--- סוף עמוד 45 ---
גמול שעות נוספות כמתחייב מהדין; מקרים בהם הדרישה להוכחת מדויקת של שעות העבודה אינה הולמת את נסיבות יחסי העבודה, כבמקרה של עובדים סיעודיים. בכל המקרים האלה, די בכך שהעובד הוכיח את מתכונת העבודה בכללותה, והוא אינו נדרש להוכחת מדויקת של שעות עבודתו."
114. דברים אלה קיבלו משנה תוקף לאחר תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר"), וכיום מוטל על המעסיק הנטל להוכיח את מספר השעות שאותן עבד העובד. בתיקון האמור, אשר עדכן את חובת המעסיק לנהל רישום בדבר שעות העבודה של עובדיו, נחקק בין השאר סעיף 26ב לחוק הגנת השכר, המתייחס לשאלת נטל ההוכחה. כך בין השאר נאמר בו, כדלקמן:
"(א) בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו; בסעיף זה –
"גמול שעות נוספות", "גמול עבודה במנוחה שבועית" – כמשמעותם בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;
"פנקס שעות עבודה" – פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, או פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היתה התובענה לתשלום שכר עבודה בעד גמול שעות נוספות, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כאמור באותו סעיף קטן, רק בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על שישים שעות נוספות חודשיות."
115. כלומר, בהיעדר פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה – כפי שאירע בענייננו, מוטל הנטל על המעסיק להוכיח שהעובד לא עבד שעות נוספות, וזאת עד לתקרה של 15 שעות נוספות בשבוע או 60 שעות נוספות בחודש. במקרה שכזה, מבחינת נטלי ההוכחה – נטל ההוכחה מוטל לפתחו של המעסיק, קרי – הנתבעים בהליך זה. נשוב ונזכיר ביחס לכך, שכבר קבענו כי
--- סוף עמוד 46 ---
"דו"חות הנוכחות" שהציגו הנתבעים בהליך זה, אין בהם כדי ללמד כלל על שעות עבודתו הנכונות של התובע.
116. עוד נציין, כי בעניין בוסקילה הועלו מספר עמדות של שופטי בית הדין הארצי לעבודה ובאשר למשמעותו של תיקון 24 לחוק הגנת השכר. כב' השופט איטח הדגיש בסיפא של סעיף 48 לפסק דינו, כדלקמן[105]: "לסיכום עמדתי בנוגע לסעיף 26ב לחוק הגנת השכר אומר את הדברים הבאים: מקום בו המעביד לא מציג את רישומי הנוכחות, עליו הנטל לשכנע את בית הדין כי העובד לא עמד לרשות העבודה בשעות השנויות במחלוקת. מבלי לקבוע מסמרות, יש יסוד לעמדה כי לכל הפחות (וגם לכל היותר) נדרש מהעובד להציג בעדות את גרסתו בדבר עבודה בשעות השנויות במחלוקת".