(להלן: "החברות הלקוחות של התובעות").
- התובע 1 בתיק אזרחי 265-04-17 מר טולדנו חיים- הינו איש עסקים פרטי אשר חשבון העו"ש שלו (שקלי ומט"ח) מספר 442253, מתנהל בבנק הנתבע וזאת החל מיום 5/8/07. כאמור מר טולדנו שימש במועדים הרלוונטיים לתביעה כאחד הדירקטורים בטויגה און ליין ובטויגה מדיה וכן, הינו אחד מבעלי המניות בחברת פרגון אי אקס, שהיא חברת האם של חברות אלו וזאת, בין בהחזקה ישירה של מניותיה ובין בהחזקת מניותיו בה באמצעות נאמן.
התובעת 2 בתיק אזרחי 265-04-17 - ליחט, הינה חברה פרטית בבעלות מר טולדנו המנהלת חשבון עו"ש (שקלי ומט"ח) מספר 441982 בבנק הנתבע משנת 2008.
- ביום 20/3/17 פנה הבנק במכתב, שבשורת הנושא בו מפורטים כלל מספרי החשבונות של התובעים כפי שפורטו לעיל, אשר יועד אל כלל התובעים ואשר הנמען בו הוא :"חיים טולדנו וקבוצת טויגה". במסגרת המכתב הודיע הבנק כי אופן ניהול החשבון (כך במקור, ל"ב) אינו עולה בקנה אחד עם ההתנהגות המקובלת בבנק לחשבון מסוג זה ועם הצהרותיהם בעת פתיחת החשבונות. עוד נכתב כי התובעים התבקשו להמציא הסברים ומסמכים מספקים לאופי הפעילות בחשבונות הקבוצה וכי התקבלה רשימה מפורטת ומדויקת בה לא עמדו התובעים. הבנק הוסיף ופירט כי הינו נדרש על ידי בנק ישראל להכיר את פעילות הלקוח, לקבל הסברים ואסמכתאות מתאימים לכל תקבול ופעולה המתבצעים בחשבון וכי חוסר מאלץ שלא לאפשר להפקיד תקבולים.
לאור האמור סיכם הבנק והודיע:
"בנסיבות אלו אתם נדרשים על ידינו לסגור את החשבונות. לפנים משורת הדין אנו מוכנים לתת למרשך 14 יום להתארגנות והוא מתבקש לצמצם את הפעילות בהתאם ולהתארגן לסגירת החשבון. במידה ולא יעשה כן עד ליום 3.4.2017 ניאלץ להפסיק את הפעילות בחשבון ללא התראה נוספת".
(לעיל ולהלן :"הודעת הסגירה").
- בגין הודעת הסגירה וכן, בגין ההתנהלות בין הבנק לבין התובעים אשר קדמה לה, הוגשו התביעות נשוא פסק דין זה.
טענות הצדדים - בקצירת האומר;
- קודם אפנה לפירוט טענות הצדדים, אקדים ואציין כי נקודת המוצא לדיון (ועליה יורחב הדיבור בהמשך ) הינה כי על תאגיד בנקאי חלה החובה למתן שירותים בנקאיים ללקוחותיו וזאת אלא אם סירובו למתן שירות כאמור, הינו סביר. כיוון שכך - בהסכמה ומבלי שיהא באמור בכדי לקבוע מסמרות באשר לנטלים המוטלים על כל אחד מן הצדדים - הוסכם כי הבנק, הגם שהינו הנתבע, יקדים סיכום טענותיו לסיכומי התובעים. משכך ובהתאמה תפורטנה ראשית טענות הבנק.
- הבנק מצדו האחד של המתרס מפנה בראשית דבריו לחובות המשמעותיות אשר הוטלו על התאגידים הבנקאיים במסגרת המלחמה בהלבנת ההון ובטרור. כך, כמי שחולשים על הפעילות הכספית העוברת במערכת הבנקאית, הוצבו הבנקים בחזית המאבק והוטלו עליהם חובות הנוגעות לבקרה, ניטור, פיקוח ודיווח על לקוחותיהם, ככל שעולה חשד מפעילותם. עוד מוסיף הבנק ומפנה לכך שבמסגרת הוראות החוק והנהלים הרלוונטיים החלים על פעולתו, אי היענות לקוח למסור לבנק פרטים הנדרשים לו לשם מילוי הוראות הדין וכן יסוד סביר להניח כי פעולה מסוימת קשורה להלבנת הון או מימון טרור, יהיה בהם בכדי להקים סיבה לסירוב סביר של הבנק ליתן שירות.
מן הכלל אל הפרט, טוען הבנק כי על פעילותם של התובעים התנוססו דגלים אדומים רבים אשר העלו חשדות לפעילות אשר אינה כדין, חשדות אשר התובעים - הם לקוחות הבנק, לא הצליחו להסיר וזאת, בהינתן שחדלו מלהציג לבנק מסמכים אשר נדרשו על ידו. בכלל זה מפנה הבנק לכך שקיימות שתי חברות בשם טויגה אשר פעילותן זהה ואשר לא ניתן הסבר משכנע להקמת שתיהן תחת פעילות בחברה אחת; לכך ששתי החברות הינן חברות בנות של חברת פרגון אי אקס אשר מקום התאגדותה באיי הבתולה הבריטיים ומקום מושבה באי מאן, שניהם מוכרים כמדינות OFF SHORE; לעובדה כי התובעות לא הבהירו את פעילותן כמו גם את פעילות חברת פרגון אי אקס; מבנה האחזקות בחברות הינו מורכב כאשר חלק מהמניות מוחזקות בנאמנות אשר לא הוסבר הצורך בה; התאגדות לקוחות התובעות במדינות OFF SHORE - בליז וואנואטו ורישום משרדיהן בקפריסין; העדר מידע מפורט באשר ללקוחות הקצה של לקוחות התובעות; העדר הסבר לכך שהתובעות הפסיקו לעבוד עם חברת UFX TRADE ועברו לעבוד עם UFX GLOBAL - והכל בהינתן שלמעשה מדובר באותו לקוח בדיוק המוחזק על ידי אותו בעל מניות, עובד מאותו מקום ומעסיק אותם עובדים; קשר בין התובעות לבין לקוחותיהן באשר התחוור כי אחת הלקוחות - UFX הוקמה בתחילה על ידי חלק ממייסדי התובעות ופרגון אי אקס -מידע אשר הוסתר מהבנק; וחקירות והליכים פליליים המתנהלים כנגד בעלי זכויות החתימה בחשבונות ובכלל זה כנגד מר טולדנו, בחשד להעלמת מס בהיקף של מיליוני ₪ באמצעות שימוש בחברות זרות ומקלטי מס.