3. התובע 1 בת"א 265-04-17 מר טולדנו חיים– הינו איש עסקים פרטי אשר חשבון העו"ש שלו (שקלי ומט"ח) מספר 442253, מתנהל בבנק הנתבע וזאת החל מיום 5/8/07. כאמור מר טולדנו שימש במועדים הרלוונטיים לתביעה כאחד הדירקטורים בטויגה און ליין ובטויגה מדיה וכן, הינו אחד מבעלי המניות בחברת פרגון אי אקס, שהיא חברת האם של חברות אלו וזאת, בין בהחזקה ישירה של מניותיה ובין בהחזקת מניותיו בה באמצעות נאמן.
התובעת 2 בת"א 265-04-17 - ליחט, הינה חברה פרטית בבעלות מר טולדנו המנהלת חשבון עו"ש (שקלי ומט"ח) מספר 441982 בבנק הנתבע משנת 2008.
4. ביום 20/3/17 פנה הבנק במכתב, שבשורת הנושא בו מפורטים כלל מספרי החשבונות של התובעים כפי שפורטו לעיל, אשר יועד אל כלל התובעים ואשר הנמען בו הוא :"חיים טולדנו וקבוצת טויגה". במסגרת המכתב הודיע הבנק כי אופן ניהול החשבון (כך במקור, ל"ב) אינו עולה בקנה אחד עם ההתנהגות המקובלת בבנק לחשבון מסוג זה ועם הצהרותיהם בעת פתיחת החשבונות. עוד נכתב כי התובעים התבקשו להמציא הסברים ומסמכים מספקים לאופי הפעילות בחשבונות הקבוצה וכי התקבלה רשימה מפורטת ומדויקת בה לא עמדו התובעים. הבנק הוסיף ופירט כי הינו נדרש על ידי בנק ישראל להכיר את פעילות הלקוח, לקבל הסברים ואסמכתאות מתאימים לכל תקבול ופעולה המתבצעים בחשבון וכי חוסר מאלץ שלא לאפשר להפקיד תקבולים.
לאור האמור סיכם הבנק והודיע:
"בנסיבות אלו אתם נדרשים על ידינו לסגור את החשבונות. לפנים משורת הדין אנו מוכנים לתת למרשך 14 יום להתארגנות והוא מתבקש לצמצם את הפעילות בהתאם ולהתארגן לסגירת החשבון. במידה ולא יעשה כן עד ליום 3.4.2017 ניאלץ להפסיק את הפעילות בחשבון ללא התראה נוספת".
(לעיל ולהלן :"הודעת הסגירה").
5. בגין הודעת הסגירה וכן, בגין ההתנהלות בין הבנק לבין התובעים אשר קדמה לה, הוגשו התביעות נשוא פסק דין זה.
טענות הצדדים - בקצירת האומר;
6. קודם אפנה לפירוט טענות הצדדים, אקדים ואציין כי נקודת המוצא לדיון (ועליה יורחב הדיבור בהמשך ) הינה כי על תאגיד בנקאי חלה החובה למתן שירותים בנקאיים ללקוחותיו וזאת אלא אם סירובו למתן שירות כאמור, הינו סביר. כיוון שכך - בהסכמה ומבלי שיהא באמור בכדי לקבוע מסמרות באשר לנטלים המוטלים על כל אחד מן הצדדים - הוסכם כי הבנק, הגם שהינו הנתבע, יקדים סיכום טענותיו לסיכומי התובעים. משכך ובהתאמה תפורטנה ראשית טענות הבנק.