פסקי דין

תא (ת"א) 19658-01-17 אילנה יפה נ' בנק דיסקונט לישראל

20 מרץ 2018
הדפסה
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 19658-01-17 יפה נ' בנק דיסקונט לישראל ואח' בקשה מס' 10 לפני כבוד השופט דורון חסדאי התובעת/המבקשת אילנה יפה ע"י ב"כ עו"ד גלעד נרקיס נגד המשיב הנתבעים 1. בנק דיסקונט לישראל ע"י ב"כ עו"ד דוד סופר 2. זנקס אינטרנשיונל בע"מ

החלטה

רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית

°
1. לפניי בקשת המבקשת למתן צו לגילוי מסמכים במסגרתה מתבקש בית המשפט לגלות למבקשת ולהעביר לעיונה את כל המסמכים שנדרשו במכתב בא כוחה למשיב מיום 5.4.17.

°

°
2. המבקשת הגישה תובענה כנגד המשיב וכנגד נתבעת נוספת בגדרה נתבקש בית המשפט בין היתר כדלקמן:

°

--- סוף עמוד 1 ---

א. להורות על סגירת תיק הוצל"פ 518552-09-12 אשר נפתח למימוש משכנתה על דירת המגורים הידועה כגוש 6107 חלקה 430 תת־חלקה 25 (דירה ברח' עוזיאל 25/3 בתל אביב; להלן: "הדירה"), בה מתגוררים המבקשת ושלושת ילדיה.

ב. להצהיר כי המבקשת היא בעלת מחצית מהזכויות בדירת המגורים.

ג. להצהיר על בטלות שטר המשכנתה מיום 26.10.16 שנרשם על הדירה ואשר בגינו נפתח תיק ההוצל"פ ולהצהיר כי למשיב אין כל זכות בדירה.

ד. לחלופין וככל שיימצא כי שטר המשכנתה אינו בטל וכי דירת המגורים מבטיחה את החשבון העסקי, אזי מתבקש בית המשפט להצהיר כי השעבוד חל רק על זכויות הנתבעת 2 (חברת זנקס) ולא על זכויות המבקשת בדירת המגורים (ר' פרקים ו–ז לכתב התביעה).

ה. לחלופין וככל שייקבע כי יש לממש את דירת המגורים לחובת החוב העסקי של חברת "לעובד גרופ בע"מ" (להלן: "החברה"), מתבקש בית המשפט להצהיר כי מימוש הדירה יתבצע כדירה תפוסה ולא כפנויה (ר' פרק ח לכתב התביעה).

ו. לחלופי חלופין, ככל שייקבע כי יש לממש את הדירה בגין החוב העסקי, מתבקש בית המשפט להורות על ביטול הריבית החריגה ככל שהבנק חייב את החשבונות החל מהמועד בו החל החיוב או מתחילת הליך הפש"ר, ולחלופין על הפחתת הריבית החריגה לשיעור מינימלי (ר' פרק יא לכתב התביעה).

3. בכתב התביעה גופו נטען על ידי המבקשת כי היא בעלת מחצית הזכויות בדירה, שם חיה את חייה יחד עם בעלה, מר יצחק יפה, ועמו ניהלה במשך 17 שנים – החל משנת 1999 ועד 27.7.16 – חיי זוגיות ומשק בית משותף.

לטענת המבקשת, ביום 17.12.98 נרכשה דירת המגורים ומטעמים שאינם ידועים לה היא נרשמה פורמלית על שם חברה זרה – הנתבעת 2 (ר' נספח א). לטענת המבקשת, היא ראתה בדירה כדירה שלה ושל בן זוגה יצחק והיא אף עסקה בשיפוצה של הדירה. לדבריה יצחק עזב את הדירה לאחר הגירושין בשנת 2016.

4. באשר לבן זוגה בעבר – גרושהּ – ציינה המבקשת כי בבעלותו הייתה החברה והסתבר לה בדיעבד ולאחרונה כי יצחק שעבד את דירת המגורים לטובת החשבון העסקי של החברה, דבר שהיא לא הייתה מסכימה לו. לדבריה היא לא הייתה מעורבת בעסקי בעלה או בעסקי החברה או בעסקי הנתבעת 2, היא לא קיבלה מידע מהבנק על החשבון העסקי וכן לא קיבלה מידע על ערבות/שעבוד דירת המגורים למשיב, ויצחק והמשיב לא עדכנו אותה על הפעילות בחשבון וכך גם היא לא ידעה על שעבוד הדירה.

1
2...14עמוד הבא