
83. טענת הנתבעים בעניין זה אף לקתה בסתירה ובחוסר היגיון פנימי, שכן ב"כ הנתבעים הצהיר בדיון המוקדם: "הסך של 5,000 ₪ צויין משכורת 7/15 והסך של 5,750 ₪ הוא בגין תנאים, אני מניח שזה לא פיצויי פיטורים, זה בגין דמי חופשה יחסיים ודמי הבראה יחסיים"[76]. עוד הוא ציין, ש"... חרף התקיפה נעשה לו גמר חשבון בסוף 7/15 ושולם לתובע 5,750 ₪. לשאלת בית הדין בגין מה שולם סכום זה, אני משיב, שאני צריך לבדוק"[77].
84. גם בחקירתו הנגדית של הנתבע 6 לא הובא כל הסבר לאופן שבו חושבו הסכומים שבנדון, וכאשר הוא נשאל "איך הגעת לסכום של 5,750 ₪ לגבי הזכויות?", הוא השיב באופן בלתי מספק ש"זה רואה החשבון ערך את התחשיב. רואה החשבון שלי קוראים לו יאסר. הוא מכפר ג'דידה מכר"[78]. למותר להעיר פעם נוספת, שגם אי-הבאתו של רואה החשבון כעד מטעם הנתבעים, פועלת מטבע הדברים לחובת גרסתם. על כן, אין להתחשב באותו הסכום בתשלום פיצויי הפיטורים של התובע.