168. בנסיבות אלו, הרי שהקונה התנהל ברשלנות רבתי עת לא טרח לבצע בדיקת נאותות מתאימה, ובמיוחד לנוכח סימני האזהרה השונים, כגון המידע אודות מצבה התזרימי הקשה של החברה. התברר שהרצון לרכוש את החברה נבע מ"אמונה" ורצון לזכות במעמד בכורה בקרב המשפחה המורחבת, ולא התבסס על תכנית עסקית סדורה.
169. יש להביא בחשבון, שמתוך תמורה בסך של מעל שני מיליון ₪ שולמו כ- 5% בלבד. בית המשפט אף לא התבקש להשיב את החלק הזעום של התמורה ששולמה. התביעה הנגדית מתבססת על השקעות נטענות לאחר הרכישה ובערבויות שהקונה נאלץ לפרוע.
170. כאשר מחלקים אחריות בין מספר אחראים לנזק, לא ניתן להצביע באזמל מנתחים על חלוקה מדויקת. בשים לב, לכל השיקולים שהובאו לעיל, התוצאה הצודקת והסבירה היא כלהלן:
התביעה הממונית תידחה לנוכח קבלת טענת הקיזוז (לפי סעיף 12 לכתב ההגנה המתוקן) בגובה כמעט מלוא סכום התמורה, שהוא הסכום שלא שולם, כאשר התביעה לנזק לא ממוני נדחית בנסיבות העניין. גם התביעה שכנגד תידחה על ידי קבלת טענת הקיזוז (סעיף 70 לכתב ההגנה שכנגד) לגבי אותו חלק בסך של כ- שני מיליון ₪ שבית המשפט מייחס כאחריות המוכר לנזקי הקונים שהיה על המוכר לצפות ואשר נובעים מאי ההתאמה. יצוין, שמכיוון שהתובעים שכנגד, דהיינו, הקונים, לא שילמו בפועל את התמורה שנקבעה למעט סכום זעום, שלילת מלוא התמורה מהמוכר היא פיצוי ולא השבה.
171. בעניין זה, בימ"ש מאמץ הנוסחה שהציע אריאל עצמו בעמוד 87 לפיה אם יש כסף יש תשלומים למוכר, אין כסף, אין תשלומים וכלשונו "אם לא נצליח, אתם לא תפגשו את הכסף הזה". בימ"ש לא מקבל את עמדת התובעים שכנגד, לפיה, אם אין כסף, על המוכר, לא רק לוותר על מלוא התמורה, אלא אף לפצות בנוסף את הקונה במלוא השקעותיו בממכר לאחר מועד הרכישה.
כיצד והאם יש לחלק החיובים בין הנתבעים השונים ?
172. מכיוון שמספר תובעים טענו לחבות של מספר נתבעים בכל אחת משתי התובענות, נשאלת השאלה, האם יש מקום לבדוק באופן פרטני כל תביעה ותביעה בנפרד.
173. שני הצדדים הסכימו כי הצדדים לחוזה הינם: כדורי, אמירי, עיצוב והדרכה בלבד ומכאן שחלק מהנתבעים והנתבעים שכנגד אינם צדדים לחוזה המכר ולכן אין להם חבות אישית. שני הצדדים ניסו לטעון לחבות של הצד השני, למרות שאין לו חבות חוזית.
174. פרוט העובדות כפי שהובא לעיל מעלה שיש לקבל עמדת שני הצדדים כי ניצבים כאן זה מול זה שני מחנות, ולדחות טענת שני הצדדים כי הגיון זה חל רק כאשר משרת עניינם. היטיב לבטא זאת ישי בעמוד 109, עת נשאל מדוע ישנן טענות אישיות נגד יחידי הקונה, כאשר הסב תשומת לב הקונים שהם עצמם העלו טענות אישיות נגד יחידי המוכר.