לטענת הבנק, בהינתן קיומם של הדגלים האדומים כפי שפורטו, חלה עליו חובה לנהוג בזהירות ובחשדנות כלפי פעילותם הפיננסית של התובעים וכן, לדרוש מסמכים והסברים אשר יסירו חשדות העולים מהדגלים האדומים האמורים ולפיהם מתנהלת פעילות הלבנת הון שאינה כדין. דא עקא, לטענת הבנק, הוא קיבל מהתובעים מסמכים חלקיים או כאלו אשר לא ענו אחר דרישותיו וזאת, למרות הזדמנויות חוזרות ונישנות אשר ניתנו על ידו לתובעים. זאת ועוד, לא זו בלבד שהמסמכים אשר סופקו על ידי התובעים לא הסירו את החשדות, אלא שהיה בהם בכדי ללבותם וזאת, בהינתן שהתגלו בהם סתירות וכן, הואיל והיה בחלקם בכדי לתמוך בחשדות אשר התעוררו בלב עובדי הבנק באשר לפעילות התובעים. בכלל זה מפנה הבנק לכך שהתובעות לא העבירו אישורי מס תקינים המתייחסים ללקוחותיהם וכן לכך שהמידע אשר פורט באישורי עורכי הדין, אשר הומצאו לו על ידי התובעים לא הוצהר מידיעתו האישית של עורך הדין, אלא התבסס על הצהרות לקוחות עורך הדין מבלי שנערכה בדיקה עצמאית. עוד מפנה הבנק לכך שבמענה לשאלה בדבר פעילות התובעות נענה הבנק באופן סתום כי הינן: "מספקות שירותים לחברות זרות בתחום הפיננסי, בהתאם להסכמים לאספקת שירותים אלו". עוד לטענתו של הבנק, לא הובהר מה מקור הכספים של חברת פרגון אי אקס, באשר המידע היחיד אשר נמסר באשר לפעילותה היה כי היא חברת אחזקות. נוסף על כך לא הובהר מדוע נדרשו שתי חברות טויגה העושות אותה פעילות ומדוע התאגדה פרגון אי אקס במדינת OFF SHORE. בנוסף, נטען כי התובעות לא הבהירו מה פעילות לקוחותיהם וכן לא הפריכו חשדות אשר התעוררו באשר לפעילות לקוחות התובעות בתחום האופציות הבינאריות, חשדות אשר אף הוחמרו, הואיל ובבנק נאספו אינדיקציות המלמדות על פעילות כאמור.
הבנק מוסיף ומפנה לכך שבין התובעות, חברת פרגון אי אקס ולקוחותיהם - UFX, ריאלנטקו ו- MPF מתקיים לכאורה משולש כאשר הגבולות בין הצדדים אינם ברורים ומטושטשים. כך, הינו שב ומפנה לכך ש UFX יוסדה על ידי חלק ממייסדי פרגון אי אקס, לכך שהאופן בו הועברה לידי בעליה - דניס דה יאנג לא הובהר. כן לטענתו עלה כי פעילותה של UFX הינה מצומצמת עד כדי לא קיימת יחסית לפעילות התובעות ואופן והיקף התשלום המבוצע על ידה לתובעות לא הוסברו, הינם תמוהים ולכאורה חסרי היגיון כלכלי. בהקשר זה מפנה הבנק לכך שבחלק מהמקרים משלמת UFX לתובעות בגין פעילותן שיעור של 80% מנפח פעילותם של לקוחות קצה מסויימים. משכך, לטענת הבנק עולה חשד ולפיו UFX אינה לקוחה ותו לא. בהקשר זה הוסיף הבנק ואף הפנה לחשבונית אשר הוצאה ל UFX אשר לה צורף תחשיב שמלמד על כך שחישוב הסכום בחשבונית הינו מהכפלת מספר השיחות אשר בוצעו בסך 1.55$ וזאת בניגוד לאופן קביעת התמורה בהסכמים עם החברה, שמחושב באחוזים מנפח הפעילות של הלקוחות בהתאם לסיווגם. יתרה מכך, מפנה הבנק לקשרים לכאוריים בין לקוחות התובעות ובכלל זה לכך ששתיים מהחברות - UFX וריאלנטקו הינן בבעלות אותו בעל מניות- מר דניס דה יאנג ואילו כתובתה של החברה הלקוחה השלישית - MPF - היא באותו רחוב בו נמצאים משרדי ריאלנטקו, במרחק 5 בניינים. יתרה מכך, הבנק מפנה לכך שאין חולק כי כלל הלקוחות הינם לקוחות של חברת פרגון אי אקס, באשר שלוש החברות משתמשות בפלטפורמה למסחר שפיתחה פרגון אי אקס. זאת ועוד, הבנק מפנה לכך שכלל הלקוחות חתמו על שני סוגי הסכמים עם התובעות - הסכם שירות ("support service and marketing") והסכם תיווך ("inter media service") ואולם, ההסכמים עם כלל הלקוחות הינם זהים במהותם ובתוכנם - ולעניין זה לא היה בפי התובעות הסבר לשאלה כיצד כלל ההסכמים זהים ומדוע נדרשו שני הסכמים כאמור.